לפי נתוני להב - לשכת ארגוני העצמאים בישראל - מאז תחילת הלחימה נסגרו כ־59 אלף עסקים קטנים. יותר מ־80% מהם היו עסקים עם עד חמישה עובדים - המספרות, הקליניקות, המסעדות וחנויות הבגדים המקומיות, שמרכיבות את עמוד השדרה של הכלכלה בצפון.
במחוז הצפון לבדו פועלים כ־101 אלף עסקים החשופים לפגיעה כלכלית ישירה, ובמחוז חיפה עוד 76 אלף עסקים - כולם תחת איום הישרדותי מתמשך.
"מאז תחילת המלחמה, הכי נפגעו עסקים קטנים בתחומי השירותים המקומיים - מסעדות, קליניקות, מספרות, חנויות קמעונאות ועסקים תיירותיים", מסביר גל קול, מנהל הפעילות העסקית של Elevation. לדבריו, הפגיעה הייתה קשה במיוחד בגליל העליון, קריית שמונה ומטה אשר - שם התרוקנו יישובים שלמים בעקבות הפינויים.
מאיה לוין, מנהלת תוכניות ב Elevation- מוסיפה נקודת מבט מגדרית: "פגשנו לא מעט נשים עצמאיות, חזקות, עם עסקים שהקימו בעשר אצבעות. רבות מהן מצאו את עצמן פתאום לבד - עם בית לנהל, ילדים, עסק שצריך להתקיים, ובעל שנמצא במילואים חודשים ארוכים. לא מדובר רק בקושי כלכלי - אלא באתגר אישי וקהילתי עמוק".
תיירות בקיפאון: "מכה כלכלית, קהילתית ותדמיתית"
לפי עמותת תיירות גליל מערבי, ההפסד הישיר לענף התיירות באזור חצה את רף 150 מיליון השקלים. "מאז 7.10 חלה ירידה של כ־85% בתפוסת הלינות לעומת שנה קודמת", אומרת אשרת זהבי, מנהלת עמותת התיירות. "בעיקר באזורים סמוכים לגבול - מרבית העסקים נסגרו לחלוטין לאורך חודשים רבים. מדובר בצימרים, מתחמי אירוח, מסעדות ואטרקציות - עסקים קטנים ובינוניים, שלרבים מהם לא הייתה כלל פעילות במשך יותר מתשעה חודשים".
אתרים מרכזיים כמו ראש הנקרה, לדבריה, חוו עזובה משמעותית. "זו לא רק מכה כלכלית - אלא מכה תדמיתית וקהילתית. התיירות היא מנוע חיים, והיעדרה משתק את כל האזור".
הישרדות, התאמות והזדמנות להתחדשות
"עסקים ששרדו, ניהלו קשר שוטף עם לקוחות, היו להם נכסים דיגיטליים שאפשרו מסחר מקוון עוד לפני המלחמה - או שהם הצליחו לעשות התאמות מהירות", מספר קול. "בעלי עסקים שהחזיקו עובדים מפתח, או התאימו את המודל העסקי לעבודה מרחוק -הצליחו יותר. לעומתם, עסקים שלא היו מחוברים לדיגיטל, לא הצליחו להיערך מחדש או איבדו את בסיס הלקוחות-פשוט קרסו".
כדי לתת מענה לשבר הזה, הוקמה תכנית ההכשרה "בשביל הצפון", שמציעה מסלולים מעשיים בשיווק דיגיטלי, ניהול פיננסי ושימוש בכלים של בינה מלאכותית. מעבר להקניית הכלים, התוכנית מעניקה גם ליווי אישי וקהילה תומכת.
"זו תכנית שנותנת חמצן - לא רק לעסק, אלא לקהילה שלמה של בעלי ובעלות עסקים שמנסים לקום מהמשבר", אומרת לוין.
ומה קורה ברמה האזורית?
על אף המצב, טרם אושרה תוכנית שיקום אזורית. "החלטת ממשלה עדיין לא התקבלה", מדווחת זהבי. "בוצע מיפוי צרכים ונבנו עקרונות לתוכנית שיקום - הכוללים חיזוק עסקים, קמפיינים אזוריים, פיתוח חבילות תיירות ופעילות תקשורתית - אך הכול בהמתנה לתקציבים".
במקביל, עמותת התיירות והאשכול פועלים עם משרדי ממשלה וגורמים פילנתרופיים, בניסיון לקדם מיזמים, פסטיבלים ואירועים לעידוד התיירות. "הגליל המערבי פתוח ומזמין", אומרת זהבי. "ביקור כאן הוא לא רק נופש - זו תמיכה בקהילה, בתקווה ובהתחדשות".
היא גם מצביעה על ניצני שינוי: "שוקי האיכרים האזוריים, במימון המשרד לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן החברתי, הפכו לעוגן כלכלי וחברתי - שמאפשר לעסקים לחזור לפעול, ולקהילה לשדר מסר ברור: אנחנו כאן כדי להישאר".
גם תקווה היא השקעה
השיקום בצפון לא יהיה מהיר. הוא לא יקרה בחסות קמפיין ממשלתי, ולא יימדד רק במספרים. הוא יקרה דרך כל בעלת עסק שלא ויתרה, כל מוכר מקומי שהשאיר את החנות פתוחה, כל יוזמה שנותנת כלים - ולא רק תקווה.
"אנחנו רואים איך אנשים לא רק לומדים - אלא גם מתחזקים", מסכמת לוין. "זה לא רק הידע, אלא גם המסגרת. הקשרים בין המשתתפים, התמיכה, תחושת השייכות - אלה הדברים שהופכים תוכנית להכשרה לחבל הצלה אמיתי".
למידע ולפרטים נוספים>>