כמה עולה לשים טבעת על האצבע? לפי הסקירה השנתית של פורום התכשיטים, החתן הישראלי שילם השנה בממוצע 6,150 שקלים על טבעת אירוסין. יהלום טבעי עדיין מוביל, עם 76 אחוז מהבחירות, אבל נרשמת תזוזה בשטח: 21 אחוז מהחתנים שבחרו ביהלום מעבדה שילמו בממוצע 8,300 שקלים וקיבלו יהלום במשקל מרשים של קראט וחצי.
עוד הם מציינים כי גם עולם היהלומים לא חסין לאופנות מתחלפות. בשנים האחרונות נרשמת ירידה ברורה בהעדפה לחיתוכים מרובעים, ובעקבותיה גם במחירים. יהלומים בחיתוך cushion וגם princess איבדו מערכם בעשרות אחוזים, פשוט כי פחות קונים מבקשים אותם. כמו בבגדים, גם בתכשיטים הסטייל קובע את המחיר.
בחברת Diamond Factor מסבירים כי שוק התכשיטים נע בין שתי מגמות סותרות. מצד אחד, בשלוש השנים האחרונות ירדו מחירי היהלומים הקטנים (עד ארבעה קראט) בעשרים עד שלושים אחוזים, ירידה של אלפי שקלים בהתאם לגודל ולאיכות. כך למשל, טבעת יהלום של 0.51 קראט נמכרת כיום בכ-4,800 שקל, לעומת כ-6,000 בעבר. מצד שני, הצרכנים מרגישים פחות את ההוזלה בגלל עליית מחירי הזהב. בחצי השנה האחרונה זינק מחיר אונקיית זהב ב-27 אחוז והגיע לשיא של 3,485 דולר.
לא במקרה מחיר הזהב זינק ב-27 אחוז בתוך חצי שנה. שורה של גורמים חברו יחד ודחפו אותו כלפי מעלה. בנקים מרכזיים בסין, רוסיה וטורקיה קונים זהב בכמויות, כחלק ממגמה עולמית להתרחק מהדולר. המתיחות הגיאופוליטית, במיוחד במזרח התיכון, רק הגבירה את הביקוש לזהב כמפלט בטוח.
גם האינפלציה שלא נרגעת והריביות הנמוכות הופכות את הזהב לאופציה יציבה למי שמחפש לשמור על הערך. המשקיעים רואים בו גם דרך לגדר סיכונים מהתנודתיות בבורסות, במיוחד על רקע המהלכים הבלתי צפויים של דונלד טראמפ.
עליה בהיקף רכישת התכשיטים - דווקא במהלך המלחמה עם איראן
2024 הייתה שנה לא פשוטה לענף היהלומים, בעולם בכלל ובישראל בפרט. המגמה השלילית שהחלה עם פרוץ המלחמה באוקראינה בפברואר 2022 המשיכה, ולכך נוספה גם השפעתה הישירה של מלחמת אוקטובר על הפעילות המקומית. בזירה הבינלאומית, הסנקציות שהטיל הגוש המערבי בעקבות המלחמה שיבשו את מסלולי הסחר והובילו לשינויים ברמות המחירים. במקביל, ניכרת ירידה בביקוש ליהלומים טבעיים, בעיקר בתחום טבעות האירוסין, על רקע מעבר הדרגתי למוצר סינתטי, יהלומי מעבדה.
בישראל, הענף ספג פגיעה נוספת עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל: ירידה חדה בתיירות הנכנסת, ירידה בצריכת מוצרי יוקרה ופחות טיסות מישראל ואליה, כל אלה פגעו גם בהובלת היהלומים. יהלומנים רבים החלו להתרחב לתחומים משיקים, כמו תכשיטים ואבני חן. הפגיעה המקומית הצטרפה לשוק עולמי שגם כך היה חלש. וכיצד נראית שנת 2025? האם חל שינוי משמעותי והאם זה לטובה? נרשמה התאוששות מסוימת, אולם עדיין השוק לא חזר לאיתנו, מציינים גורמים בענף.
יחד עם זאת, באופן מפתיע, דווקא במהלך הלחימה מול איראן נרשמה עלייה ברכישת תכשיטים באינטרנט. ככל הנראה, מדובר בצורך רגשי לפיצוי עצמי מול המציאות הלחוצה וחוסר הוודאות, שהובילו רבים לחפש עוגן של יציבות או שמחה קטנה ביומיום, אומר גל חרט, מנכ"ל Diamond Factory.
בתוך כך, בזמן שיחסי ישראל עם מדינות האזור ממשיכים להיבחן תחת משקפיים מדיניים וכלכליים, דווקא מדינה שלא נמנית עם שותפותיה הרשמיות של ישראל הפתיעה בחזית חדשה. לאחרונה השתתפה משלחת ישראלית באירוע בינלאומי לענף היהלומים והתכשיטים שהתקיים בדוחא, בירת קטאר, לראשונה אי פעם.
כבר ב-2021 סוכם על הכללת קטאר באמנת קימברלי (KPCS), בה ישראל חברה מיום הקמתה, ובמסגרת זו התחייבה דוחא לאפשר גישה לסוחרים ישראלים. עם זאת, בפועל עיקר המסחר במפרץ מתבצע מול בורסת היהלומים DMCC שבדובאי, שמספקת כר פעולה גם מול סוחרים ממדינות עימן אין לישראל קשרים רשמיים.