פרסום ראשון: תהיתם מה קרה כשפתאום, בסוף מאי, התרוקנו מדפי החלב ברשתות השיווק ואי אפשר היה להשיג קרטון של חלב בפיקוח? ולמה המדינה החליטה פתאום לאפשר יבוא חלב ניגר לחצי שנה, צעד שמשרד החקלאות התנגד לו בתוקף? הנה פתרון התעלומה: בסוף השנה יסתיים הסכם החלב, והצדדים משפרים עמדות לקראת מו"מ על תנאי ההסכם הבא.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם בשבוע שעבר על צו מיוחד שיקבע פטור ממכס על יבוא החלב לישראל עד ל-28 בפברואר. עוד נקבע בצו כי הפטור יינתן לחלב בקר טבעי בלבד, שאינו מיוצר מאבקת חלב ושלא עבר תהליכי עיקור, כלומר חלב ניגר ולא עמיד.
גורם בענף החלב אומר שהכל ספינים. "במחלבות לא מייצרים חלב מפוקח, למרות שיש מספיק חלב ברפתות, כדי ליצור מחסור וללחוץ שמחיר החלב יעלה. המדינה, מנגד, פותחת את יבוא החלב בכאילו, כי היא יודעת שאף אחד לא יוכל להיערך ליבוא בזמן קצר כל כך ולרשתות לא משתלם לייבא חלב, אבל היא יוצרת לחץ מהכיוון שלה על החקלאים, כדי שיבואו למו"מ עם הלשון בחוץ. כל אחד מהצדדים חושב על עצמו, ומי שנפגע זה הציבור". מקור בשוק המזון הוסיף שמן למדורה ואמר, "לא אתפלא אם בשנה הבאה, מחירי החלב יעלו ב-25%. המדינה לא תוכל לעצור את זה".
הסכם החלב הנוכחי נחתם ב-14 בינואר 2021 בין משרדי האוצר, החקלאות ונציגי ענף החלב, והוא קובע את מדיניות הייצור המקומי והיבוא לחמש שנים. במסגרת ההסכם נקבע כי מנגנון מחיר המטרה, המחיר שמשולם לרפתנים עבור ליטר חלב, יישאר ללא שינוי במשך שלוש שנים, עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות בהחלטת שרי האוצר והחקלאות. הרפתנים ויתרו על דרישתם להסכם לעשר שנים, מה שהותיר להם חוסר ודאות לגבי העתיד ולקראת חתימת ההסכם הקרוב.
עוד הוסכם כי סקר עלויות הייצור, שעל בסיסו נקבע מחיר המטרה, יתבצע רק ברפתות שמייצרות מעל 700 אלף ליטר חלב בשנה, מהלך שצפוי להוזיל את המחיר לרפתנים הקטנים. בנוסף, נקבע פטור ממכס ליבוא גבינות, יוגורטים ומעדנים עד 5% שומן, והוגדל היבוא הפטור ממכס של גבינה צהובה ל-65% מהגידול בביקוש בחמש השנים הקרובות. המהלך נועד להגדיל את התחרות ולהוזיל את המחירים לצרכן, אך פגע ברפתנים המקומיים ובתנובה ששולטת בשוק הגבינות הצהובות.
כאמור, על פניו, המדינה מסבירה כי פתיחת היבוא נועדה להתמודד עם המחסור החריף הצפוי בחגים, בשל תשעה ימים רצופים שבהם לא יעבדו המחלבות עקב רצף של חגים ושבתות. בתקופה הזו צפויה להישפך כמות עצומה של חלב. במשרד החקלאות מעריכים כי במהלך חגי תשרי יישפכו כ-6 מיליון ליטר חלב גולמי.
"גם מכריחים אותנו לשפוך חלב", אמר לוואלה רפתן מהצפון, "וגם דורשים שנשלם חצי שקל על כל ליטר שאנחנו שופכים, כי אי אפשר לייבש אותו. למה אני צריך לשלם על חלב שאני שופך? שיתכבדו המחלבות וימצאו גויים שיעבדו בשבתות וחגים. מפעלים יצרניים עובדים 24/7, רק ייצור החלב מפסיק לגמרי, מטעמי כשרות ודרישות הרבנות. למה? כי אין להם עניין למצוא פתרון".
אם כבר עושים מהומה, אז למה לא ללכת עד הסוף עם הלחץ על מועצת החלב והרפתנים, ולהניח להם על הצוואר גם את הרפורמה בענף החלב, שספק אם תצא לפועל תחת כהונתו של שר החקלאות הנוכחי, אבי דיכטר, שביטל את הרפורמה בחקלאות שקידם קודמו בתפקיד, עודד פורר.
במשרד האוצר טוענים כי העובדה שיהיה מחסור בחלב בחגים מלמדת שהשוק המתוכנן בענף החלב הוא כישלון. במועצת החלב סבורים מנגד שהמחסור דווקא מוכיח שעל האוצר להשקיע יותר בענף המקומי ולא לגרור רגליים בייקור החלב המפוקח. שני הצדדים גם יחד מפנים אצבע מאשימה לרבנות הראשית, שלא הציעה דרך הלכתית להשתמש בחלב שנחלב על ידי גויים בימים של חגי תשרי, ובדו"ח מבקר המדינה מ־2023 סבורים שאפשר לפתור חלק מהבעיה באמצעים טכניים וביורוקרטיים כמו הארכת חיי המדף של החלב ושיפור של העברת נתוני ייצור בין המחלבות.
מועצת החלב מצידה, עשתה אתמול שריר והודיעה שהיא מתנגדת לצו של שר האוצר, המאפשר את ביטול הפטור ממכס על יבוא חלב, ובמיוחד חלב מפולין. לצרכנים למודי הסבל, שלא מבינים למה לא נפתח היבוא כבר ביוני, מה שהיה פותר את המחסור החמור על המדפים במשך חודשיים והיה עוזר להיערך לקראת המחזור הצפוי בחגים. אבל אף אחד לא מתעניין בציבור, אלא בשיפור העמדות שלו במו"מ שבפתח.