מדינת ישראל ידועה בבירוקרטיה מוציאה מהדעת, שלעיתים הופכת לבדיחה גרועה. במקרה של מגדלי הבטטה האבסורד הגיע לשיא, כשמשרד החקלאות מתחרה ראש בראש בפרק של הסדרה "פולישוק", שמציגה את המנגנון הפוליטי והממשלתי במערומיו המבישים.
אחרי חמש שנים מתישות של מרדף אחרי פיצויי הקורונה, שמגיעים למגדלי הבטטות בדין, העביר סוף סוף משרד האוצר 12.5 מיליון שקלים למשרד החקלאות, כדי שיחלק אותו ביניהם. אלא שאנשיו של אבי דיכטר מסרבים לקבל אותו עכשיו, אלא רק בתחילת שנה הבאה. למה? התשובה הבלתי תיאמן בהמשך.
זה התחיל בקורונה, כשהענף ספג פגיעה קשה. לפני שנצלול לעומק הקומדיה השחורה הזאת, קצת רקע. לבטטות יש גדלים שונים, כשיחידה שוקלת בין 250 גרם לקילו. כ-65% מהיבול מיועד לשוק הקמעונאי, שמעדיף בטטות בינוניות, והשאר, בטטות קטנות במיוחד או גדולות מאוד, הולך לשוק המוסדי, חברות קייטרינג, מלונות, אולמות אירועים ותעשייה.
כשהמדינה נכנסה לסגר, השוק המוסדי נסגר, ורשתות השיווק סירבו להרחיב את טווח הגדלים של הבטטות שהן קונות. התוצאה: 35% מהתוצרת נשארה מיותמת, ואף אחד לא רצה בה. המגדלים נאלצו להשמיד את היבול הזה ולספוג הפסדים כבדים של כ-35 מיליון שקלים בשנה. בסך הכול, עד שהשוק המוסדי חזר לפעילות, הנזק הגיע ל-42.8 מיליון שקלים.
כמו ענפים אחרים במשק, פנה יו"ר שולחן מגדלי הבטטות, גיא דוד, למשרד החקלאות ודרש פיצוי בגובה הנזק. כשלא התקבל מענה, התחילו המגדלים לדפוק שם על דלתות, אבל אף אחד לא היה בבית ושום דבר לא זז. בדרך לא דרך הצליחו להגיע לוועדת הכספים, והיו"ר דאז, אלכס קושניר, הכיר בזכאותם לפיצוי ושלח את הכלכלנים לבדוק כמה כסף מגיע להם. אלא שעד שנאספו הנתונים, התחלפה הממשלה ומגדלי הבטטות נאלצו להתחיל הכל מהתחלה, שוב ללא הצלחה.
ואז הגיע אישור תקציב 2025. דוד, חבר מפלגה מקושר מאוד בליכוד, הצליח ללחוץ על שר החקלאות, אבי דיכטר, להתנות את הצבעתו בעד התקציב בתשלום הפיצוי למגדלי הבטטות. הדרמה ברגע האחרון הכניסה את ראש הממשלה בנימין נתניהו לתמונה, ורק אחרי שהבטיח לדיכטר שיתקיים דיון בוועדת הכספים כדי לסיים את הסאגה, הצביע דיכטר בעד.
אלא ששוב, שום דבר לא קרה. "יכולתי לפרק אז את הממשלה", זועם דוד, "והסכמתי שהתקציב יעבור על סמך ההבטחות שנתנו לנו. בדיעבד הייתי צריך לפרק אותה. עשינו טעות. למה? מילא שכינוס ועדת הכספים נדחה שוב ושוב בגלל המלחמה, כי עם כל כבוד לנו, החטופים הרבה יותר חשובים מבטטות ללא ספק. אגב, גם אנחנו הצטרפנו למחאה ועשינו מייצגים על פני מאות דונמים למען שחרורם של רומי גונן ותמיר נמרודי. לא לחצנו, כי הבנו את סדר העדיפויות.
"אבל לפני שנה הועדה התכנסה ואז מה אנחנו מגלים? שהסעיף לפיצוי שלנו נמחק מהסיכום התקציבי בין משרד האוצר למשרד החקלאות, וכל משרד הפיל את זה על המשרד השני. לקחת הם יודעים יופי, אבל לתת? חלילה. בשיחות עם האוצר נאמר לי שהם לא יפריעו להעברת הפיצוי, כי הוא מגיע לנו.
"פנינו למשרד החקלאות והם ביקשו שנדרוש את הכסף, והם יחלקו אותו. אז דרשנו, וכלום. כשהחרדים פרשו וחנוך מילביצקי מונה ליו"ר ועדת הכספים, הוא כינס דיון בתחילת החודש ואחרי הקיצוץ הרוחבי האוצר הודיע שיעביר לנו 12.5 מיליון שקלים. אמרתי, יש מלחמה, אין ברירה, בוא נקבל משהו".
עד כאן מדובר בפרומו של בירוקרטיה מתישה. מכאן, מתחיל הטרלול האמיתי.
האוצר הודיע שהעביר את הכסף למשרד החקלאות, זה שאמור לטפל בחקלאים. משרד החקלאות התעקש שלא קיבל את הכסף. אחרי פניות אינסוף הצליחו המגדלים להוכיח שהכסף עבר, ו-12.5 מיליון שקלים אכן התקבלו, אבל אז התברר שאנשיו של דיכטר מסרבים לקבל אותו בגלל ענייני לו"ז, "הסבירו לנו שיש חגים, ימי המתנה".
שלושה שבועות של פרסום לציבור, מעבירים ליועץ משפטי, כלכלן, ועדה, לא יוכלו לעמוד בזמנים". באוצר טוענים מנגד שאפשר להתניע את המהלך תוך שבוע ולסיים אותו עוד לפני סוף השנה ומדובר בעצלות לשמה.
אבל אז צץ עוד משתנה. ענף התבלינים טען שמגיע לו חלק מהסכום, כי הפיצוי שניתן לו על נזקי הקורונה היה חלקי וזעום. במשרד החקלאות קפצו על גלגל ההצלה והבהירו שהם לא יכולים לחלק את הכסף בגלל המחלוקת בין הענפים. דוד הזועם התחיל לאבד את זה.
"הסכמנו לתת חלק קטן מהכסף לתבלינים, העיקר שנקבל כבר משהו. סוחטים אותנו", הוא טוען. "חמש שנים סוחבים אותנו ודי כבר. עברנו כבר שלושה ראשי ועדת כספים וגם בלשכת ראש הממשלה היו בשוק מהסחבת הזאת. שמשרד החקלאות ישחרר כבר את הכסף שלנו ונסיים עם זה".
משרד החקלאות: "עומדים כתף אל כתף עם החקלאים"
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות וביטחון המזון עומד כתף אל כתף עם החקלאים שנפגעו במשבר הקורונה. לא נקבל מצב שבו מועבר למשרד תקציב ברגע האחרון, חלף קרן מס רכוש, ללא נוהל מוסכם וללא פרק זמן ראוי המבטיח לחקלאים אפשרות להוכיח את נזקיהם.
"התקציב המדובר מיועד לכלל הענפים שנפגעו במשבר הקורונה ולאחר חמש שנים, החקלאים זכאים לקבל זמן סביר לאיתור מסמכים ולמימוש זכאותם. לכן המשרד דורש שהכסף יחויב כבר בשנת 2025, עם אפשרות להשלים את המימוש ברבעון הראשון של 2026 - כדי להבטיח שהחקלאים לא ייפגעו ואף חקלאי לא יישאר מאחור.
"המשרד פועל ללא דיחוי מול אגף התקציבים כדי להבטיח שהכסף יגיע לחקלאים בפועל. האחריות שלנו היא להגן על החקלאים, לחזק את החקלאות ולא לאפשר מהלך חפוז שיותיר אותם מול שוקת שבורה. אין זה מתקבל על הדעת שכספי סיוע יוחזרו לקופת האוצר בסוף 2025, רק משום שלחקלאים לא ניתן פרק הזמן הראוי לעמוד בלוחות הזמנים".