רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה היום (שני) על החלת נוהל גילוי מרצון חדש, שיאפשר לעוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים ומייצגים (תושבי ישראל ותושבי חוץ) שנמנעו בעבר מתשלום מס כחוק, להסדיר את חובותיהם וליהנות מחסינות מפני הליך פלילי. הנוהל יהיה בתוקף עד 31 באוגוסט 2026.
לפי ההוראות, מי שיפנה בכנות ובתום לב, ושעניינו אינו נמצא כבר בבדיקה או בחקירה, יוכל לשלם את מלוא המסים המתחייבים כדין ולהימנע מהליכים פליליים. את הבקשות ניתן יהיה להגיש בימים הקרובים, באופן מקוון בלבד, דרך אתר רשות המסים.
הבקשות ייבחנו בשני מסלולים: רגיל ו"ירוק". במסלול הרגיל ייחתם הסכם שומה מול המשרד הרלוונטי, ואילו במסלול הירוק - שנועד לטיפול מהיר בבקשות בהיקפים נמוכים - יוכל המבקש להגיש דו"ח מתקן או דו"ח ראשון הכולל את ההכנסה שבגינה הוא מבקש את ההסדר.
במסלול הירוק יטופלו בין היתר בקשות על הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל, שהיתרה שלהם נכון ל-31 בדצמבר 2014 מ-4 מיליון שקל, ושלא בוצעו בהם הפקדות או העברות חדשות בתקופת הגילוי; הכנסות משכר דירה למגורים בארץ ובחו"ל עד 250 אלף שקל לשנה; וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים עד חצי מיליון שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל הנכסים הדיגיטליים אינו עולה על 1.5 מיליון שקל. ההכרעה באיזה מסלול תטופל הבקשה תתקבל על ידי רשות המסים, לאחר אישורה.
רשות המסים מדגישה כי במקרים שבהם הבקשה לא תאושר המידע שהוגש לא ישמש כנגדה, לא בהליך אזרחי ולא בחקירה פלילית. עם זאת, היא רשאית לעשות שימוש במידע שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים בהם המבקש לא שילם את המס בפועל, לא פעל בתום לב או הסתיר מידע רלוונטי.
הנוהל חל על עבירות מס מתחומי מס ההכנסה, מע"מ, מכס ומיסוי מקרקעין, ומתייחס לכל סוגי ההכנסות. לגבי נכסים דיגיטליים, ניתן יהיה לשלם את המס לפי "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר".
נהלים דומים הופעלו בעבר בשנים 2012-2011, 2016-2014 ו-2019-2017. במסגרתם טופלו כ-9,000 תיקים ונגבו מהם מסים בהיקף כולל של כ-5 מיליארד שקל.
לא דיווחתם על הכנסות? רשות המסים פותחת דלת מילוט
"הנוהל שפורסם כעת מציב תנאים מחמירים יותר מבעבר", אומרת יפתח שמחוני, עו"ד (רו"ח), מומחה למיסוי ממשרד עוה"ד פרופסור ביין ושות'. "הוא מחייב זיהוי מלא מהשלב הראשון, כולל גילוי פרטים אישיים, חשיפת מקורות ההון ושיתוף פעולה מלא עם רשות המסים. מדובר בצעד חריג שמטרתו לאפשר לנישומים להסדיר את מצבם, אך רק אם יזמו את הפנייה לפני שהרשות פנתה אליהם. הנוהל חל על מגוון רחב של הכנסות ונכסים שלא דווחו, לרבות חשבונות בנק בחו"ל, השקעות, דירות להשכרה, הכנסות שהופקו מכספי ירושה ומטבעות דיגיטליים. הוא דורש מהנישום להציג מסמכים גם לגבי מקור הקרן, ולא רק את ההכנסות. המשמעות: בהיעדר תיעוד מתאים, ייתכן שהרשות תדרוש מס גם על סכום הקרן, ולא רק על הרווחים שצמחו ממנה.
"ניהול נכון של ההליך יכול להוביל להסכם שומה, לחסינות פלילית ולשקט משפטי. לעומת זאת, טעויות בסיווג או בהצגת העובדות עלולות להוביל לשומות כבדות, ולעיתים גם להטלת מס שולי שיכול להגיע לכמעט 50 אחוז. הנוהל מכיל מסלול מקוצר (המסלול הירוק) שהוא אפשרות חדשה ויעילה, במקרים המתאימים לכך - חוסך הרבה חוסר וודאות ועיסוק ממושך במסלול הרגיל. בעידן של שיתוף מידע גלובלי ומערכות אכיפה מתקדמות, פנייה מרצון עדיפה על פני תגובה להליך יזום של רשות המסים. זה הזמן לפעול באופן מושכל, מתוך תכנון וליווי משפטי מקצועי, ולסיים את הפרק הזה בצורה בטוחה ואחראית".