בשל תקלה במערכת החשמול של רכבת ישראל, נרשמים שיבושים קשים בתנועת הרכבות. אתמול (שלישי) הודיעה הרכבת כי הנזק שנגרם מתנועת רכבת משא חייב פתיחת עבודות תיקון, ובמקביל הוחלט להקדים את עבודות התשתית והבטיחות שתוכננו לספטמבר. כתוצאה מכך, החל מהיום, ולמשך שבוע לפחות, תיסגר תחנת תל אביב השלום, מהעמוסות במדינה, ותופסק לחלוטין תנועת הרכבות בין צפון העיר לדרומה. בהתאם להודעת הרכבת, הקווים המגיעים מצפון יעצרו בסבידור מרכז, הקווים מדרום יסיימו בלוד, והרכבות מירושלים וממודיעין יעצרו בתחנת נתב"ג.
המשמעות ברורה: עשרות אלפי נוסעים קבועים, ובהם עובדים שנוסעים מדי יום לעבודה, ייאלצו להתמודד עם איחורים, עומסים והיעדרויות, מבלי להיות זכאים לכל תשלום על כך. עו"ד אילן קמינצקי, מומחה לדיני עבודה המייצג מעסיקים, מבהיר כי חובת תשלום השכר קיימת רק כאשר העובד מתייצב פיזית במקום העבודה או מבצע את עבודתו מהבית. לדבריו, "עובד שנעדר עקב השבתת הרכבת לא יהיה זכאי לשכר. האחריות להשלכות השיבושים התחבורתיים אינה מוטלת על כתפי המעסיק, שאינו נדרש לממן את תוצאות הפסקת פעילות הרכבת".
ההבנה כי ימי ההיעדרות לא יזכו בתשלום מעוררת זעם בקרב עובדים רבים. "גם ככה זו תקופה לא פשוטה של חופש גדול, ההוצאות שלי תפחו, המחירים עלו, ואני צריכה כל שקל. זו חוצפה שאני אממן את ההשבתה של הרכבת", אומרת דגנית לוי, תושבת ירושלים שעובדת בתל אביב.
רינה שבת, אף היא מירושלים, מצטרפת למחאה: "באיזה עולם אני נושאת באחריות למחדלים של הממשלה או של מי שאחראי לכך שהרכבת לא פועלת. בכל מדינה מתוקנת אחרת היו מפצים אותנו, או שלא היו נותנים לזה להגיע למצב כזה. אבל כאן זה פשוט לא קורה".
המצב שנוצר מעורר לא מעט סימני שאלה. עובדים ומעסיקים מנסים להבין מה קובע הדין לגבי חובות וזכויות בעת שיבושי תחבורה, ואילו תשובות נותנים לכך בתי הדין לעבודה והפסיקה הקיימת.
האם המעסיק מחויב לדאוג לעובד להסעה או לסידור תחבורה חלופי כשהרכבת מושבתת?
המעסיק אינו מחויב לדאוג לעובד להסעות חלופיות כשהתחבורה הציבורית מושבתת. עם זאת, במקומות עבודה מרוחקים, שבהם אין דרך ממשית להגיע, עשויה להתעורר ציפייה שהמעסיק יירתם ויחפש פתרון. עקרון תום הלב שמלווה את דיני העבודה מחייב גמישות מסוימת, והאינטרס של שני הצדדים ברור, שהעובד יוכל להגיע ולעבוד.
האם עובד יכול להיעדר מהעבודה בגלל השבתת הרכבת, או שהוא מחויב לנסות למצוא דרכים חלופיות להגיע?
אין מדובר ביום חופשה, והעובד אינו רשאי פשוט להיעדר. עליו להוכיח כי עשה מאמץ ממשי להגיע בדרכים חלופיות. רק אם לא קיימת אפשרות סבירה להגיע לעבודה, ניתן לראות בהיעדרות מוצדקת. כך למשל, אם הוא יכול להגיע באוטובוס למקום העבודה כחלופה לרכבת, מצופה ממנו לעשות זאת.
האם עובד שנעדר בגלל השבתת התחבורה חייב לעבוד מהבית?
לא קיימת חובה אוטומטית לעבור לעבודה מהבית. עם זאת, בפועל מדובר בפתרון שמעסיקים רבים בוחרים בו. הניסיון מהשנים האחרונות הוכיח שכאשר סוג העבודה מאפשר זאת, שני הצדדים נוטים להגיע להבנות ולעבוד מהבית בהסכמה.
ומה לגבי האיחור? האם ישולם לו שכר בגין הזמן בו איחר?
ככלל, זמן הנסיעה של עובד מהבית למקום העבודה ובחזרה אינו נחשב לשעות עבודה ואינו מזכה בתשלום שכר, אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה. סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר שעות עבודה כזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה. על כן ככלל, שעות שבהן עשה עובד את דרכו אל מקום העבודה ומהעבודה אינן שעות עבודה המזכות בתשלום שכר, אלא אם קבעו הצדדים אחרת. יחד עם זאת, ייתכנו נסיבות שבהן יהיה מקום לחרוג מהכלל ולהכיר בשעות הנסיעה כחלק משעות העבודה.
גם בלי השבתות - העובדים בישראל מתקשים להגיע בזמן
הפגיעה בתפקוד התקין של המשק מתגלגלת לעלויות כבדות, כאשר ההערכות מצביעות על נזק מצטבר של עשרות מיליוני שקלים לעובדים ולמעסיקים. איחורים והיעדרויות מובילים לעיכובים בייצור, לפספוס יעדים, לאובדן שעות עבודה ולפגיעה בתפוקה, שהצטברותם יוצרת פגיעה כלכלית משמעותית.
לצד זאת, הנתונים מלמדים כי גם בימים רגילים שיעור ההגעה בזמן של עובדים בישראל נמוך, בלשון המעטה. סקר של חברת עוקץ מערכות, שהתבסס על נתוני נוכחות ותלושי שכר של 8,458 עובדים ביוני יולי 2024, מצא כי רק רבע מהעובדים מגיעים בזמן לעבודה. מהממצאים עולה כי 39% מאחרים בכעשר דקות בממוצע, ו-23% מאחרים ביותר מרבע שעה.
הסקר מצביע על החמרה מתמשכת: שיעור המגיעים בזמן עמד על 30.4% ב-2022, ירד ל-27.4% ב-2023, וכעת נותר רק 25%. במקביל, מספר המאחרים ביותר מרבע שעה טיפס מ-18.8% ב-2022 ל-19.5% ב-2023 והגיע השנה ל-23%.
"על פי דו"ח מבקר המדינה, הגודש בכבישים גורם למשק נזק של כ-31 מיליארד שקל בשנה, כולל האיחורים של עובדים", אומר חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות המספקת פתרונות טכנולוגיים לניהול עובדים, בהם מערכת שכר, שעוני נוכחות ופנסיה. "חברות רבות מאמצות כיום מודל היברידי ודיווח נוכחות מרחוק מתוך רצון לחסוך את הזמן האבוד בנסיעות היומיות. מעבר לחיסכון בזמן מדובר גם בצמצום תסכול ושחיקה מואצת שמכבידים על העובדים ופוגעים בפריון".