ב-2014 מארק צוקרברג, שבזמנו היה שווה כ-33 מיליארד דולר, רכש בהוואי 700 דונם על האי קוואי. ההשקעה בזמנו עמדה על כ-100 מיליון דולר. עשור לאחר מכן, המנכ"ל והבעלים של מטא שווה כיום לפחות 220 מיליארד דולר ויש לו כבר יותר מ-2,300 דונם בקוואי.
מה הוא עושה עם הקילומטרים האלה? האם הוא פתח שמורת טבע כדי להגן על הציפורים? האם הוא בונה מתחם שמעסיק מקומיים בעבודה על שימור הנוף הייחודי והחד פעמי של האי? חחח הצחקתם אותו.
מה שצוקרברג עושה שם זה לבנות מה שנראה כמו בונקר ליום הדין בשבילו ומשפחתו (וגם כמה חברים).
לאחרונה דווח בניו יורק פוסט שצוקי בנה על האי היפה הזה מתחם בגודל 1,740 מגרשי פוטבול שחלקו מבצר תת קרקעי, שיש לו מערכת מים מתוקים משלו, מערכת גידול מזון משלו ומערכת אנרגיה משלו. על פי הדיווחים וגם תמונות הלוויין נראה שבכיף אפשר לבלות בשתי האחוזות שנבנו שם וחוברו להן יחדיו מתחת לאדמה שנים על גבי שנים.
על פי הפרסומים יש שם גם מקום בצורת "בתי הארחה" לחברים של מארק צוקרברג, חדרי כושר, מגרשי טניס ואפילו.... יער מתחת לאדמה - כי בכל זאת, צריך קצת ירוק בחיים. זה חשוב - מדעית. במרכז המתחם יש בונקר גרעיני 5,000 מטרים מרובעים עם דלתות הדף ומקומות מסתור מפנקים.
התושבים המקומיים התחילו במהלכים משפטיים נגד התועבה הזו אבל זה לא באמת מזיז לצוקרברג. לא הזיהום, לא הרס הסביבה, לא העובדה שבמקום להפוך את הקהילה לטובה, עשירה ומאושרת יותר, הוא בונה בונקר שיעזור לו לשרוד את קריסת החברה והאקלים - שהוא אחד מהאחראים לקריסה הזו.
זו התפיסה שלו ושל המולטי-מיליארדרים שבזכות רכישת ההשפעה הפוליטית שלהם חמקו ויחמקו מתשלום טריליונים במיסים. סתם לדוגמה: בפברואר השנה, צוקרברג יצא מסן פרנסיסקו עם הסופר-יאכטה שלו לטהיטי - שם היו הגלים הכי טובים לגלישה. אבל אז, לפי הדיווחים, צוקרברג שינה את דעתו וחזר מבלי לגלוש אפילו. הוא שרף 700 אלף ליטר דיזל ושחרר לאוויר פחמן דו חמצני שצריך 35 אלף עצים כדי לספוג. בקטנה.
זו הגישה של "הטק-ברוס". זה מי שמנהל את רוב התוכן שהאנושות צורכת. לשם הולך הכסף שאתם מייצרים למטא בכל הודעה שאתם שולחים בוואטסאפ וכל לייק שאתם נותנים באינסטגרם - לבונקר של צוקי על אדמת ילידים בהוואי.
מדכא - אבל זו המציאות של הקפיטליזם המאוחר.