הודעת אמדוקס על צפי לפיטורי עובדים על רקע הקמת חטיבה להטמעת בינה מלאכותית בחברה הפתיעה חלק ממקבליה במשק הישראלי.
הרי אפילו המלחמה הממושכת לא הצליחה להוריד את הביקוש לעובדי ההייטק, הגבוה מהיצע העובדים הזמינים לתעשייה, אז אם יש כזה מחסור כיצד מרשה לעצמה אחת מחברות ההייטק הגדולות לוותר על המשאב האנושי הנכסף?
אלו המכירים את התעשייה יודעים, כי פיטורים בהייטק הם דבר שבשגרה, ולא הופתעו.
הם גם לא הופתעו כשמייקרוסופט, מטא, גוגל, IBM, וחברות רבות נוספות, ובכללן 'יוניקורן' ישראליות, כבר הודיעו במהלך השנה האחרונה על פיטורים או צפי לפיטורים כתוצאה מהטעמת AI.
וחברות הטכנולוגיה אינן היחידות. בנקים, חברות ביטוח וכלל חברות הענק הבינלאומיות כבר הודיעו על פיטורים או צפי לפיטורים כתוצאה מהטמעת AI בפעילותן.
בכולן, ובעיקר בחברות הטכנולוגיה, אין דלת מסתובבת, אלא כזו הנטרקת בעוצמה מאחור. הצגת המשרדים הנוצצים והמשכורות הגבוהות, לצד תדמית היזמים החנונים הממושקפים שכל עולמם סובב סביב צגי המחשב, הם רק מסך עשן לתעשייה נעדרת חמלה, למרות היותה מבוססת כולה על המשאב האנושי - לפחות עד עתה.
במשבר הכלכלי של 2008, לדוגמה, הן יצאו בגל פיטורי עובדים 'מבוגרים'. המחשבה אז הייתה שהאחרונים פוטרו בשל כניסתם לעבודה בתקופה בה החברות שיוועו לעובדים ושילמו משכורות נדיבות במיוחד, אלא ששיח בין מנהלי משאבי אנוש באותן חברות אז גילה כי מדובר היה בלא פחות מ'אפליית מבוגרים'.
החברות רצו עובדים צעירים, צייתנים יותר, שאינם מחפשים לאזן משפחה ועבודה אלא מוכנים להקריב, ובזול. אז המבוגרים הוצאו מהדלת האחורית, והוחלפו בצעירים מהדלת הקדמית. אותם צעירים הם כיום המבוגרים החדשים שבתורם מוחלפים במודל העובד החדש. רק שזה האחרון אינו אנושי.
החברות מצאו את הגביע הקדוש - הבינה המלאכותית. חסל סדר התעסקות עם כאב הראש שנקרא 'עובדים', עם הצורך ב'איזון בין משפחה לעבודה' או "לסבול" ימי חופשה או מחלת ילד. ה-AI לא חולה, עובדת 24/7 ולא מתלוננת. לפחות בינתיים.
אפשר להצביע על תאוות הבצע של בעלי ומשקיעי החברות, על חוסר החמלה, על הניצול. אבל האשם, יש לציין, הוא לא רק בהם. האחרונים פועלים להסטת משאבים שיסייעו לחברות ליצור או לשמור על יתרון תחרותי והגדלת הרווחיות, שכן זוהי מהותו של עסק.
האשם גם לא מצוי בבינה המלאכותית, שהפכה לשעיר לעזאזל התורן כתוצאה מאי היכרות עם הכלי ואי הודאות שהוא יוצר לעתיד העבודה האנושית.
החברות אמנם יכלו להציע לעובדיהן השתלמות בכלי AI טרום פיטוריהם, ולהפכם לחלק מהפעילות החדשה. אבל כשהנאמנות היא לשורת הרווח, קברניטי החברות מעדיפים כמה שפחות עובדים שמעיבים עליה עת ההתחלה החדשה.
אז אם לא החברות, מי האשם?
כתובת פיטורי העובדים כתוצאה מהטמעת AI כבר מוארת בנורות ניאון בוהקות מזה כמה שנים. דוגמה לחוסר הצורך בעובדים ניתנה כבר ביוני האחרון, עת החברה Base44 הישראלית, שהוקמה רק כ-6 חודשים טרום מכירתה, נמכרה לענקית התוכנה הישראלית WIX תמורת כ-80 מיליון דולר כשהיא מכילה רק עובד 1 - היזם עצמו.
הצורך בעובדים, עם זאת, לא הולך ומתייתר אלא פשוט משנה כיוון. ומהו אותו כיוון? לא ידוע. למה? כי אף אחד לא באמת בדק. ואלו שהיו אמורים לעשות זאת, הם אלו שיש להפנות אליהם את האשמה.
מדוע אין תוכנית היערכות לאומית לפיטורי עובדים בתעשייה שעובדיה משלמים כשליש ממיסי המדינה? תוכנית שתכשיר את נפלטי ההייטק בכלי ה-AI ותפעל להחזירם לתעשייה כשהם מגובים בידע ויכולות חדשות לצד הניסיון היקר מפז שצברו במסגרת עבודתם בתעשייה?
מדוע האוניברסיטאות והמכללות ממשיכות לפלוט סטודנטים נעדרי ידע מעמיק ב-AI המפחיתים סיכוייהם להשתלב בתעשייה?
כיצד במדינה שכמחצית מהייצוא שלה מבוסס על שירותי ומוצרי טכנולוגיה - המהווה גם את כרטיס הביקור שלה בעולם, לא גיבשו תוכנית לאומית להתפתחות שוק העבודה - לא העתידי, אלא זה שמתגבש כבר עתה?
ייתכן שגובשה ולא שמנו לב. הרי יש משרד ייעודי בנושא - משרד העבודה, שהוקם מחדש רק לפני כשנתיים. בראשו עומד השר יואב בן צור, מש"ס. שר עתיר ניסיון יש לציין. ומה המדיניות שלו אתם שואלים? הרושם המתקבל עד כה הוא כי המשרד הוקם בעיקר כדי לסדר עבודה לאלו שעובדים בו כיום.
אבל אולי ניתן ללמוד על המדיניות משרות התעסוקה שנמצא באמתחתו. זה הוציא ביולי האחרון תוכנית היערכות ממשלתית בשם 'שוק העבודה בעידן ה-AI'. ומה התוכנית אתם שואלים? אם תמצאו כזו במסמך - אשמח להתעדכן.
הרושם המתקבל ממנה הוא בעיקר חוסר: התוכנית נעדרת תוכנית או ליתר דיוק נעדרת היערכות או אף איזושהי הצעה למדיניות. מלבד אוסף של דברים שכבר נאמרו ונכתבו למכביר בכל פלטפורמה אפשרית, המסמך לא חידש, הציע או גיבש תוכנית פעולה. אם לשפוט על פי המסמך - מדיניות אין.
אז תשובות מהמדינה אין. מה לגבי המעבידים? מבחינתם התשובה ברורה: לכו ללמוד AI, תראו למנהלים שאתם משאב ולא נטל, ויהיה בסדר. והנה שוב הכדור מתגלגל אל העובד המנוצל, שלמרות שהוא מסיים את יומו בשעות הערב המאוחרות ובבית מחכה לו משפחה, המעביד שולח אותו ללמוד AI.
אז למי הפתרונים? האמת הכואבת היא שרבים ישלמו את מחיר הקידמה, בזמן שרבים אחרים שאינם עובדים בה ייהנו מפירותיה, והמעטים שניכסו אותה יחגגו את רווחיה.
הפיטורים הם איתות חוזר, ואולי אחרון, לעובדי תעשיית ההייטק, כדי לבחון יחסי עבודתם עם החברות הפועלות בתעשייה. מבין כלל תחומי הידע דווקא הם נמצאים בנחיתות, וייתכן וכדאי להם לשקול התאגדות.