חברת רהיטים שלא שילמה לעובד שגויס למילואים את שכר המינימום המגיע לו עבור חודש בודד, ואף לא העבירה את התשלום במועד הקבוע בחוק, נקנסה בסכום של 40 אלף שקלים - כך נקבע בגזר דין שניתן נגדה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
בחודש יוני הורשעה החברה, על פי הודאתה ובהסדר טיעון, בעבירה של אי תשלום שכר מינימום בניגוד לחוק. זאת לאחר שבחודש מרץ 2024 לא שילמה לעובד החברה, שמלאו לו 18 שנים וגויס למילואים ב-7 באוקטובר 2023, את שכר המינימום במועד שנקבע בחוק.
המדינה טענה כי אף שמדובר במקרה נקודתי ובחודש אחד בלבד, הרי שלשם שמירה על זכויותיהם המינימליות של עובדים, המבטיחות קיום בכבוד, יש להחיל מדיניות ענישה ברורה. בהתאם לפסיקה, המגדירה אי תשלום שכר מינימום כעבירה כלכלית, טווח הקנס הראוי נע בין 30 ל-50 אלף שקלים.
מנגד טענה חברת רהיטים, באמצעות סנגורה, כי היא מעסיקה כ-15 עובדים תושבי האזור, ובכך תורמת תרומה משמעותית לכלכלה המקומית. בין עובדיה נמצא גם המתלונן, שממשיך להיות מועסק אצלה. לטענתה מדובר במעשה עבירה יחיד, וכי הטלת קנס גבוה כפי שביקשה המאשימה תהווה נטל כבד ולא מוצדק על חברה שהתמודדה בשנים האחרונות עם מגפת הקורונה, תקופות של מתח ביטחוני ומלחמות. עוד נטען כי קנס כזה עלול לסכן את המשך פעילותה ולא יועיל לכלכלת האזור. ההגנה ביקשה לגזור את הדין במידת חמלה, תוך התאמת הענישה לחומרת המעשה, ובהתחשב בקשיים הכרוכים בעצם ההרשעה.
השופט דניאל גולדברג כתב בגזר הדין כי "מטרתה החברתית של קביעת תשלום הנמוך משכר מינימום כעבירה, היא הגנה על זכות העובד לקיום מינימלי בכבוד ומניעת מצב דברים שבו כלכלת החברה מבוססת על ניצול, כך שמתחם העונש ההולם צריך להשיג ענישה של הנאשם והרתעת ציבור המעסיקים".
באשר למתחם הענישה, נקבע כי מדובר במתחם מידתי התואם את תכליתה החברתית של העבירה, את מדיניות הענישה הנהוגה ואת נסיבות ביצוע העבירה, תוך מתן משקל גם למצבה הכלכלי של הנאשמת, אף שלא הציגה ראיות לכך. עוד התחשב בית הדין בהיעדר עבר פלילי לנאשמת, בהודאתה בעבירה כבר בהזדמנות הראשונה, ובכך שתיקנה במהירות את העוול שנגרם למתלונן. סוף דבר, נגזר על החברה קנס בסך 40 אלף שקלים.
בנוסף לקנס, החברה התחייבה במעמד הדיון להימנע מביצוע עבירות לפי חוק שכר מינימום למשך 3 שנים בקנס המקסימלי העומד על סך של 2,260,000 שקלים.
"המינהל שם לו לדגל להגן על זכויותיהם של משרתי ומשרתות המילואים ובני זוגם", אמר ראש מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, מאיר דוד. "מילואימניקים, שימו לב, חשוב לבדוק את תלוש השכר ולראות ששולם כל השכר, שנצברו כל הזכויות, דוגמת ימי מחלה וחופשה, ושנעשו כל ההפקדות לקופות השונות. בדיווח שאתם מקבלים מהביטוח הלאומי לגבי הסכום שהועבר למעסיק תוכלו לבדוק אם יש הפרשים שמגיעים לכם ביחס לשכר שקיבלתם. אם אתם חושבים שהפרו את זכויותיכם פנו אלינו למינהל 2570* ובטופס מקוון באתר משרד העבודה".
ממלא מקום מנכ"ל משרד העבודה אמיר מדינה אמר: "אנחנו במשרד העבודה רואים בזכויות אנשי ונשות המילואים ערך עליון, על אחת כמה וכמה בעתות חירום. מינהל הסדרה ואכיפה פועל כל השנה במטרה לאתר מעסיקים מפרים ולמצות עמם את הדין. פסק הדין מהווה תמרור ברור לכלל המעסיקים. לא נאפשר פגיעה בזכויות הבסיסיות של העובדים, ונמשיך לפעול בנחישות לאכיפת חוקי העבודה ולהבטחת כבודו ותנאיו של כל עובד בישראל".
חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות, המספקת פתרונות טכנולוגיים לניהול עובדים, בהם מערכת שכר, שעוני נוכחות ופנסיה: "פסק הדין מהווה תמרור אזהרה נוסף למעסיקים שמבטא את עמדתה הקשיחה של המדינה בכל הנוגע לאי עמידה ואי מתן מלוא הזכויות הסוציאליות והשכר לעובדים ככלל ולחיילי מילואים בפרט".
משרד העבודה פועל להגנת זכויותיהם של אנשי המילואים ביתר שאת מתחילת מלחמת חרבות ברזל. בשנת 2024 חלה עלייה בפניות של אנשי מילואים בחשד להפרות על חוקי עבודה. בעקבות התלונות נפתחו הליכי חקירה והוטלו על 105 מעסיקים עיצומים כספיים בסכום של כ־2.8 מיליון שקלים וניתנו 105 התראות.