השביתה הרחבה שהחלה היום (ראשון) ביוזמת מטה משפחות החטופים עוררה כבר שיבושים משמעותיים בפעילות המשק ובתחבורה הציבורית, ויצרה דילמות משפטיות ומעשיות עבור עובדים ומעסיקים כאחד. בין השאלות המרכזיות שעולות: האם נדרשת הסכמה מפורשת להיעדרות מהעבודה, מתי חלה חובת תשלום שכר גם ללא עבודה בפועל, כיצד להתמודד עם עומסי תנועה חריגים, ומהם הכללים במקרה של עבודה מהבית כחלופה למשרד.
האם עובד רשאי להיעדר ממקום העבודה כדי להשתתף במחאה נגד אי החזרת החטופים, ומהם התנאים לכך?
עובד אינו יכול להיעדר מהעבודה לצורך השתתפות במחאה בלי אישור מפורש מהמעסיק. ככל שהמחאה מתקיימת בשעות העבודה, ניתן לבקש לנצל יום חופשה, להחליף משמרת או לשנות את סידור העבודה, הכל בכפוף להסכמה. החוק קובע כי עובד רשאי לדרוש חופשה אם הודיע עליה 30 יום מראש, אך במצב של התראה קצרה יותר, אין חובה על המעסיק לאשר, והפתרון תלוי בהסכמה הדדית. במקרים כאלה מומלץ להגיע להבנות מוקדמות, הן כדי לשמור על הזכויות והן כדי להימנע ממחלוקות.
האם מעסיק יכול לסרב לבקשת עובד לנצל יום חופשה דווקא לצורך השתתפות בהפגנה?
המעסיק הוא שקובע את מועדי החופשות ויש לקבל את אישורו לפני יציאה לחופשה. יחד עם זאת, כאמור, עליו להפעיל את סמכותו בהגינות ותום לב, תוך התחשבות בצרכיו של העובד ובכפוף לצרכי מקום העבודה.
האם מותר לחברות להשבית את פעילותן במחאה, ומה המשמעות עבור העובדים?
חברה רשאית להחליט על השבתת פעילות, אך במקרה כזה עליה לשלם לעובדיה שכר מלא בגין התקופה שבה לא עבדו, כל עוד היו זמינים ומוכנים לבצע את עבודתם. כאשר מדובר במחאה ביוזמת המעסיק, נלקחת בחשבון מראש גם העלות הכלכלית, ובדרך כלל נחתמות הבנות עם העובדים לגבי אופן הפיצוי, בין אם באמצעות מימון מלא או חלקי של שעות ההיעדרות ובין אם בהשלמתן במועד אחר.
מה דינו של עובד שבוחר שלא לקחת חלק בשביתה, אך מוצא את עצמו מול דלת סגורה כי המעסיק החליט להשבית את הפעילות?
במצב כזה, אין לעובד דרך לחייב את המעסיק להפעיל את העסק, כל עוד שכרו משולם כסדרו. מדובר בהחלטה חד צדדית של המעסיק, שלא תמיד מייצגת את כלל עמדות העובדים. אם בית הדין לעבודה יורה לעצור את השביתה, בין אם משום שמדובר בשביתה פוליטית שאינה נוגעת ישירות לתנאי העבודה ובין אם בגלל אי עמידה בדרישות החוק למתן הודעה מוקדמת, על כל הצדדים לפעול לפי פסק הדין. מי שיתעלם עלול להיחשף להליך בגין ביזיון בית המשפט.
מה קורה כשמעסיק בוחר להפעיל את העסק באופן חלקי, ומותיר בידי העובדים את ההחלטה אם להצטרף למחאה או להמשיך בעבודה?
בתרחיש כזה, מי שיגיע לעבודה יקבל את שכרו כרגיל. לעומת זאת, מי שבוחר להיעדר לצורך השתתפות במחאה יידרש להגיע להבנות עם המעסיק, האם ישלים את השעות החסרות במועד אחר או שהמעסיק יוותר על ניכוי השכר ויספוג את ההפסד, לעיתים מתוך רצון מוצהר לעודד עובדים להצטרף למחאה. ההחלטה נתונה לשיקול דעתו של המעסיק, כל עוד היא נעשית באופן שוויוני ושקוף כלפי כלל העובדים.
מה הדין כאשר עובד מאחר לעבודה עקב פקקים שנגרמו בשביתה או בהפגנות?
ככלל, חובת ההתייצבות במועד לעבודה מוטלת על העובד. איחור, אף אם נגרם בשל שיבושי תנועה הנובעים משביתה או הפגנות, עשוי להצדיק ניכוי השעות משכר העבודה או חיוב בניצול יתרת ימי החופשה. עם זאת, מקום בו העובד יוכיח כי פעל באופן סביר על מנת להגיע למקום העבודה בזמן אך העיכוב נגרם בשל נסיבות חיצוניות בלתי צפויות ובלתי ניתנות למניעה, לא תוטל עליו סנקציה משמעתית. העדר סנקציה משמעתית אינו שולל את זכות המעסיק לבצע ניכוי שכר בגין שעות אי העבודה בפועל, בהתאם להוראות הדין.
האם ניתן לפתור את בעיית הפקקים הצפויה באמצעות עבודה מהבית?
הכרעה בשאלה אם להתיר עבודה מהבית במקרים של שיבושי תנועה מהותיים מצויה בשיקול דעתו הבלעדי של המעסיק. הדין אינו מטיל עליו חובה לאפשר זאת, גם כאשר צפוי עומס תחבורתי חריג. עם זאת, במקומות עבודה שבהם ניתן לבצע את המשימות מרחוק, לעיתים קיימת תועלת לשני הצדדים, המעסיק שומר על תפוקת העבודה והעובד אינו נדרש לנצל ימי חופשה או לספוג ניכוי שכר. ההסדר רלוונטי בעיקר לעבודות משרדיות או תפקידים המאפשרים עבודה מרחוק, ואינו ישים בענפים שבהם נדרשת נוכחות פיזית.
הכותב הוא מומחה לדיני עבודה שמייצג מעסיקים