בעיצומה של המלחמה בעזה, ולאחר שהחלים מכל "קלקולי הקיבה", מצא נתניהו באורח פלא את הזמן הנדרש בלוח זמנו העמוס לנושא "קריטי": איך להבטיח גם השנה את טיסת 40 אלף החסידים לקבר רבי נחמן מברסלב באומן, ועל הדרך רצוי גם לניו יורק.
מולדובה, שדרכה יעברו החסידים בדרך לאוקראינה, דרשה לממן הקמת טרמינל זמני בתקצוב של כ-10 מיליון שקל. אריה דרעי לחץ שהחסידים המשתמטים לא ייעצרו בשדה לאחר שלא התגייסו. באורח פלא הכסף נמצא לאחר שהוחרם מחמישה משרדי ממשלה שיתרמו כל אחד 2 מיליון שקל: משרד רה"מ, משרד הפנים, משרד התחבורה, משרד החוץ והמשרד לענייני ירושלים.
10 מיליון שקל זה כסף הצבוע בשחור, אבל לא העיקר. חסידי אומן, שאף אחד אינו בודק בציציותיהם מה בדיוק הם עושים בזמן האיכות באומן חוץ מביקור בקבר הצדיק, הם המתפקדים החדשים של הליכוד.
לכן היה כל כך חשוב לטפל "בבעיה" הקריטית ולפתור אותה כאילו מדובר בחיי אדם. קשה להניח שביבי היה מתלהב להגיע לישיבת חירום לסיוע לנוסעים להודו לסדנת ויפאסנה. בוודאי זה לא היה קורה לו היה צורך בתקציב חירום לתחזוקת מועדון ניצולי השואה, כסף לסל התרופות או להגדלת מספר המטפלים של פגועי הנפש.
בזמן שהכסף לאומן אותר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסרב עדיין לפצות ישראלים שנתקעו בחו"ל בעל כורחם עם תחילתה של המתקפה באיראן. את העלות הנמוכה מ-10 מיליון שקל יאלצו לממן חברות התעופה אם לא יימצא הפתרון.
בשבוע שבו גויס הכסף לאומן, אישר החשב הכללי באוצר מימון של כמיליון שקל לטיסה ה-13 של שרת התחבורה מירי רגב לחו"ל, והפעם לארה"ב, כדי להחזיר לישראל חברות שממילא התכוונו לחזור.
אבל משרד התחבורה עדיין לא מוצא לנכון להשלים את המימון של כביש 90 (כביש הערבה) אחד המסוכנים בכבישי ישראל.
בימים שמתפרסמות כתבות תחקיר של יוסי מזרחי בחדשות 12 על ההתנהלות התקציבית האישית של מאי גולן השרה לשיווין חברתי, סירבה הגברת לאשר כ-200 מיליון שקל במסגרת תכנית החומש לחברה הערבית. באיזה זכות?
בזמן שנמצא הכסף החסר לאבטחת המשתמטים לאומן, עדיין לא הוזרם הכסף לשיקומו של בית החולים סורוקה בבאר שבע. לפי מס רכוש הנזק נאמד ב-300 מיליון שקל, ולפי אנשי בית החולים הסכום כפול. ועדיין לא דובר על הצורך במיליארד שקל להקמתו של מגדל האשפוז.
אנשי הצוות המסורים נאלצים לחלטר בין ההריסות, אבל זה לא מעניין אף אחד בממשלה. הקריטריון העיקרי של ממשלת נתניהו בנוגע לסדרי העדיפויות התקציביים היה ונותר פוליטי, או איך זה נראה בתקשורת.
ביבי וסמוטריץ' מפעילים ממטרת כספים סלקטיבית שאינה פוגעת ולו גם פעם אחת במה שמכונה בפיהם מחנה שמאל-מרכז. אנשי הימין יהיו תמיד בצד הנכון של הכספומט.
אז נכון שגם בממשלת בנט לפיד היו שיקולים פוליטיים, אבל אלה היו מדודים ותמיד הקריטריונים היו ענייניים. בממשלה הנוכחית, אם אתה במחנה הנכון תקבל הרבה יותר מחלקך באוכלוסייה. אם אתה חרדי תקבל לא רק את מימון האבטחה לאומן, אלא גם את מימון כרטיס הטיסה באמצעות מקורות כספיים עלומים.
על בסיס הגיוס הם ישקיפו מחלון המטוס במסלול ההמראה בנתב"ג. ואם אתה מקורב למשפחת המלוכה ואתה ניחן ביכולת פוליטית מופלאה לגיוס מתפקדים לליכוד זכית בפיס. יוסי שלי הוא דוגמה מצוינת למפעל ההגרלות.
לאחר שכהונתו כשגריר בברזיל הופסקה, הוא מונה כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, לאחר מכן כשגריר באמירויות, ובימים אלה מדובר על שיבוצו לתפקיד מנכ"ל רמ"י.
בזמן הממשלה הקודמת, כשיאיר לפיד הציע לחברת הכנסת הסוררת רינוואי זועבי לשמש כקונסולית בשנגחאי, תותחני מכונת הרעל הרעישו עולמות כאילו זה עתה הוצעה לתפקיד שרת הביטחון או ליו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית.
היום, כשתנאי הסף לקבלת משרה בממשלה הנוכחי הוא הצגת CV עם חשד או ההסתבכות פלילית, האירוניה מאיימת להתאבד. רק כך אפשר למנות חשוד באונס כיו"ר ועדת הכספים ומורשע בפלילים כשר לביטחון פנים ועולם כמנהגו נוהג. איפה מבקר המדינה כשצריך אותו באמת?