ממשל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי הוא "מודאג מאוד" מהחלטת קרן העושר הנורבגית, הקרן הגדולה בעולם המשקיעה בנכסים בשווי 2 טריליון דולר, להסיר את השקעתה בחברת הציוד ההנדסי האמריקנית קטרפילר (Caterpillar) בשל הפעילות שלה בישראל, וציין כי וושינגטון מנהלת מגעים ישירים עם ממשלת נורבגיה בנושא.
קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם ומנוהלת על ידי הבנק המרכזי של נורווגיה, הסירה את השקעתה בטענה אתית, בעקבות שימוש במוצרי קטרפילר - ובפרט דחפורי D9 של חיל ההנדסה - על ידי צה"ל בעזה ובגדה המערבית.
הצוות האתי של הקרן ציין כי בשימוש זה נעשות "הפרות נרחבות ושיטתיות של החוק ההומניטרי הבינלאומי", כולל "השמדת רכוש פלסטיני באופן נרחב ולא חוקי". לפי הקרן, קטרפילר לא יישמה כל אמצעי מניעה למניעת שימוש כזה.
דובר מחלקת המדינה האמריקאית מסר: "אנו מודאגים מאוד מהחלטת קרן העושר הריבונית של נורבגיה, שנראה כי מבוססת על טענות לא לגיטימיות נגד קטרפילר והממשלה הישראלית. אנו מנהלים מגעים ישירים עם ממשלת נורבגיה בנושא זה". חבר הסנאט האמריקאי הרפובליקני לינדזי גראהם, מקורב לטראמפ, הציע כי ארצות הברית תגיב באמצעות הטלת מכסים וביטול אשרות כניסה.
כזכור, בשבוע שעבר הודיעה הקרן כי בנוסף ל"קטרפילר" היא תפסיק להשקיע בחמישה בנקים ישראלים - בנק הפועלים, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי, בנק מזרחי טפחות ובית ההשקעות פיבי.
בהודעת הקרן נמסר כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינה של מועצת האתיקה, גוף ציבורי המפקח על השקעות הקרן בהתאם להנחיות שקבע הפרלמנט הנורבגי. על פי המועצה, הבנקים הישראלים, "באמצעות מתן שירותים פיננסיים המהווים תנאי הכרחי לפעילות בנייה בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים - תרמו לקיומן של ההתנחלויות".
היקף ההחזקות של הקרן בחמשת הבנקים הישראלים הוערך בכ-661 מיליון דולר נכון ל-30 ביוני. מדובר בצעד משמעותי מבחינת ההיקף הכספי, אך בעיקר בצעד סמלי - שכן הקרן, הנחשבת לגוף ההשקעות הגדול והמשפיע בעולם, מציבה את ישראל במוקד החלטות אתיות בינלאומיות.