בצל הלחימה המתמשכת שהתרחשה ומתרחשת בגזרות שונות בארץ, ישנם לא מעט עסקים שגם אם לא נפגעו פיזית, עולמם קרס.
מסעדות שפונו, מפעלים שהושבתו, ספקים שההזמנות אליהם פסקו באחת. לא נפלה רקטה, אבל הפגיעה הכלכלית ממשית, ולעיתים הרסנית.
במקרים כאלה נכנסים לתמונה פיצויי נזק עקיף ממס רכוש - מנגנון הפיצוי שנועד להחזיר עסקים למסלול. אך כמו בלא מעט תהליכים ביורוקרטיים - גם כאן, הדרך לקבלת הפיצוי לא תמיד פשוטה, ולעיתים דורשת לא רק רו"ח מיומן, אלא גם סיוע משפטי צמוד.
כיצד מוגדר נזק עקיף בחוק?
נזק עקיף מוגדר בחוק כהפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה או פעולות איבה.
שני מסלולי הפיצוי שכל עסק צריך להכיר
נכון לעכשיו, קיימים שני מסלולים עיקריים לקבלת פיצויים בגין נזק עקיף:
מסלול מחזורים - עבור עסקים שחוו ירידה בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
מסלול שכר - עבור עסקים ששילמו שכר לעובדים למרות שהפעילות הושבתה או צומצמה.
לצד אלה, הונהגה ממש לאחרונה גם אפשרות למסלול "מהיר" לנזקים ישירים של עד 30,000 ₪, ללא צורך בהמתנה לשמאי. אבל כשהנזק הוא עקיף, ולא פחות משמעותי, הוכחת הקשר והיקף הפגיעה הופכת למורכבת בהרבה.
נזק עקיף - זה לא רק מספרים, זה סיפור שלם שצריך לדעת לספר
כדי להמחיש מהו נזק עקיף, הנה כמה דוגמאות אמיתיות ממקרים שעלו מהשטח:
מסעדה שפונתה ל־60 יום - איבדה הכנסות לחלוטין.
מפעל בצפון ששילם שכר לעובדים בזמן השבתה - ביקש החזר על ההוצאה.
חברת הפקות שביטלה אירועים - נאלצה להתמודד עם הפסדי עתק.
חקלאי במרכז שהזמנותיו הופסקו - בגלל שהלקוחות מהדרום פונו.
בכל המקרים הללו לא נרשם נזק למבנה, אך הפגיעה הייתה מהותית. מה שהופך את התמונה למאתגרת יותר הוא שהמדינה דורשת הוכחה מדויקת ומפורטת הכוללת גם תחשיב מקצועי, ובמקרים לא מעטים גם מסמכים רבים אחרים לתמיכה.
חדש: הארכת תקופת הזכאות - עד יוני 2025
בדיון שנערך לאחרונה בוועדת הכספים, אושרה הארכה של תקנות הפיצוי עד סוף יוני 2025.
המשמעות: עסקים שנפגעו, בעיקר ביישובים מפונים ובקו העימות, יכולים להגיש תביעות גם עבור החודשים מאי-יוני.
זהו עדכון קריטי לעסקים רבים שנכון לאותם חודשים עדיין לא חזרו לפעול בשגרה, או שפעילותם רחוקה מלהיות רווחית.
מבצע "עם כלביא" - והוויכוח על הזכאות במרכז
אחת הסוגיות הבוערות כרגע נוגעת לעסקים שנפגעו בעקיפין אך אינם ממוקמים ביישובי ספר, ובשל כך, לפי החוק הקיים, אינם זכאים לפיצוי עקיף.
בדיון שנערך ב־23.6.2025 בוועדת הכספים, הובהר כי המדינה שוקלת מתווה חדש שירחיב את הזכאות גם לעסקים מהמרכז שנפגעו ישירות או בעקיפין בעקבות ההסלמה.
ביום 22.7.2025 פרסמה רשות המסים הודעה על פתיחת האפשרות להגשת תביעות נזק עקיף בגין מבצע "עם כלביא".
עוד ולצד זאת, הרחיבה רשות המיסים את המסלול "המהיר" לפיצויים בגין נזק ישיר עד 30,000 ש"ח - גם לעסקים קטנים, ללא המתנה להגעת שמאי.
כאן בדיוק נדרשת חשיבה משפטית מוקפדת - כדי להבין האם וכיצד ניתן להיערך ולהגיש תביעות שיאושרו תוך מיקסום הסכומים שניתן לקבל.
אתגרים משפטיים: דחיות, השגות ועררים
למרות הכוונות הטובות, עסקים רבים נתקלים בדחיות ועיכובים, בטענה לחוסר במסמכים, סיווג לא מדויק או פרשנות מחמירה של התקנות.
במקרים כאלה, ניתן להגיש השגה ולאחריה ערר לוועדת הערר לפי חוק מס רכוש. מדובר בהליך משפטי לכל דבר שדורש ראיות כלכליות ועובדתיות, ניסוח מדויק והצגה משפטית נכונה של הטענות.
לסיכום, מערכת הפיצויים של מס רכוש נועדה לשקם, אבל הדרך לשיקום פעילות עסקית תלויה לא רק בזכאות, אלא גם באופן שבו התביעה מוגשת, מתועדת ומנומקת.
בזמן שבו עסקים רבים עדיין מנסים להבין אם וכמה יוכלו לקבל, חשוב לזכור - כל מסמך, כל החלטה, וכל שלב בתהליך עשויים להשפיע על התוצאה הסופית. מי שידע לנתב נכון בין הכללים, המסלולים והערוצים המשפטיים, יוכל להשתמש בתקנות ככלי שיסייע לו באמת לקום על הרגליים.
עו"ד ליטל כהן-שבת היא שותפה במשרד עורכי דין יעקב שפיגלמן ושות'.
עוסקת בליווי משפטי של עסקים וחברות ובתביעות לפיצויי מס רכוש בגין נזק עקיף, מתן חוות דעת משפטיות לרואי חשבון והופעה בעררים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים.
המשרד מלווה עסקים ורואי חשבון בהגשת תביעות מורכבות ובניהול הליכים משפטיים מול רשות המסים, לרבות מאז תחילת מלחמת 'חרבות ברזל'.
לפרופיל המשרד - לחצו כאן