פרסום ראשון: הממשלה תכנס מחר (שלישי) לישיבת ממשלה שלא מן המניין בשעות אחר הצהריים, כדי לאשר את התוספת לתקציב הביטחון, וזאת בניגוד לדרישת משרד האוצר. בהחלטת הממשלה אושרו לתקציב הביטחון לשנת 2025, 28 מיליארד שקלים, כעת מבקשת הממשלה להגדיל אותו בין 5 ל-8 מיליארד שקלים, כך שיעמוד על כ-34 מיליארד שקלים בסך הכל.
בין מהסעיפים שיכללו בתוספת, הוא מימון הסיוע ההומניטרי לעזה, שיעמוד על כמיליארד שקלים, והיתר תוספות שמגיעות בשל המערכה מול איראן ומבצע "מרכבות גדעון" בעזה.
לפי ההערכות, הגדלת התקציב שתאושר מחר בממשלה תשאיר את הגירעון על 5.1% בגלל העלייה בהכנסות המדינה. ולדימיר בליאק, מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, אומר: "מדובר בפריצת מסגרת התקציב שוב, ובהגדלת הגירעון".
מיד אחרי מלחמת 12 הימים מול איראן, ובעוד הכוחות משתלטים מחדש על עזה, ביקשה מערכת הביטחון מהאוצר תוספת תקציב של 58 מיליארד שקלים בשנתיים - 28 מיליארד השנה ו-30 מיליארד ב-2026. זאת על מנת לממן חימושים, רכש נשק, הארכת שירות מילואים וסדיר, גיוס חיילים חרדים והקמת אוגדות חדשות.
במשרד האוצר התנגדו לכך בתוקף, בטענה שמדובר בבקשה בלתי סבירה, כל עוד לא יתבצע שם שינוי עמוק, מכיוון שתקציב הביטחון מתנהל באופן עצמאי, לא שקוף ולא מבוקר, באופן שמסכן את השליטה הכוללת של המדינה בניהול התקציב הציבורי. מבחינתם, האשם העיקרי הוא מנהל הרכש, זה שמנהל את ההתקשרויות הרב-שנתיות.
בעוד שכל משרדי הממשלה כפופים למגבלה הקובעת שאינם יכולים להתחייב לעסקאות עתידיות מעבר למסגרת שאושרה להם, מערכת הביטחון עוקפת את המגבלה הזו בפועל. כך נוצרות התחייבויות רכש בהיקפים עודפים של מיליארדי שקלים, מתוך הנחה שלא כולן ימומשו, והתקציב עד תום. עוד טוענים שם, שלמרות שיש חשב מטעם האוצר בתוך משרד הביטחון, הוא מקבל את חוזי הרכש רק בשלב הסופי, וכשמדובר למשל ברכש חיוני של מיירטים, תחמושת או טנקים, הוא אינו יכול לסרב, וכך הופך לחותמת גומי.
בתום משא ומתן עם אגף התקציבים באוצר, שלווה בבליץ תקשורתי מדויק נגד מערכת הביטחון, סוכם כי תוספת התקציב תהיה של 42 מיליארד שקל, מתוכם 27 מיליארד השנה. הסיכום הזריז לא פורסם, מכיוון שלא יצא לפועל. הסיבה: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבאופן חריג בחר לעצור את התוספת לתקציב הביטחון, התערב והביע את רצונו להגדיל אותו עוד יותר ולכלול בו גם רכיבי התעצמות.