בצל המלחמה הכואבת והמתמשכת והאירועים הקשים שכולנו חווים החל מ-7 באוקטובר 2023, גם חגי תשרי נמצאים מעבר לפינה. ככל שהחגים מתקרבים, עובדים רבים, וכך גם מעסיקים, מתחילים לתהות לגבי הזכויות והחובות התעסוקתיות שלהם. בנוסף, מעסיקים ועובדים רבים נמצאים כעת בשירות מילואים, ובימים האחרונים נשלחו עשרות אלפי צווי מילואים נוספים, כך שעובדים רבים במשק יציינו את החגים האלה בעודם במילואים.
התשובות אמנם נמצאות בחוק, אבל לעיתים יש גם שינויים, ולא כולם לגמרי מודעים. כדי שנוכל להיערך בהתאם, פנינו לרו"ח ועו"ד נמרוד רטנר, מומחה לדיני עבודה, בודק שכר מוסמך ויועץ אסטרטגי בתחום השכר לחברות פרטיות וציבוריות, וקיבלנו תשובות על כל הסוגיות הרלוונטיות.
כמה שעות עובדים בערב החג?
ערב ראש השנה יצויין השנה ב-22 בספטמבר (יום שני) ואילו ערב חג הסוכות ב-6 באוקטובר (יום שני). נהוג לחשוב שבערב חג עובדים רק חצי יום, כי כך נוהגים כיום מרבית מקומות העבודה. אלא שלפי סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה ולצו ההרחבה, מספר שעות העבודה בערב החג יהיה שעה אחת פחות משעות העבודה הרגילות במקום העבודה (לדוגמה: במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות וייחשב יום עבודה מלא). עם זאת, שימו לב; למרות שבמרבית בתי העסק זה יום בו עובדים "חצי יום", אם תיקחו יום חופש בערב החג - לפי החוק המעסיק רשאי לחשב את החופשה כיום שלם (על-פי "חוק חופשה שנתית").
ערב יום הכיפורים יצויין ב-1 באוקטובר (יום רביעי). מה הנוהל לגביו?
בהתאם לצו הרחבה, ככלל, בערב יום הכיפורים יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של יום עבודה מלא.
מהו השכר על עבודה בחג?
עבודה ביום חג תזכה את העובד/ת בגמול של 150% משכרם הרגיל, כמו עבודה ביום המנוחה השבועית.
מי זכאי ל"דמי חגים"?
עובדים המוגדרים "שעתיים" או "יומיים" יהיו זכאים גם ל"דמי חגים", כל עוד הם עומדים בשלושת התנאים הבאים במצטבר:
1.צברו 3 חודשי ותק מלאים במקום העבודה.
2.כאשר החג לא חל בשבת ו/או ביום שנקבע מראש בחוזה ההעסקה שלו שהעובד אינו אמור לעבוד בו.
3.במידה והעובד עבד יום לפני החג ויום אחרי החג, ואם לא עשה כן, זה היה בהסכמת המעסיק או בגלל מחלה/חופשה מאושרת.
אני עובד בשכר חודשי. האם אני לא זכאי ל"דמי חגים"?
בגדול, דמי החגים נועדו למנוע פגיעה בעובדים בשכר שעתי/יומי, ששכרם נפגע בגלל שאינם עובדים במהלך החג. ולכן, עובדים חודשיים אינם זכאים לדמי חגים. עובדים חודשיים יקבלו את שכרם החודשי כרגיל מבלי ששכרם יופחת או ייפגע, למרות היעדרותם מעבודה במהלך החג.
אני עובד בשכר שעתי/יומי, ועבדתי במהלך החג. האם אני יכול לקבל גם תוספת שכר על עבודה בחג וגם תוספת שכר על "דמי חגים"?
בפסיקה נקבע כי מעבר לתשלום הרגיל של שכר העבודה בחגים, עובד שעתי/יומי שיעבוד בחג יהיה זכאי ליהנות מתשלום נוסף של "דמי חגים", כלומר עובד שעתי/יומי יזכה לתשלום בסך 250% משכרו הרגיל - הן שכרו הרגיל בתוספת 150% והן דמי חגים. התנאי המרכזי לקבלת התשלום הכפול - כאשר המעסיק כופה עלייך לעבוד בחגים או מתעלם מקיומו של החג בבואו לשבץ את העובד במשמרות.
מהו גובה תשלום "דמי החגים"?
גובה התשלום לעובד יומי יחושב בהתאם לממוצע שכרו על-פי מספר ימי עבודתו, ואילו גובה התשלום לעובד שעתי יחושב בהתאם לממוצע שכרו על-פי שעות עבודתו בשנה החולפת. יודגש, כי כאשר באים לחשב את ממוצע שכרו של העובד, ככלל, אין להתחשב בעמלות.
אני עובד יומי/שעתי, והמעסיק לא שיבץ אותי למשמרת בערב החג. האם זה ישלול ממני את הזכאות לדמי החגים?
לא. גם במקרה כזה - העובד זכאי לדמי החגים, בתנאי שהוא צבר 3 חודשי ותק מלאים במקום העבודה ובתנאי שהחג אינו יוצא ביום המנוחה השבועי שלו או ביום שנקבע מראש בחוזה ההעסקה שלו שהעובד אינו אמור לעבוד בו.
האם התשובה לשאלה האחרונה תשתנה במקרה בו אני בוחר את המשמרות ולא בחרתי לעבוד בערב החג?
התשובה לא תשתנה. בסופו של דבר המעסיק הוא זה שמאשר את המשמרות השבועיות וככל שהוא התחשב בבקשה שלך - ההיעדרות הייתה בהסכמה והינך זכאי לדמי החגים.
גוייסתי למילואים. האם אני זכאי לתשלום נוסף על כך שבמהלך החג אני נמצא במילואים?
התשלום ה"רגיל" של תגמולי המילואים כבר כולל חגים ושבתות, ולכן לפי החוק משרתי המילואים אינם זכאים לתשלום נוסף מעבר לכך.
אגב, נקודה חשובה לגביה משרתי המילואים לא תמיד מודעים: למעט מקרים חריגים - במידה ותגמולי המילואים שהביטוח הלאומי מעביר למעסיק שלכם גבוהים מהשכר החודשי שלכם, המעסיק מחוייב להעביר לכם את היתרה.
האם המעסיק נדרש להעביר לי את התשלום שקיבל מביטוח לאומי (בגין שירות מילואים) על התקופה של החג?
כפי שצויין קודם, עובדים חודשיים אינם זכאים לדמי חגים. עובדים חודשיים ששהו במילואים במשך חודש שלם זכאים לתשלום של חודש עבודה מלא מהמעסיק.
ויש גם מקרים אחרים. ישנם למשל עובדים חודשיים שעושים מילואים רק בשבתות ובחגים, ובשאר ימי החול ה"רגילים" - הם מבצעים את עבודתם כבשגרה. במקרים כאלה, העובד/ת זכאי/ת לשכר העבודה המלא שלו מהמעסיק (כיוון שלמעשה לא נעדר מהעבודה), ובנוסף - המעסיק מחוייב להעביר אליהם ישירות גם את תגמולי המילואים שמתקבלים מהביטוח הלאומי.
אם העובד/ת שיצא/ה למילואים מוגדר/ת כעובד/ת שעתי/יומי - בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, המעסיק נדרש לשלם לעובד/ת גם את דמי החגים בנוסף לתגמול המילואים להם העובד/ת זכאי/ת באופן שוטף.
האם הבוס חייב להעניק לנו מתנה לחג?
במרבית מקומות העבודה מתקיים הנוהג של "שי לחג", אבל מעניין לדעת שלא מדובר בחובה; החוק אינו מחייב את המעסיק שלנו לתת לנו מתנה לחג (אלא אם כן המעסיק מחויב לכך במסגרת הסכם קיבוצי, הסכם אישי או צו הרחבה). יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.
האם עובד/ת שנמצא/ת במילואים זכאי/ת לקבל מתנות לחגים?
בוודאי. יחסי העובדה בתקופת המילואים אינם מתנתקים, ולכן ככל שהמעסיק מעניק מתנות לעובדים, הוא מחויב לתת גם מתנות למי שנמצא במילואים.
קיבלתי מתנה. האם היא חייבת במס?
המתנות שאתם מקבלים לחגים על חשבון המעסיק חייבות במס. עובדים שכירים רבים חושבים שאת המס הזה המעסיק חייב לשלם בעצמו. זו טעות; כל עובד שכיר שמקבל מתנה לחג משלם מס הכנסה וביטוח לאומי על גובה המתנה. יש מעסיקים שבוחרים לגלם (לממן) את המס הזה מכיסם; אבל זו לא חובה, ויש מקומות עבודה בהם תוכלו לראות את זה בתלוש המשכורת, כך שלמעשה - תממנו בעצמכם חלק מהמתנה שקיבלתם.
האם עובד/ת שנמצא/ת ב"חופשת לידה והורות" זכאי לקבל מתנות לחגים?
תלוי במעסיק ובנורמה הנהוגה במקום העבודה. אמנם המעסיק אינו מחוייב לכך, אך ברוב המקרים - מעסיק נורמטיבי ישלח מתנה לחג גם אם העובד/ת נמצאים בחופשת הורות או לידה, כי הם כמובן עדין חלק בלתי נפרד ממקום העבודה. טיפ קטן למעסיקים: מומלץ מאוד לשלוח מתנות לחג גם לעובדים הנמצאים בחופשות. הם יעריכו זאת, ויחזרו לעבודה עם חיוך גדול יותר על הפנים וללא תחושת ניכור.
המעסיק שיבץ אותי לעבוד בחג עצמו, האם אני יכול לסרב?
בשנת 2019 תוקן חוק שעות עבודה ומנוחה. התיקון קבע כי עובדים יוכלו לסרב לעבוד בימי מנוחה שבועית (כולל חגים). שימו לב, כי מהתיקון הזה מוחרגים מקומות עבודה כמו בתי חולים, חברת החשמל, מעסיקים המופקדים על ביטחון הציבור או המדינה, חלק משירותי התיירות וכד', בהם עובדים לא יכולים לסרב במידה והמעסיק מבקש מהם לעבוד במהלך החג.
עבדתי בחול המועד סוכות. האם אני זכאי לשכר מעבר ליום עבודה "רגיל"?
בחוקי העבודה אין התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד, ולכן יש לראות בימי חול המועד ימי עבודה רגילים. עם זאת, ישנם הסכמים קיבוציים בהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד, ומעסיק עליו חל הסכם שכזה חייב לנהוג בהתאם להסכם. גם במקומות בהם לא קיים הסכם, מקובל פעמים רבות שבחול המועד מספר שעות העבודה יהיה נמוך לעומת מספר שעות העבודה בימים "רגילים", אך זה תלוי במקום העבודה הספציפי ובנוהג הקיים בו.
במקום העבודה שלי מתקיים אירוע לקראת החג ("הרמת כוסית"). המעסיק מתעקש שנגיע למפגש פיזית, אבל אני חש/ה פחות בנוח. האם הוא יכול לחייב אותנו?
מעסיק אינו יכול לחייב עובד/ת להגיע על חשבונם (כלומר - ללא קבלת תשלום) להרמת כוסית או לכל אירוע אחר שמקיימת החברה מחוץ לשעות העבודה. אם במקום העבודה שלכם מקיימים "הרמת כוסית" או כל אירוע אחר בטווח שעות העבודה, העובדים מחוייבים להגיע (בדיוק כפי שהם מחויבים להגיע לעבוד במשרד). עם זאת, אם יש עובד/ת שמבקשים להיעדר - כדאי ומומלץ שמעסיקים יפגינו רגישות והבנה לסיטואציה, בוודאי כאשר אנו נמצאים בתקופה מורכבת ובמציאות עצובה כל-כך.
האם המעסיק יכול להוציא עובדים לחופשה מרוכזת ("הדממה")?
יש מקומות עבודה ש"מכריחים" את העובדים לקחת ימי חופשה בחול המועד, כאשר הימים האלה יורדים ממכסת ימי החופש השנתית שלהם. באופן טבעי, יש עובדים שזה מתאים להם, ויש כאלה שפחות. ככלל, מעסיק רשאי להוציא עובדים לחופשה מרוכזת בתאריכים שהוא בוחר, כגון חול המועד סוכות.
עד מתי המעסיק יכול להודיע לעובדים על הדממה?
בהתאם לסעיף 9 לחוק חופשה שנתית, המעסיק חייב להודיע לעובד על "חופשה מרוכזת" לפחות ארבעה עשר יום מראש, במידה שהחופשה המרוכזת נמשכת מעל לשבעה ימים.
ומה קורה אם המעסיק רוצה שנצא ל"הדממה" אבל לא צברתי מספיק ימי חופשה? האם אפשר להיכנס ל"מינוס"?
מספר ימי החופשה המינימלי בישראל עומד על 12 ימים נטו בשנה (עבור מי שעובד 5 ימים בשבוע), ו-14 ימי חופש נטו בשנה (עבור מי שעובד 6 ימים בשבוע). המינימום הזה רלוונטי ל-5 השנים הראשונות במקום העבודה, כאשר מהשנה השישית ואילך - מספר ימי החופשה יגדל על פי חוק. בימים הללו העובדים זכאים כמובן לשכר מלא.
בהתאם לדיני העבודה, אין לעובד/ת אפשרות להיכנס ל"מינוס" של ימי חופשה. לכן, במקרה שיש "הדממה" ולעובד/ת אין מספיק ימי חופשה צבורים, המעסיק חייב לפי החוק והפסיקה לאפשר לעובד/ת לעבוד למרות שמקום העבודה נמצא ב"הדממה", או לאפשר לו/ה לצאת ל"הדממה" ולשלם לו/ה על ימי החופשה כרגיל ללא ניכוי ימי חופשה, למרות שבפועל כאמור אין לעובד/ת מספיק ימים שנצברו. במקרים מסוימים, ימים אלו ייחשבו כחל"ת (רק אם העובד הסכים לכך מראש ובכתב).
אם חליתי בתקופת החגים, במקום ימי חופשה ירדו לי ימי מחלה?
על-פי חוק דמי מחלה, תקופת המחלה של עובד במשכורת חודשית כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים, כך שיש לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו. לעובד ששכרו משולם על בסיס שעתי/יומי, תקופת המחלה שלו אינה כוללת ימי מנוחה שבועית (סופי שבוע) וחגים, על פי חוק. לכן אין לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו, אלא אם כן הוא נוהג לעבוד בימי מנוחה וחגים על פי היתר.