מתוסכלים בעבודה ובחיים בכלל? מסתבר שזה גלגל ההצלה שלכם

בישראל של 2025, מול מציאות של משבר חברתי, זהותי וביטחוני מתמשך, יותר ויותר ישראלים עוצרים ושואלים את עצמם מה נכון להם עכשיו. הקריירה כבר לא מובנת מאליה, והצורך להתפרנס מתנגש בתחושת ריק, שחיקה או חוסר משמעות. דווקא כשהלחץ גובר ואין זמן לחשוב, עולות שאלות כואבות: איך הגעתי לכאן, האם זו באמת העבודה שמתאימה לי, מה עוד אני מסוגל לעשות. בין קונפליקטים בעבודה לדילמות כלכליות בבית, מתגלה שהמצפן הפנימי, ההבנה מה מדויק לי, הוא לא רק כלי אישי. הוא נכס תעסוקתי של ממש. בתקופה שבה חוסר הוודאות הוא הקבוע היחיד, היכולת לעצור, לכוון מחדש ולבחור מסלול שמתבסס על ערכים, כישורים ורצון אמיתי, כבר לא מותרות. זו הדרך לחוסן. נפשי וכלכלי.

ד"ר רימה גורן-בורוכובסקי, חוקרת מוטיבציה, מרצה ומאמנת אישית ועסקית, מציגה מחקר דוקטורט חדש מעמיק שעסק בתחושת המצפן הפנימי - ומה שהיא יכולה ללמד אותנו בתקופה של משבר אישי וחברתי. המחקר מצביע על כך שתחושת מצפן פנימי אותנטי, התחושה שיש לאדם כיוון ברור המבוסס על ערכים, העדפות ומטרות שמורגשים כאמיתיים ונכונים לו, איננה רעיון תאורטי בלבד. זהו מנגנון פסיכולוגי ממשי, שמקושר לרווחה נפשית, לחוסן, לתחושת אותנטיות וליכולת לעמוד בלחצים חיצוניים. המצפן הזה פועל כעוגן פנימי בתהליכי קבלת החלטות, תורם ליציבות נפשית ומסייע בהתמודדות עם קונפליקטים. בתקופה של חוסר ודאות ולחץ מתמשך, הוא הופך למשאב מרכזי שמאפשר לאדם לבחור את דרכו מתוך בהירות, חיבור פנימי ועמידה מול רעשי הסביבה. המחקר.

תחום המחקר על מצפן פנימי אותנטי הוא חדשני ומתפתח, ומהווה הרחבה של תיאוריית ההכוונה העצמית (Self-Determination Theory) - אחת התיאוריות המרכזיות בפסיכולוגיה של המוטיבציה. המושג עצמו פותח על ידי פרופ' אבי עשור, מהחוקרים הבולטים בתחום המוטיבציה בישראל ובעולם, והוא זה שהנחה את עבודת הדוקטורט של גורן-בורוכובסקי.

הממצאים מצביעים על קשר מובהק בין תחושת מצפן פנימי אותנטי לבין רמות גבוהות יותר של רווחה נפשית, חיוניות, תחושת אותנטיות והלימה פנימית, ולצדן רמות נמוכות יותר של דיכאון, ניכור עצמי ולחץ חברתי שלילי. המחקר זיהה גם את התנאים שמאפשרים פיתוח של מצפן פנימי חזק: ערכים פנימיים - כמו קשר אנושי, תרומה לאחרים ותחושת צדק חברתי לעומת ערכים חיצוניים כמו יוקרה, כסף והצורך להרשים אחרים. הפנמה אוטונומית של ערכים - כלומר, כשהאדם מאמץ ערכים מתוך בחירה ורצון אישי, ולא מתוך לחץ, כפייה או ניסיון לרצות, כאלו שנשענים על זיכרונות וחוויות משמעותיות במיוחד עם דמויות קרובות או רגעים מכוננים בחיים. "חיזוק המודעות למצפן הפנימי ופעולה מתוכו מאפשרים לאנשים לקבל החלטות מדויקות יותר, להתמודד עם דילמות ולחוות תחושת שלמות פנימית גם כאשר המציאות החיצונית כאוטית, מאיימת או משתנה תדיר", נכתב.

בעולם תעסוקתי שמשתנה במהירות עם שחיקה הולכת וגוברת, תחלופת עובדים ותחושת אובדן משמעות, מושג כמו מצפן פנימי הופך לא רק לכלי אישי, אלא גם ליתרון תעסוקתי. הוא מחבר את העובד למוטיבציה פנימית, ואת הארגון לתרבות מבוססת ערכים ולא רק יעדים.

למרות שהמחקר לא עסק ישירות בתחום הקריירה, התובנות העולות ממנו רלוונטיות במיוחד למצבים של קבלת החלטות מקצועיות, שחיקה והובלה אישית. לדברי רימה גורן, המצפן הפנימי - אותה תחושת כיוון שמבוססת על ערכים פנימיים - הוא כלי קריטי גם במסלול הקריירה: "אני פוגשת אנשים שמצליחים כלפי חוץ אך חווים ריקנות, בלבול וחוסר התאמה בין העשייה המקצועית לבין מי שהם באמת", היא אומרת. כשאנשים בוחרים מטרות מקצועיות שמבוססות על ערכים פנימיים (כמו משמעות, שייכות ואוטונומיה), ולא על ערכים חיצוניים בלבד (כמו סטטוס או יוקרה) - הם מפתחים מחויבות עמוקה ומתמשכת, ונשחקים פחות.

מניסיונה כמאמנת קריירה, רימה גורן מציינת כי רבים מבקשים "לחשב מסלול מחדש" דווקא בתקופות של חוסר ודאות - ושילוב של חקירה ערכית עם תכנון מעשי מסייע בבחירה מדויקת יותר. "המצפן לא עונה על השאלה איפה לעבוד", היא אומרת, "אבל הוא עוזר להבין מה חייב להיות שם כדי שהבחירה המקצועית תרגיש נכונה ומחוברת למי שאתה באמת."

"כך למשל, אחת הנשים שליוויתי - מנהלת בתעשיית ההייטק באמצע שנות ה-40 לחייה סיפרה שיום אחד קמה בבוקר עם תחושת ריק עמוקה. למרות הצלחה חיצונית, היא הרגישה שהקריירה שלה התרחקה מהערכים האישיים שהניעו אותה בתחילת הדרך. תהליך חקירת המצפן הפנימי עזר לה לנסח לעצמה מה באמת חשוב לה, וכתוצאה מכך ביצעה שינוי תעסוקתי משמעותי בלי לוותר על ביטחון, אבל עם הרבה יותר בהירות, שקט פנימי והרגשת מימוש."

לדבריה, המצפן הפנימי הוא הכלי שמסייע בקבלת החלטות מדויקות, התנעת תהליכי שינוי, והתמודדות עם שחיקה מתוך בהירות פנימית. "בעולם העסקי, מצפן פנימי יוצר יתרון תחרותי כשהוא מתורגם לייחודיות, בידול ואותנטיות מול לקוחות וגם בתוך הארגון. ארגונים ומנהלים כיום נדרשים להוביל מתוך ערכים ולא רק מתוך מטרות עסקיות. המחקר שלי מדגיש את ההבדל המהותי בין ערכים חיצוניים כמו יוקרה, תחרותיות, סמלים של הצלחה לבין ערכים פנימיים. ערכים שתורמים לחוויית משמעות, תחושת שייכות, אוטונומיה ומסוגלות".

גורן מציינת כי מסקנותיה נטועות עמוק במציאות. גורן עסקה במשך כעשור בניהול ופיתוח בתעשיית ההייטק וביחידת 8200 מול גופים ביטחוניים וחברות מובילות במשק. "בעשרים השנים האחרונות ליוויתי מאות אנשים ועסקים בתהליכי הצלחה, הגשמה וצמיחה באמצעות חיבור לערכים האישיים ולתחושת הכיוון הפנימית שלהם. אני מלווה אנשים, מנהלים, בעלי עסקים ואנשי חינוך בבניית דרך חיים שמבוססת על אותנטיות ובהירות פנימית. בשורה התחתונה, זה ברור כי כאשר ההובלה הארגונית נשענת על ערכים פנימיים ומתורגמת לתהליכי עבודה בארגון ולחוויות משמעותיות עם העובדים, נוצרת תרבות ארגונית שמקדמת נאמנות, מחויבות, מוטיבציה פנימית ותחושת שליחות".

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז תחילת המלחמה, החברה הישראלית מצויה במשבר עמוק, חברתי, זהותי, מוסרי וביטחוני. ערכים כמו דמוקרטיה וביטחון, חופש ואמונה, וערבות הדדית, מתנגשים זה בזה לא רק בשיח הציבורי, אלא גם בתודעה האישית של כל אחת ואחד מאיתנו. בעומק המשבר הזה מונחת שאלה ערכית: מה חשוב לנו באמת כחברה?

האם נוכל להתקיים מתוך שילוב בין ערכים שונים, או שאנחנו מחויבים לבחור צד ולהתייצב מול האחר? "המחקר שלי לא עסק ישירות בסוגיות פוליטיות, אך תרם תובנות שיכולות לעזור גם במישור הקולקטיבי. בדיוק כמו אדם פרטי, גם חברה נדרשת לברר, להעמיק ולגבש מצפן פנימי".

ממצאי המחקר מראים שכאשר ערכים מופנמים באופן אוטונומי, מתוך חוויה, שיח והזדהות, ולא מתוך כפייה או פחד, הם משמשים עוגן יציב ומאפשרים פעולה ממוקדת, מחויבות וחוסן. באופן דומה, גם תהליך חברתי של גיבוש זהות, אם ייעשה מתוך הקשבה, דיאלוג, גמישות וכבוד, עשוי להוביל אותנו למצפן משותף שמכיל ריבוי ערכים אך מתבסס על קרקע מוסרית אחידה: כבוד האדם, שותפות, תקווה ושאיפה לעתיד משותף.

"בתקופה שבה הקרע החברתי מאיים על תחושת השייכות, יש מקום להנהגה ערכית שתוביל לא רק פתרונות טכניים, אלא תהליך של בירור ערכי וחידוש מוסרי, כזה שיתורגם גם למדיניות, גם לחינוך וגם לשיח בין אנשים", היא מסכמת.