באחד המערכונים האייקונים של "ארץ נהדרת", מגלם טל פרידמן קריין פרסומות, שמקליט פרסומת מול צוות שמרים לו. "אוהבים נקניקיות?", הוא שואל בקול רדיופוני ועונה, "כן! קנו את נקניקיות 'טוב טבע', עכשיו באריזה עם הסוס השחוט. כי נקניקיה אחרת זה לא כדאי ולא משתלם".
לא בכדי הכותבים של "ארץ" התלבשו על הנקניקייה. עוד בימי הקנצלר הראשון של הקיסרות הגרמנית, אוטו פון ביסמרק-שנהאוזן, שנודע בכינוי קנצלר הברזל, היו להן יחסי ציבור גרועים. אחד המשפטים שמיוחסים לו, כנראה בטעות, הוא "חוקים הם כמו נקניקיות. אף אחד לא רוצה לראות איך מכינים אותם".
אז הפעם הפעם נשים בצד את ההומור, ההיסטוריה הגרמנית והפוליטיקה, ונתרכז באיך מכינים נקניקיות. או מדויק יותר, איך מכינים, לכאורה, נקניקיות בישראל, במפעל של זוגלובק.
במהלך דיון בתביעה ייצוגית המתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה נגד חברת זוגלובק ורשת רמי לוי, ששיווקה נקניקיות מתוצרתה כמותג פרטי, התברר כי נקניקיות העוף של החברה אינן מבוססות על בשר עוף כמשמעותו בחוק אלא על בשר עוף מגורם. נדגיש ששימוש בבשר מגורם אינו עבירה על החוק בישראל, למרות שבאירופה אסור להשתמש בו למוצרי מזון, אבל איכותו נמוכה מאוד ורחוקה מלהיקרא "בשר עוף".
בשר מגורם הוא רכיב שמופק בתהליך שנקרא גירום, גרידה מכנית של שאריות בשר מעצמות השלד של עופות ולעיתים גם ריסוק העצמות והוצאת מח העצמות מהן. כך מתקבל חומר גלם, במרקם משחתי שמוכר בתעשייה בשם פסטה. בעולם הוא ידוע בשם MSM Mechanically Separated Meat ואינו נחשב לבשר רגיל, אלא לתחליף נחות שיש לסמן בנפרד על אריזות.
מהתביעה עולה שזוגלובק הטעתה את הציבור כשסימנה את החומר הזה כבשר עוף, ויש משום הטעיה, לכאורה, של הצרכנים, בכך שהיא קוראת לבשר המגורם בשר עוף. כנראה במודע ובמכוון, מטעמים שיווקיים, חוסר רצון לחשוף שימוש בחומר גלם נחות.
השוואת הנתונים מגלה פערים בין חברות שונות בשוק. נקניקיות העוף של זוגלובק מכילות רק 11% חלבון, לעומת נקניקיות של חברות אחרות שמכילות יותר. חברת יחיעם, למשל, מייצרת נקניקיות עוף שמכילות 13% אחוזי חלבון, ומשתמשת רק בארבעים וחמישה אחוזי בשר עוף, ואילו זוגלובק מייצרת נקניקיות עוף שמכילות רק אחד עשר אחוזי חלבון ומשתמשת לצורך זה בכמות כמעט כפולה של בשר, כ-78%. "הדעת נותנת, הבשר של זוגלובק אינו בשר", לשון הדברים.
מתברר שבשוק קיימים שני סוגי פסטה, המשמשת לייצור המקומיות. האחת לבנה, שמופקת מגירום עצמות חזה לאחר הסרת השניצלים. השנייה אדומה, שמופקת בריסוק אגרסיבי של עצמות הכולל גם את מח העצמות, ולכן צבעה כהה יותר. התקנות הישראליות משנת 1984 קובעות במפורש כי אסור לרסק עצמות בתהליך זה, שכן בשר מגורם אמור להכיל רק שרירי שלד.
לצד ההיבט הבריאותי קיימת גם שאלה כלכלית. בשר עוף אמיתי נמכר בסיטונאות בכ-20 שקלים לקילוגרם, פסטה לבנה בכ-7 שקלים, ואילו פסטה אדומה רק ב-2.5 שקלים לקילוגרם. מדובר בפערי מחיר עצומים שממחישים את איכות חומר הגלם.
על פי התקנות, אסור למכור בשר מגורם באופן קמעונאי, אסור להשתמש בו להכנת בשר טחון ואסור לסמן אותו כמיועד לייצוא. בתביעה נטען כי הסימון המוטעה על אריזות הנקניקיות של זוגלובק מפר את ההוראות הללו.
לכאן נכנס לתמונה חוק הגנה על בריאות הציבור מזון תשע"ו 2015, שתוקן בשנת 2024. החוק נועד להסדיר את אחריותם של יצרן מזון ויבואן מזון, את הפיקוח על ייצור מזון ועל ייבואו, כדי להבטיח כי המזון מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים. עוד נקבע בו כי אחריות חלה גם על המשווק, במקרה הזה רמי לוי, בכל שרשרת ההפצה עד למדף. בנוסף, החוק מחייב את משרד הבריאות לקבוע אמות מידה לאיכות המזון בישראל בהתאם לנעשה במדינות המפותחות.
בכתב התביעה נכתב: "מן הראוי לשוב ולהפנות את תשומת ליבה של הרשות המפקחת על בריאותנו למטרת חוק הגנה על בריאות הציבור מזון", תוך ציטוט לשון החוק המדגיש את אחריות היצרן, המשווק והרגולטור. השאלות שעולות ברקע הן האם משרד הבריאות אישר מכונות שמבצעות ריסוק עצמות בניגוד לתקנות, האם המפקחים ידעו על קיומה של פסטה אדומה, והאם הבחינו שהאריזות סומנו כבשר עוף במקום בשר עוף מגורם".
מחברת זוגלובק נמסר בתגובה: "זוגלובק מייצרת בהתאם לחוק ולתקינה הישראלית, תחת פיקוח מלא, ועומדת בכל הדרישות והאישורים של משרד הבריאות. בסטנדרט המקובל אצל כלל חברות המזון המובילות בענף. הבקשה לתובענה ייצוגית הינה חסרת בסיס ואינה משקפת כל אמת".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "החל משנת 2020 הועבר הפיקוח על יצרני הבשר המגורם לשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות וביטחון המזון, ומשכך, בנוגע לחומר הגלם שבשימוש מפעלים אלו, יש לפנות למשרד החקלאות. על פי החוק, שימוש בבשר מגורם מותר בייצור מוצרי נקניקים ונקניקיות בתנאי שהמוצר הסופי מיועד לצריכה כמזון מוכן לאכילה. משרד הבריאות מפקח על התוצר הסופי שיוצא ממפעלים אלו".
תגובת משרד החקלאות: "כלל המוצרים המיוצרים במשחטות מפוקחים על ידי השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, לרבות המכונות ושיטות העבודה. התהליך המתואר בפנייתך אינו בניגוד לתקנות ומפוקח כאמור על ידי המשרד. כלל המוצרים היוצאים מהמשחטה מסומנים כבשר מגורם ובהתאם לתכולתם. הסמכות לאכיפת הסימון על המוצר הסופי אודות רכיבי המוצר מצויה בידי משרד הבריאות".