חודש יוני הוא מועד מועדף על עובדים רבים לנטילת הלוואה מהמעסיק, בעיקר לצורך התמודדות עם ההוצאות המוגברות של החופש הגדול והצורך בהעסקת הילדים. הסיבה לכך פשוטה: שיעור הריבית שגובה המעסיק נמוך בדרך כלל מהאלטרנטיבות שמציעים הבנקים או הגופים הפיננסיים. אלא שמהנתונים העדכניים עולה תמונה שונה - השנה נרשמה ירידה ניכרת בגובה ההלוואות שנרשמו בתלושי השכר של חודש יולי. הסיבה המרכזית, כך נראה: לחץ תזרימי הולך וגובר בקרב המעסיקים.
גובה ההלוואה הממוצע שנטלו עובדים ממעסיקיהם ביוני 2025 עמד על 7,116 שקל, ירידה של 11 אחוז לעומת 7,997 שקל ביוני אשתקד, כך עולה מסקר של עוקץ מערכות. בקרב משתכרים שכר מינימום נרשמה ירידה מתונה יותר של 6 אחוזים לסכום של 2,867 שקל. על פי הנתונים, שמבוססים על ניתוח 6,180 תלושי שכר מ־156 חברות במגזר הפרטי, ככל שרמת השכר עולה כך גם סכום ההלוואה, אך שיעור הירידה חד יותר.
הירידות נרשמו כמעט בכל מדרגות השכר, אך הפערים בין 2024 ל-2025 מתחדדים בעיקר בקרב מקבלי שכר בינוני וגבוה. כך למשל, בקרב עובדים שמרוויחים עד 10 אלפים שקל בחודש, שיעור הירידה נע בין 8.1 אחוז ל־9.5 אחוז. בטווח השכר של עד 15 אלף שקל נרשמו ירידות של 10.2 אחוז עד 10.6 אחוז, ומעל שכר זה חלה התעצמות, עם ירידות של 10.8 אחוז עד 12.7 אחוז בהתאם לרמת ההכנסה.
מעבר ללחץ התזרימי שבו נמצאים לא מעט מעסיקים, ייתכן שהירידה בגובה ההלוואות ביוני האחרון נובעת גם ממגבלת החזר מצד העובדים עצמם: לפי הנתונים, כ-38% מהעובדים שנטלו הלוואה חדשה עדיין מחזירים הלוואה קודמת. בקרב משתכרים שכר מינימום, השיעור מטפס ל-43.4%.
גם בקרב עובדים בשכר של עד 15 אלף שקל, 35.3% ממשיכים לשלם על הלוואה קודמת - נתון דומה נרשם גם בשכר של עד 25 אלף שקל. ואפילו בקרב משתכרים מעל 30 אלף שקל, כמעט שליש (31.2%) טרם סיימו להחזיר את ההלוואה הקודמת.
לדברי, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות, המספקת פתרונות טכנולוגיים לניהול עובדים, בהם מערכת שכר, שעוני נוכחות ופנסיה "במציאות של ריביות גבוהות במערכת הבנקאית והחוץ-בנקאית, הלוואות מהמעסיק נתפסו לאורך זמן כחלופה נוחה ומשתלמת עבור עובדים. עם זאת, על רקע לחצים תזרימיים מתמשכים, נאלצים מעסיקים רבים להתאים את מדיניות ניהול הסיכונים שלהם ולבחון מחדש את היקף החשיפה הפיננסית. בתוך כך, האחריות שהם נושאים כלפי העובדים באה לידי ביטוי גם בנכונות לשים גבולות ולמנוע מצב שבו עובד מוצא עצמו לכוד במעגל מתרחב של התחייבויות כלכליות".
ההיבט המשפטי של נטילת הלוואה מהמעסיק
עו"ד אילן קמינצקי, מומחה לדיני עבודה, מסביר כי לצד הנכונות מצד המעסיקים לסייע לעובדים, ועל אף תחושת המחויבות לרווחתם, יש לבצע את תהליך מתן ההלוואה באופן מסודר. החוק והפסיקה קובעים כי חוב של עובד למעסיק ניתן לניכוי מהשכר רק אם קיימת הסכמה מפורשת בכתב. לכן, בכל הלוואה יש לערוך הסכם כתוב המפרט את סכום ההלוואה, תנאי ההחזר, לוח הזמנים והסכמה לניכוי בהתאם לחוק הגנת השכר.
כמו כן , כאשר העובד ממשיך בעבודתו, רשאי המעסיק לנכות מהשכר החודשי עד 25% בלבד מהשכר, זאת בהתאם לסעיף 25א(6) לחוק הגנת השכר. לעומת זאת, עם סיום יחסי העבודה, רשאי המעסיק לקזז מהשכר האחרון את מלוא יתרת החוב של העובד, ללא מגבלה כפי שנקבע בסעיף 25ב לחוק.
לדברי חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות שמספקת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לניהול עובדים: שכר, נוכחות, פנסיה: "לאור גובה הריבית שכרוכה בנטילת הלוואה מגורם מוסדי או בנקאי, הפכו המעסיקים לחלופה אטרקטיבית, אולם הדלת הזו הולכת ונסגרת. הקושי התזרימי שרבים מתמודדים איתו, מאלצם לשנות גם את מדיניות ניהול הסיכונים שלהם. כמו כן, הם מהווים 'קול שפוי', שמונע מהעובדים להיכלא בתוך ספירלה של הלוואות מכבידות".