הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025, הכוללת תוספת של כ-30.8 מיליארד שקל למימון הוצאות מערכת הביטחון בעקבות המלחמה מול איראן והעימות בעזה. ההחלטה, שמגדילה את תקרת הגירעון מ-4.9% ל-5.2% ואת מגבלת ההוצאה ל-650.3 מיליארד שקל, משנה את סדרי העדיפויות התקציביים במסגרת התקציב הקיים, באמצעות הפחתת הקצאות להסכמים קואליציוניים, צמצום הטבות מס וקיצוץ רוחבי של 3.35% במשרדי הממשלה החל מ-2026. גורם בכיר באוצר הסביר כי "המציאות הביטחונית מחייבת הגדלה של התקציב כדי להבטיח מוכנות לאורך זמן". השרים בן גביר, יואב קיש, חיים כץ, וסרלאוף, ועמיחי אליהו הצביעו נגד.
כדי לאפשר את התוספת, הממשלה אישרה קיצוצים רוחביים במשרדים השונים. הקיצוץ המשמעותי ביותר נרשם במשרד לביטחון פנים, שתקציבו יופחת בכ-40 מיליון שקל. תקציב משרד החינוך יקוצץ בכ-37.5 מיליון שקל, ותקציבי "הוצאות ביטחוניות שונות" יפחתו ב-35 מיליון שקל. עוד נרשמו קיצוצים במשרד ראש הממשלה (19.2 מיליון שקל), משרד הבריאות (22.8 מיליון שקל), משרד הכלכלה (19.7 מיליון שקל) ומשרד התעסוקה (23.2 מיליון שקל).
בהחלטה נקבע כי ההקצאות בפועל יותנו בהתחייבות בכתב למשרד הביטחון בהתאם להוראות האוצר, וכי הפיקוח על הביצוע יחולק בין מנכ"ל משרד הביטחון לבין החשב הכללי באוצר. בנוסף, נשמרת האפשרות לשנות את חלוקת הקיצוצים בין המשרדים, כל עוד הסכום הכולל יעמוד בתוספת שאושרה.
לצד התוספת למערכת הביטחון, ההחלטה כוללת גם צעדים כלכליים נוספים לשנת 2026: הגדלת בסיס התקציב של המוסד לביטוח לאומי ושל שירות התעסוקה, וכן התאמות בתקציב הכנסת ובתקציב משרד מבקר המדינה.
לצד התוספת, הוחלט אז גם על שורת צעדים אזרחיים שנובעים כתוצאה מהשפעת מבצע "עם כלביא" על העורף - בהם תקציבים לשיפוי רשויות מקומיות, חיזוק המוסד לביטוח לאומי ושיקום תשתיות שניזוקו.
התגובות לא איחרו להגיע, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמשרדו קיבל כאמור קיצוץ של כ-40 מיליון שקל אמר לפני הדיון: "ההצעה התקציבית שמביא האוצר, היא הצעה גרועה ביותר. מעבר לכך שלוקחים כסף מאבטחת מוסדות חינוך, מוציאים את כל השומרים מהכניסה לביתי הספר וגני הילדים. משרד האוצר רוצה להעביר כסף לסיוע הומניטרי שמגיע לחמאס. זו בושה וחרפה - ואני אצביע נגד ההצעה הזו".
גם שר החינוך יואב קיש הגיב בחריפות, ואיים כי שנת הלימודים לא תיפתח ב-1 בספטמבר: "סמוטריץ' מעדיף את ביטחון ילדי עזה על פני ביטחון ילדי ישראל - וזה לא יכול לעבור בשתיקה. שר האוצר מתעלם בצורה בוטה מהדרישות הבסיסיות של מערכת החינוך, והדרישה הראשונה והברורה שלי היא אבטחת מוסדות החינוך. 250 מיליון שקל לאבטחת ילדינו זהו קו אדום. אם לא יימצא התקציב הזה, שנת הלימודים לא תיפתח".
קיש הוסיף: "משרד האוצר לא רק שלא מתקצב את האבטחה לשנה הקרובה, אלא גם מסרב לכל הדרישות המהותיות שהצגנו: מענים לחוסן נפשי בתקופת לחימה, תגבור פסיכולוגים חינוכיים, תנועות נוער, שנות שירות - הכול נדחה. במקום פתרונות - אנחנו מקבלים סחבת והתנגדות. הכישלון הזה, האטימות הזו - לא רק מסכנת את הביטחון של הילדים שלנו, אלא גם פוגעת בחינוך של דור שלם. אני לא אתן לזה לקרות".
במקביל, ביקש מ"מ שר הבריאות ושר הרווחה חיים כץ להחריג את משרד הבריאות מהקיצוץ המתוכנן, והודיע כי הוא יתנגד להחלטת הממשלה. כמו כן גם בתחום הרווחה נמסר לוואלה כי מתנגדים לקיצוץ המתוכנן של מיליוני שקלים ופועלים למנוע את הקיצוץ גם במשרד הרווחה.
השר חיים כץ, פירט: "צרכי מערכת הבריאות הדחופים לא באים לידי ביטוי בהחלטת הממשלה. בתי החולים הפכו למטרה בפני עצמם. אנו נדרשים לשיפור יכולת המיגון ושימור רציפות תפקודית קריטית בשעת חירום. עלינו להבטיח את שיקומו של בית החולים סורוקה, מרכז על יחיד בדרום אשר אי שיקומו מוביל לפגיעה משמעותית באיכות השירות למטופלים באזור".