וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מודל לחיקוי: אולי כדאי שבמקום לכעוס על נורבגיה נתחיל ללמוד ממנה

עודכן לאחרונה: 21.8.2025 / 7:58

מדינות המפרץ משקיעות וישקיעו הון עתק בפתרונות סביבתיים וטכנולוגיים, שיסייעו להן בבעיית הזיהום מהנפט. אך בעוד שנורבגיה הופכת את המדע למנוע צמיחה ומובילה בטכנולוגיות ירוקות, ישראל לולה להישאר מאחור בגלל ממשלה שמעדיפה מלחמה על פני שיתוף פעולה אזורי וצמיחה

בווידאו: וואלה פתרנו בתוכנית חופש גדול וקיץ/צילום: אולפן וואלה, רויטרס, עיריית חיפה, עיריית רמלה וצלמי וואלה

בשנים האחרונות, משקיעות סעודיה, איחוד האמירויות ונסיכויות האזור שאינן קטאר, מאמצים וכספים רבים כדי לייצר חזית מאוחדת של המדינות ו"לפתוח את הגבולות" ביניהן.

למשל, באמירויות בנו מסילה שתחבר את המדינה מהגבול עם סעודיה במערב לפוג'יירה בחוף המזרחי, שבסופו של דבר תורחב לחיבור עם עומאן וערב הסעודית.

כל עוד ישראל מפספסת את הרכבת הזו, וכל עוד נשאר עם ממשלה מופרעת שמעדיפה מלחמה ומוות על פני שלום ושגשוג, אף פעם לא נעלה על הרכבת הזו. וזה חבל, כי המדינות הללו צריכות את היכולות היצירתיות של התעשייה הישראלית. למשל, בכל מה שקשור להפקת מי שתייה והשקייה במדינה מדברית.

הממשלה המופרעת שלנו מעדיפה מלחמה ומוות על פני שלום ושגשוג. נתניהו ובן גביר/פלאש 90, יונתן זינדל

בוא נביא קרחון מגרינלנד!

ב-2017, עבדלה אלששי, יזם, מהנדס ואיש עסקים אמירתי שמחזיק גם תפקיד בממשלה של איחוד האמירויות, העלה רעיון כדי להתמודד עם המחסור במים באזור. הרעיון המבריק שלו היה לגרור קרחון מאנטרטיקה למפרץ הפרסי, וככה לייצר יותר מ-75 מיליארד ליטר למיליון אנשים במשך חמש שנים. "אלו יהיו המים הטהורים בעולם", אמר אלששי ל"גולף ניוז", וטען שזה מה שיעזור לדובאי לחסוך את מי התהום בנסיכות.

הפרויקט התקדם כל כך, שבדובאי כבר גילו את הקרחון שהם רוצים לגרור 8,000 ק"מ מאנטרקטיקה כל הדרך באוקיינוס ההודי ועד הנמל בדובאי. שם, לפי התכנון, הקרחון ימס לתוך המדבר, ויזין את מאגרי המים התת קרקעים. עלות הפרויקט עמדה על מאות מיליוני דולרים.

התוכנית לא יצאה לפועל כי היא מטופשת למדי, אבל בדובאי כן יצרו קשר עם סטארטאפ מגרילנד שמייצא "קרח טהור" למדינת המפרץ הפרסי. וכיום, חלק מהקוקטיילים במלונות היוקרה בדובאי מקררים עם קרח עתיק מגרינלנד.

לאמירויות יש יותר כסף מאלוהים, אבל אין להם את התחכום שיש למדינה חילונית שמאמינה במדע ובין אזרחיה יש מדענים רבים, הייטקיסטים יצירתיים ואנשים בעלי תושייה שיש רק לעם שחוזר הביתה אחרי שהצליח לשרוד ואף לפרוח במשך 2,000 שנות גולה.

מלבד עניין המים, האמירויות, סעודיה ומדינות האזור יצטרכו את המדע והטכנולוגיה שלנו כדי לאפשר להן לנקות אחריהן את הזיהום שהן משאירות בעולם. בעיה שבמוקדם או במאוחר, הן יהיו חייבות להשקיע את מיטב כספן בניסיונות לפתור אותה.

די, שילמתם מספיק

4 מנויים ב-100 שקלים וגם חודש חינם! וואלה מובייל חוסכת המון

לכתבה המלאה

איחוד האמירויות, לפי המדדים, היא אחת המדינות המזהמות בעולם/freepik

איחוד האמירויות, לפי המדדים, היא אחת המדינות המזהמות בעולם. בכלל, "מדינות המפרץ" הן בין האחראיות הגדולות להיעלמות הקרחונים מהקטבים, מה שמעלה את הטמפרטורות לכולם. ואת הכסף מהנפט שלהם, משתמשים באיחוד האמירויות כדי לפנטז על גרירת קרחונים ו"קרח טהור" בקוקטיילים ולא בפתרון בעיות - משהו שאנחנו טובים בו יותר מאשר העם הממוצע.

בינתיים, במדינה דמוקרטית עשירה בנפט, משקיעים במדע שהופך פחמן דו חמצני לדלק ירוק - כמעט 96% נקי לחלוטין.

במוסד המדעי הנורבגי BIOeconomy, וברחבי העולם, מדענים עובדים על טכנולוגיה שמאפשרת "לתפוס פחמן דו חמצני באוויר" או לאחסן את הזיהום מתחת לאדמה. הרי הזיהום לא נעלם מהאטמוספרה שלנו סתם ככה. הוא נשאר באטמוספרה אם אין מספיק עצים ואצות בים כדי לספוג את הזיהום הזה. זו בדיוק הבעיה. מוציאים אותו מהאדמה בשביל אנרגיה שמעבירה אותו לאוויר.

גם בישראל יש חוקרים שעובדים על לכידת פחמן ואחסון פחמן, אבל בשביל להגיע להישגים כמו של הנורבגים בתחום צריך להפוך את הנושא למטרה לאומית. וזה לא קורה כי המטרה הלאומית כרגע היא לשרוד כממשלה הכי גרועה וחסרת מקצועיות בהיסטוריה שלנו.

בשביל להגיע להישגים כמו של הנורבגים בלכידת ואחסון פחמן, צריך להפוך את הנושא למטרה לאומית/GettyImages, Gregor Fischer/Getty Images

איחוד האמירויות היא יצרנית הנפט השביעית הכי גדולה בעולם, ומתכננת להשקיע 150 מיליארד דולר עד 2027 כדי להרחיב את ייצור הנפט והגז שלה. כמה היא משקיעה בניקוי האטמוספרה שהיא כל כך זיהמה? כמה כסף היא בכלל משקיעה בטכנולוגיות כגון תפיסת פחמן דו חמצני ואחסון פחמן דו חמצני? 12 מיליארד דולר. סביר להניח שההשקעות שלה בתחום הזה רק יגדלו בשנים הקרובות.

הרי יותר קל להשקיע בזה עוד 100 מיליארד דולר הרבה יותר יעיל, מאשר להביא קרחון מאנטרקטיקה לאמצע המדבר. הרבה יותר קל להשקיע בטכנולוגיות ישראליות או בהיי-טק ובמדע הישראלי כדי שיעבוד על דרכים יצירתיות לספוג פחמן דו חמצני.

זה, כאמור, בלתי אפשרי כרגע כל עוד רוב האנרגיות שלנו הולכות על מלחמה שעושה לנו רק נזק לטווח הקצר ולטווח הארוך. נזק כלכלי, מדיני, סביבתי וחברתי.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully