בסוף אוגוסט תמריא שרת התחבורה, מירי רגב, בפעם השלוש עשרה לחו"ל מאז שנכנסה לתפקיד. לא פחות. הנוסעת המתמידה של ממשלת ישראל, שרק ניר ברקת עוד מצליח לתת לה פייט, תעשה את הדרך הפעם לארצות הברית.
למי שתוהה מה רגב מחפשת שם, נעדכן שלפי לשכתה, היא הוזמנה לפגישה עם שר התחבורה האמריקאי, ובין לבין תקדם שיתופי פעולה תחבורתיים. מה שזה לא אומר.
בינתיים כאן, בישראל, בזמן שהשרה תפרוק מזוודות, אתם תרוצו בין סופר לסופר ולא תמצאו לחם. כן, פשוט ככה. כי בזמן שרגב מתרוצצת בעולם, איש לא פורק את התבואה שישראל כל כך תלויה בה. לא תמצאו לחם, כי בקרוב תיגמר האספקה השוטפת לטחנות הקמח ונאלץ להתחיל להשתמש במלאי החירום המוגבל מאוד, שמיועד למקרי קיצון, ולא לרשלנות רגולטורית.
אז אם אתם אוהבים חלה בשבת או קרואסון עם הקפה, תתחילו להקפיא. כי כשתרגישו את זה על המדף, כבר יהיה מאוחר מדי.
ועד העובדים של חברת "מילניום", שמפעילה בשנים האחרונות את "ממגורות דגון", ואחראית על רציף הפריקה בנמל חיפה, המסוע, ובניין הממגורות, פרסם כי בעמוד הפייסבוק של הוועד כי "עכשיו זה סופי. קבוצת מילניום Milenium Group יוצאת מממגורות חיפה (דגון). אנחנו לא נכניס אף מפעיל חדש - בלי הסכם קיבוצי חתום. חברת נמלי ישראל חייבת להיכנס לתמונה".
נכון לעכשיו, המצב קטסטרופלי. שישים אוניות ממתינות מחוץ לנמלי ישראל. שבע מהן אוניות תבואה, אך רק שלוש נמצאות בכלל בהליך פריקה. השאר פשוט תקועות בלב ים, ממתינות שמישהו יתעורר. אף אחד לא פורק מהן את החיטה, התירס, הסויה, השעורה והדורה. הן פשוט מחכות. ולכם, אגב, זה עולה.
כי כל עיכוב כזה מתגלגל ישירות למחירי הלחם, הבשר, מוצרי החלב ומה לא. ובמקום שרגב תיכנס באמ-אמא של האירוע, כמו שהיא יודעת, היא עסוקה בללטש את לוח הזמנים שלה בוושינגטון. איך אמרה מארי אנטואנט? אם אין לחם, שיאכלו עוגות.
ברקע הדברים: עובדי נמל חיפה מאיימים לשבות
נלך צעד אחורה לרגע: אוניית גרעינים אמורה להיכנס לנמל, ולשחרר בין עשרים לארבעים אלף טון גרעינים תוך שעות או ימים בודדים. הגרעינים עולים על מסוע, ממשיכים לתאי אחסון זמניים בממגורות ומשם מועברים במהירות לטחנות קמח ולמכוני תערובת בכל הארץ. כך זה אמור לעבוד. אבל זה לא. מאז שמילניום נכנסה לשם, המצב התדרדר ועכשיו, כשהיא בחוץ, לא ברור כמה זמן והאם ימשיכו העובדים בעבודתם.
ואם זה לא מספיק, בסוף יולי, עובדי נמל חיפה מאיימים להשבית את הנמל כבר בשבוע הבא, ובמקביל צפויה סגירת רציף עשרים ואחת, המיועד לפריקת גרעינים, בנמל אשדוד לצורך עבודות תשתית גם כן באוגוסט לשבועיים לפחות. הנמל הפרטי של "מספנות ישראל" בחיפה, שאמור לפרוק 10% מאוניות הגרעינים, נמצא כרגע בעומס של פריקת אוניות ברזל, מלט וייבוא ביטחוני, ופורק רק מעט גרעינים בין לבין.
"זה עניין של חודש פחות או יותר, עד שנתחיל להרגיש את המחסור בסופר", אומר מקור המעורה בפרטים. "אם בשבוע שבועיים הקרובים הממגורות לא ייכנסו לעבודה מלאה, והנמלים לא יתנו כתף לפריקת הגרעינים, מדינת ישראל תתחיל לכלות את מאגרי החירום שלה, שמספיקים לשבועיים שלושה מקסימום, ואז לא יהיה מספיק קמח למאפיות ולרשתות השיווק.
"זה ישפיע גם על מחיר הקמח. כי ככל שהסחורות תקועות יותר זמן בים, ספינות המטען משלמות בין 30 ל - 40 אלף דולר ליום, כיוון שמדובר באוניות ענק. מכיוון שהן מחויבות להישאר עם מנוע פועל, מעבר לעלות הדלק יש פה גם סכנת זיהום.
"לכל זה צריך להוסיף את המצב הגיאופוליטי. קשה לשכנע חברות ספנות בעולם לשלוח ספינות לישראל. החברות הטורקיות הן היחידות שעדיין מוכנות לעבוד עם ישראל, אבל גם הן יעשו חשבון אם שווה להן להיתקע פה בלי יכולת לפרוק ולשלם עשרות אלפי דולרים ביום. משרד התחבורה והשרה מירי רגב חייבים לטפל במשבר החמור הזה באופן מיידי, מכיוון שהוא יפגע בקרוב מאוד בביטחון המזון של אזרחי ישראל".
ההסתדרות: "לא נתפשר על תנאי העובדים"
סגן יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, ניר אייזנברג, אמר בתגובה לדברים כי "אנחנו נמצאים כרגע במצב של חוסר ודאות אל מול יציאת הזכיין, אחרי שנתיים של חוסר ודאות וניהול משא ומתן על הסכם קיבוצי מולו. אנחנו עומדים בקשר רציף עם משרד התחבורה ועם חברת נמלי ישראל, ונעבוד בשיתוף פעולה על מנת לשמור על העובדים ויציבות הממגורה. לעובדים המצוינים של הממגורה מגיע הרבה יותר ולא נתפשר על תנאי העסקתם וביטחונם התעסוקתי".
פיני סבח, בעלי מילניום, מסר בתגובה: "אנחנו כרגע עדיין שם ומנהלים את הממגורה. כשיהיה לי מה לומר לתקשורת אגיד".
דובר השרה הפנה אותנו לדוברות משרד התחבורה. ממשרד התחבורה טרם התקבלה תגובה.