הפערים המגדריים נסגרים? הצחקתם את המנכ"ליות (המעטות)

פערי הייצוג המגדרי בצמרת הניהול בישראל של 2025 לא ממש מצטמצמים. הבעיות העיקריות: תקרת זכוכית בדרך לכסא המנכ"לית, פערי שכר מגדרי שעומדים על 35%, אפס נוכחות במשרדי ממשלה ועד להדרה בגיוס הון לחברות הייטק שממנכ"לות נשים.

נתחיל בעובדות היבשות: נשים מהוות כ-49.7% מכלל האוכלוסיה בישראל. הווה אומר מחצית מהאוכלוסיה - נשים. הנתון הזה אינו משתנה כבר כמה שנים בצורה דרסטית, אם כי שאר הנתונים משתנים לרעה עבור נשים: דו"ח חדש שפורסם לאחרונה, חושף תמונת מצב עדכנית ומעניינת על ייצוג נשים בתפקידי מנכ"ל בישראל, ומצביע על פערים משמעותיים בינן לבין עמיתיהם הגברים בכל האמור לשוויון מגדרי.

פערים בולטים בייצוג: הנתונים מראים באופן ברור כי אחוז הנשים המכהנות כמנכ"ליות בישראל עדיין נמוך באופן משמעותי בהשוואה לגברים: נתונים עדכניים ממחקרים שפורסמו לאחרונה (במרץ ומאי 2025) מספקים את התמונה הבאה:

משרדי הממשלה: המכון הישראלי לדמוקרטיה מדווח כי נכון למרץ 2025, רק כ-16% מכלל המינויים למנכ"לים במשרדי הממשלה מאז 2003 ועד היום היו נשים (38 מתוך 243). עוד מצוין כי נכון למרץ 2025, רק 5 מתוך 30 חברי הממשלה הנוכחית הן נשים. 0 מהן מנכ"ליות של משרדי ממשלה, למרות החובה החוקית לייצוג הולם לנשים בשירות המדינה. הגדילה לעשות השרה מאי גולן אשר מקדמת את מינויו של עמי כהן לתפקיד ממלא מקום מנכ"ל משרדה. מינוי זה מעורר ביקורת כיוון שהוא מפר את חובת הייצוג ההולם לנשים בתפקידים בכירים, במיוחד בהתחשב בכך שהמשרד בראשותה של גולן אמון גם על קידום מעמד האישה.

בחברות ציבוריות (מדד ת"א 125): לפי נתוני IBI וכלכליסט, רק ב-2.1% מ-125 החברות שבמדד ת"א 125 כיהנו נשים כמנכ"ליות (מדובר בירידה מ-2.9% בשנת 2020). בדו"ח אחר נטען כי רק 4 נשים מכהנות כמנכ"ליות מתוך 125 חברות במדד ת"א 125, כלומר פחות מ-3.5%.

בהייטק הישראלי: דו"ח "תמונת מצב נשים בהייטק 2025" של רשות החדשנות (פורסם במרץ 2025) מראה כי:

• רק כ-10.6% מהמנכ"לים של סטארטאפים בישראל הן נשים.
• רק כ-17% מהדרג הניהולי הבכיר בחברות ההייטק הישראליות הן נשים.
• רק 4.3% מכלל ההון שגויס בשנים האחרונות על ידי סטארטאפים הגיע לחברות בניהול מנכ"ליות.

הנתונים מצביעים על כך שייצוג נשים בתפקידי מנכ"ל בישראל, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי (ובפרט בהייטק), נמוך באופן משמעותי, והוא אף נמוך יותר בהשוואה למדינות מערביות אחרות.

• שירותי בריאות ורפואה: תחום זה מוביל בייצוג נשים מנכ"ליות, כאשר נשים רבות מכהנות בתפקידי ניהול בכירים בבתי חולים, קופות חולים, חברות פארמה ומכשור רפואי. ייתכן שהדבר קשור גם לאחוז הגבוה יחסית של נשים במקצועות הרפואה והפרא-רפואה.
• חינוך והשכלה: מוסדות חינוך, מכללות, בתי ספר וארגוני חינוך חברתי מראים גם הם שיעור גבוה של נשים מנכ"ליות. תחום זה, המזוהה היסטורית עם תרומת נשים, ממשיך להוות קרקע פורייה למנהיגות נשית.
• שירותים חברתיים ועמותות: נשים רבות מנהיגות ארגונים ללא כוונת רווח, עמותות וגופים העוסקים ברווחה חברתית, זכויות אדם וסיוע. תחום זה, המבוסס פעמים רבות על יכולות תקשורת בין-אישית ואמפתיה, מושך נשים רבות לתפקידי ניהול.
• קמעונאות וצרכנות: חברות קמעונאות, רשתות שיווק ומותגי צריכה מראים אף הם ייצוג נשים מנכ"ליות גבוה מהממוצע, בפרט בתחומים כמו אופנה, מזון ומוצרי צריכה מהירה.
• שירותים פיננסיים (בתחומים מסוימים): בעוד שבתחום הפיננסים הכללי הפער עדיין ניכר, ישנה מגמה חיובית של עלייה בייצוג נשים בתפקידי מנכ"ל בחברות פינטק, חברות ביטוח ובתי השקעות קטנים ובינוניים.

מעל הפערים המובנים המושרשים ה"רגילים" המבוססים על מגדר, הגיעה מלחמת "חרבות ברזל" מייצרת מורכבות נוספת על מציאות מאתגרת ממילא. מבצע "עם כלביא" הביא להחרפה נוספת במצבן של נשים. סקר שערכה "ויצ"ו", חושף כי המלחמה פוגעת בנשים לא רק ברמת מוגנות פיזית, אלא במוגנות הכלכלית, הרגשית, החברתית והמשפטית - כולם גורמים קריטיים ליכולת הנשים לבנות חיים עצמאיים.

משבר תעסוקתי חמור - רק 30% מהנשים ממשיכות לעבוד, כלומר 70% איבדו את מקור פרנסתן ואינן אוחזות בשום ודאות להמשך השתכרות. "המלחמה מייצרת פגיעה בתחושת המוגנות בשל קשיים כלכליים הנובעים משיתוק בעולם העבודה - בדיוק בזמן שהנשים זקוקות לעצמאות כלכלית יותר מאי פעם".

כמובן שגם נשים נשואות, שבעליהן מגויסים למילואים בסבבים בלתי נגמרים, הן המעגל הראשון להיפגע, כשהן הופכות לחד הוריות וצריכות לחפות על היעדר ההורה הנוסף. פעמים רבות זה יפגע ביכולת שלהן להתפרנס ובטח ביכולת להתקדם במקום העבודה.

הנתון המוכר מזה שנים, שדרכן של המנכ"ליות, בכל תחום, אינה סלולה. הן נאלצות לפלס דרכן אל משרת המנכ"לות, תוך ויתורים אישיים והקרבה אדירה כדי להצליח במקום שגברים מגיעים אליו בצורה יותר נינוחה וזה עוד בלי שדיברנו על פערי שכר מגדרי שנכון ל2025 עומדים על 35% לטובת הגברים כמובן. כמה נשים ששברו תקרות זכוכית מספרות על דרכן:

מירב מלכין, מנכ"לית חברת Outburn הישראלית המתמחה בניוד מידע דיגיטלי ואימוץ תקן FHIR בארגוני בריאות, קיבלה הצעה להצטרף לקורס תכנות של ממר"ם כשהייתה תלמידת כיתה י"ב, בעקבות רקע בפיזיקה ומתמטיקה ותחביב בטכנולוגיה. היא הפכה לאחת הקצינות הצעירות בממר"ם, וניהלה צוות של 7 מומחים טכנולוגיים כשהייתה רק בת 20. היא למדה לשם פסיכולוגיה ומנהל עסקים, ואחרי הצבא התקבלה לתפקיד ניהולי גדול בנס טכנולוגיות - ניהול התחום האמון על אספקת מערכת תיק רפואי לבתי חולים רבים בארץ.

"במבט לאחור", אומרת מלכין, "הדרך שלי למנכ"לות עברה דרך מנהלים גברים ומנהלות נשים שזיהו בשלב מוקדם את הנחישות והיכולת שלי ועזרו באופן אקטיבי. הילדים הגיעו כשהייתי כבר מנהלת די בכירה, ואף פעם לא הרגשתי שהאימהות חוסמת אותי בקריירה. או הפוך. אני מרגישה שקצת פיצחתי את הנוסחה של איזון בית-עבודה. האימהות נמדדת בנוכחות ריגשית קבועה ועמוקה וביכולת להעניק בטחון וערכים לילדים שלך. ובאותו אופן, ההצלחה שלי כמנהלת גם לא נמדדת לפי כמות שעות במשרד, או רמת הזמינות שלי בשעות מאוחרות. היא נמדדת בהצלחה בעמידה ביעדים, ביכולת ליזום, יכולת לפתור משברים ובנוכחות קבועה ורציפה למען הצוות שלי ולמען המנהלים שלי.

"לדעתי מה שתוקע נשים בקידום הוא הסללה חברתית עמוקה וארוכת שנים, שנשענת גם על מסורות לאומיות ויהודיות, וקובעת חלוקת עבודה מיגדרית במשפחה. בגלל ההסללה הזו, הרבה נשים מוצלחות וקרייריסטיות נשאבות לאימהות בגילאי 30 ונעצרות. החלום שלי שנשים יבחרו בני זוג ששואפים לגדל את הילדים באופן שיוויוני לחלוטין, הן בהיבט הנוכחות עם הילדים והן בהיבט חלוקת העבודה במשק הבית. אם ההסללה החברתית הזו תפתר, או לפחות תצטמצם, לדעתי הפערים בשכר והפערים בקידום יצטמצמו מאליהם תוך עשור פלוס".

ליאורה רובינשטיין, מנכ"לית המרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין ז"ל, שירתה בתפקידי פיקוד והדרכה בצה"ל, ובהם מפקדת גדוד בקורס קצינות וסגנית יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר. במסגרת תפקידה עסקה בשילוב לוחמות בצה"ל, והקימה את מרכז מהו"ת לטיפול באירועי משבר. בהמשך שימשה כראש ענף ארגון בבתי הדין הצבאיים. לאחר שחרורה הצטרפה לעמותה ופעלה למען חיילים בודדים מהחברה החרדית, יוצאי פנימיות, נוער בסיכון וצעירים ללא עורף משפחתי. בשלוש השנים האחרונות היא מכהנת כמנכ"לית ומובילה את פעילות התמיכה בחיילים בודדים במהלך השירות הצבאי ועד חמש שנים לאחר השחרור.

"במהלך חיי המקצועיים, שימשתי בתפקידים שבמהותם להשפיע על ענייני מגדר, כדוגמת היועצת ליוהל"ן, שיבוץ נשים בתפקידי מפתח בשדרה הצבאית וגם היום אני שותפה בפורום מנכ"ליות של ישראל שמטרתו לחזק את הנטוורקינג והעשייה של נשים, מנכ"ליות ארגונים חברתיים, ציבוריים, פרטיים במשק, מתוך הבנה שנדרש מאיתנו לצמצם פערים מגדריים, להביא ליותר נשים משפיעות בעמדות מפתח - בכל התחומים, ועל ידי כך לשפר את המארג החברתי של המדינה שלנו", אמרה.

תא"ל (מיל') דבורה חסיד, מנכ"לית "מכבי טבעי", שירתה בצה"ל במשך כ-30 שנה בתפקידי ניהול בכירים, בהם יוהל"ם ומפקדת הבקו"ם. במסגרת תפקידיה עסקה בשילוב נשים בשירות הצבאי, פתיחת מסלולי קצונה ורפורמות בתחומי ההכשרה והשירות. לאחר שחרורה ניהלה את עמותת "עתידים", שפועלת לקידום צעירים מהפריפריה בתחומי המדעים וההנדסה. לאחר מכן שימשה שמונה שנים כראש מחוז ב"מכבי שירותי בריאות", וכיום עומדת בראש "מכבי טבעי". בנוסף, כיהנה ומכהנת כדירקטורית בגופים ציבוריים ופרטיים ומתנדבת במספר מסגרות.

"אני מאמינה בכוח לשנות", אומרת חסיד. "נשים חייבות להיות חלק מצמתי קבלת ההחלטות. לא כי הן צריכות להוכיח משהו - אלא כי יש להן מה להביא. מנהיגות ערכית, רואה אדם, מחוללת מציאות".

פזית בר עוז, מנכ"לית Acruise מקבוצת "אמסלם טורס", החלה את דרכה כבעלת עסק עצמאי בתחום התיירות, שסיפק טיולים ייחודיים באירופה ללקוחות מישראל. לדבריה, בעוד שבאירופה זכתה ליחס מקצועי, בארץ חוותה לעיתים יחס שונה בשל היותה אישה. כיום היא עומדת בראש חטיבת הקרוזים של הקבוצה, ופועלת מול שותפים ולקוחות בארץ ובעולם.

"במהלך השנים הצטרפו עוד ועוד נשים לעמדות השפעה בענף, וזה בהחלט תרם לשינוי באווירה. אבל בעיניי, מה שבאמת יוצר שינוי הוא השילוב בין ההתפתחות המקצועית להתפתחות האישית - המקום שבו כבר לא שואלים 'האם מקשיבים לי כי אני אישה', אלא פשוט מקשיבים, כי אני מדברת מדויק, מקצועי ובגובה העיניים. אני לא מבקשת יחס שונה - רק שווה. לא יותר, ולא פחות".