עובד לשעבר בבנק מרכנתיל דיסקונט תובע מהבנק 50 אלף שקל. העובד, באמצעות עו"ד איתמר נצר ממשרד יעל דולב ושות', תובע, בנוסף לפיצויי הפיטורים, פיצויים בגין נזקים כספיים ובלתי ממוניים, אשר נבעו לטענתו מהתנכלות הבנק על רקע סיומם של יחסי עובד ומעביד.
התובע עבד בבנק במשך 6 שנים, עד להתפטרותו באוגוסט 2002. בשלוש השנים האחרונות שימש כמנהל דסק אופציות בחדר העסקות. התובע טוען כי בתקופה האחרונה לעבודתו, ובמסגרת שינויים שתוכננו במבנה חדר העסקות, התחיל הבנק להצר את צעדיו, באופן שהביא לצמצום ניכר בהיקף עבודתו ולנסיגה אישית ומקצועית.
הבנק הודיע לתובע כי בכוונתו לסגור את דסק האופציות לחלוטין, ולהעבירו לתפקיד של דילר, תוך פגיעה במעמדו ובתנאי עבודתו. התובע טוען כי לאחר שנכשלו נסיונותיו לשנות החלטה זו, החליט להתפטר מעבודתו.
התובע טוען כי התפטר מעבודתו בשל הרעת תנאים ובנסיבות בהן לא ניתן לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו, ועל כן מגיעים לו פיצויי פיטורים כדין. בנוסף טוען התובע כי על פי המקובל בבנק משלם הבנק פיצויי פיטורים גם לעובדים מתפטרים ועל כן הוא מחויב לשלם לו פיצויי פיטורים מכוח נוהג.
התובע טוען כי דרישותיו לתשלום פיצויי פיטורים בגובה של כ-110 אלף שקל, לא נענו. עוד טוען התובע, המנהל חשבון בבנק, כי הבנק התנכל לו על רקע סיום יחסי העבודה. בחודש דצמבר 2002, החליט הבנק ללא שום עילה, כך טוען התובע, לבטל את כרטיסי האשראי שלו, להכריז עליו כעל לקוח בעל "חסימה בדרגה 3" אשר אינו זכאי להוציא כרטיסי אשראי, לבטל את הוראות הקבע שלו - לרבות הוראת קבע לתשלום משכנתא, ולהפסיק לכבד את הצ'קים שהוציא התובע.
בתביעה נטען כי הבנק לא טרח להודיע לתובע מראש על מעשים אלו, ואף לא בדיעבד. לאחר שפנה התובע לסניפו על מנת לקבל הסברים, מסר לו מנהל הסניף כי עשה את הדברים הללו בהוראות מנגנון משאבי האנוש של הבנק.
התובע טוען כי בשל מעשים אלו נגרמו לו טירחה רבה והוצאות, כעס ועוגמת נפש ופגיעה במוניטין.
לאחר פניות מצד התובע ומצד עוה"ד המייצג אותו, טען הבנק כי נקט בפעולה זו בשל יתרת חובה גבוהה בחשבון. עוד טען הבנק כי לאחר שנקט בפעולותיו ובעקבות שיחות בין הצדדים, כיסה התובע את יתרת החובה שלו, ואז ביטל הבנק את פעולותיו. לטענת התובע, חשבונו היה ביתרת זכות כאשר החליט הבנק לנקוט בצעדים בהם נקט.
התובע טוען כי הבנק ביצע מעשיו במזיד, ולחילופין בפזיזות ו/או ברשלנות חמורה קיצונית, וכל זאת על רקע יחסי עובד ומעביד. התובע מבקש כי בית הדין יחייב את הבנק לשלם לו פיצויי פיטורים בגובה 110,146 שקל, בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ו/או הצמדה וריבית כדין; ישחרר לטובת התובע את קרן הפנסיה וקרן ההשתלמות; יפצה את התובע בפיצוי נוסף בגובה של 50 אלף שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין. לצרכי אגרה מעמיד התובע את תביעתו על סך של 50 אלף שקל.
עובד לשעבר במרכנתיל דיסקונט תובע 50 אלף שקל עבור פיצויי פיטורים ונזקים שנגרמו לו בשל התנכלות הבנק
עינב בן יהודה
20.4.2003 / 12:41