עיתון נורבגי E24 פרסם לראשונה רשימה של 17 חברות ישראליות שהקרן הנורבגית החזיקה בהן בעבר אך משכה את השקעותיה מהן בשנה החולפת. יחד עם זאת, הרשימה לא קיבלה את אישור קרן העושר, כאשר בהודעה רשמית של הקרן נמסר כי בוצעו רכישות ומכירות, מבלי לפרט את שמות החברות.
לפי הפרסום בעיתון הנורבגי E24, מדובר בקבוצת לוזון, תורפז, אזורים, בית שמש, דלק רכב, אל על, אנרג'יקס, איטורו, מקס סטוק, לוינשטיין הנדסה, פריורטק, רמי לוי, ריט-1, ריטיילורס, סלע נדל"ן, פריון נטוורק וסקופ מתכות. מדובר ברשימה מגוונת הכוללת חברות מתחומי הנדל"ן, קמעונאות, תעופה ועוד.
הרשימה מצטרפת לדיווחים קודמים על בדיקה פנימית בקרן, בעקבות ביקורת גוברת בציבור הנורבגי על מעורבותה של הקרן בעסקים הקשורים למערכת הביטחון הישראלית.
בהודעה רשמית שפרסמה הקרן העולמית, הודגש כי כל ההשקעות של הקרן בחברות ישראליות שאותן ניהלו במקור מנהלים חיצוניים יועברו כעת לניהול פנימי. נוסף על כך, דווח על חיסול אחזקות בקרב עשר־אחת חברות ישראליות, אך שמותיהן לא פורסמו באופן רשמי. הקרן ציינה כי תמשיך בבחינת יתר ההשקעות בישראל ותגדיר נהלים אתיים מחמירים יותר להשקעות עתידיות, תוך הגבלתן לחברות הכלולות במדד ההפניה שלה בלבד.
בנוסף, קרן העושר הנורבגית החלה בגיבוש תהליך בקרה מחודש לאחר שמשרד האוצר הנורבגי פנה לבחון את השקעות הקרן בישראל. הצעד מגיע על רקע ביקורת פוליטית חזקה, תוך שהפרלמנט הנורבגי אף דחה את הצעת ההחלטה להסרת כל השקעות בקרנות חברות הפועלות בשטחים הכבושים.
מדובר בהחלטה שתישא השלכות משמעותיות על השוק המקומי: מצד אחד, מדובר בקרן השקעות שטובת האתיקה היא חלק בלתי נפרד ממדיניותה; מצד שני, הקרן מהווה מקלט פיננסי משמעותי למשק הישראלי. החשיפה ל-17 חברות שמעולם לא נחשפו רשמית עלולה לעורר תזוזה בהשקעות אחרות ולהביא להפחתת אמון מצד המשקיעים המקומיים והזרים כאחד.
מה עומד מאחורי ההחלטה?
לקרן העושר של נורווגיה יש מדיניות השקעה אתית נוקשה, הנשענת על קריטריונים של זכויות אדם, שמירה על החוק הבינלאומי, ומניעת מעורבות בסכסוכים. בשנה האחרונה הקרן כבר מכרה את מניותיה בחברת האנרגיה פז ובחברת בזק, בשל פעילותן מעבר לקו הירוק, כפי שדווח.
באחרונה פורסם כי הקרן רכשה מניות בחברת בית שמש מנועים, המספקת שירותים למערכת הביטחון הישראלית. בעקבות הפרסום, החלו ביקורות ציבוריות ופוליטיות בנורווגיה, שהובילו לפתיחת בדיקה מחודשת של קשרי הקרן עם חברות הפועלות בישראל ובשטחים.
לפי דיווחים בתקשורת הנורבגית, גם הגוף המפקח על הקרן מבחינה אתית, Etikkrådet, הכיר בכך שלא בחן לעומק את ההשקעה בחברה הביטחונית, והודיע על תיקון הליך הבדיקה.
בתוך כך, בפרלמנט הנורווגי נדחתה ביוני הצעה להורות על הוצאה מוחלטת של השקעות הקרן מכל חברה שפועלת בהתנחלויות. עם זאת, משרד האוצר הנורווגי הודיע לאחרונה כי יבצע בחינה נוספת של אחזקות הקרן בחברות ישראליות.