דמיינו שבוקר אחד אתם פותחים את המייל, ובתיבה מחכה לכם הודעה, "אנחנו מחזיקים במסמכים האישיים ובתמונות שלכם. אם לא תשלמו - כולם יראו אותם". זה נשמע כמו סצנה מסרט, אבל בשנים האחרונות אלפי ישראלים חוו מציאות דומה: תמונות פרטיות, מסמכים רפואיים, פרטי ביטוח ואפילו התכתבויות אינטימיות דלפו לרשת או שימשו ככלי סחיטה.
חוק הגנת הפרטיות עבר לאחרונה עדכון משמעותי שייכנס לתוקף היום (רביעי), כאשר אחד מהשינויים המשמעותיים שבו הוא מתן כלים יעילים מגוונים ונוחים לנפגעים להתמודד עם פגיעות בפרטיות, אף ללא הוכחה של נזק.
בשנים האחרונות התפרסמו בתקשורת מספר אירועי אבטחת מידע, שגרמו לנזקים משמעותיים מאוד.
- הפריצה לשרתי חברת הביטוח "שירביט": באירוע זה, דלפו מסמכים רגישים ביותר של מבוטחים. הם מצאו עצמם תחת איום של פרטיהם לעיני כל ברשת. החשש היה ממשי - מגניבת זהויות ועד גרימת נזק למוניטין ופגיעה בשם הטוב של מבוטחים. באפריל 2025 בית המשפט אישר הסדר פשרה, שבמסגרתו שירביט העבירה כ-4.8 מיליון שקל לנפגעים, וגם לקרן תובענות ייצוגיות.
- פרשת "אטרף - שרתי Cyberserve": במקרה זה, פריצה לשרתי חברת סייבר-סרב, הביאה לדליפה של מידע אינטימי ביותר, של משתמשים באתר ההיכרויות הלהטב"י "אטרף". האירוע העלה חשש לפגיעה דרמטית בצנעת הפרט של המשתמשים, ואף ל-outing. במקרה זה, המשתמשים בפלטפורמה זכו לפיצוי סמלי יחסית, ועל החברות הוטלו התחייבויות אבטחה ואסדרה עתידיות בתיאום עם המדינה.
- מתקפת הכופרה בבית החולים 'הלל-יפה': ב-13.10.2021 שיתקה מתקפת כופרה את מערכות המידע של בית החולים. ההשפעה על המטופלים היתה מיידית - ביטול טיפולים וניתוחים והסטת מטופלים לבתי חולים אחרים. צוות בית החולים אף נאלץ לחזור לעבוד עם ניירות ועטים, לאחר שהמערכות הטכנולוגיות הושבתו.
עד לאחרונה, הכלים שעמדו לרשות נפגעי פרטיות היו מצומצמים יחסית. כיצד תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מעביר כוח לאנשים שזכותם נפגע?
- 1. פיצוי בלי להוכיח נזק: במקרים מסוימים, למשל, אם חברה לא מיידעת אתכם על השימוש במידע, או לא מיידעת אתכם על זכויותיכם - תוכלו לתבוע פיצוי של עד 10,000 שקל גם בלי להוכיח שנגרם לכם נזק בפועל. המסר הוא: אי-כיבוד הזכויות שלכם הוא כשלעצמו פגיעה.
- 2. תלונה לרשות הגנת הפרטיות: מעבר לבית המשפט, עומדת לרשותכם גם האפשרות להגיש תלונה לרשות הגנת הפרטיות. הרשות מוסמכת לבדוק את המקרה, ואם היא מוצאת הפרה - הרשות רשאית להטיל קנסות מנהליים כבדים, שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים, על הארגון הפוגע.
- כך, גם אם לא תבעתם פיצוי אישי - יש מי שמגן על האינטרס הציבורי ומחייב את המפר לשלם ולתקן.
- 3. כשהפגיעה בפרטיות היא גם פלילית: במקרים מסוימים, ההפרה חוצה את הקו האזרחי והופכת לעבירה פלילית. למשל, אם נמסרה לכם הודעה שקרית במטרה להטעות אתכם לגבי השימוש במידע שלכם. במצבים כאלה אפשר ואף רצוי להגיש תלונה במשטרה.
- 4. תביעה אזרחית בגין רשלנות: בהתאם לדיני הנזיקין, אנשים שנגרם להם נזק, יכולים ואף ראוי שיתבעו פיצוי בגין רשלנות, או בגין הפרת "חובה חקוקה". זאת מפני שהחוק והתקנות קובעות סטנדרטים שבהם הארגונים והעסקים צריכים לעמוד.
גם לאזרח יש כוח
החוק החדש לא מבטיח שכל נפגע יקבל פיצוי גבוה. אבל, הוא משנה את נקודת האיזון. מעכשיו, ארגונים לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מחובותיהם בלי לשלם מחיר.
אם חלילה נפגעתם, דעו שעומדות בפניכם אפשרויות שונות. תעדו את הפגיעה והנזקים שנגרמו, ואל תהססו להפעיל את הכלים שהחוק מקנה לכם.
הכותב הוא בעל משרד עורכי דין המתמחה בהגנת הפרטיות ואבטחת מידע