איתי כהן, בוגר תואר במדעי המחשב בן 26, מנסה כבר חודשים למצוא עבודה אך מתקשה להשתלב בשוק. "שלחתי עשרות רבות של קורות חיים, אבל כל משרה התבררה כמרוץ נגד אלף מועמדים אחרים", הוא מתאר. לדבריו, גם ההשקעה בלימודים לא מספיקה: "חשבתי שתואר במדעי המחשב ייתן לי יתרון דרמטי, אבל הבנתי שזה לא המצב".
גם נועה אהרון, בת 27 שסיימה לאחרונה תואר במדעי המחשב, מתוסכלת מהדרישות הלא ריאליות בשוק. "אני קוראת מודעות שמבקשות שלוש שנות ניסיון לתפקיד, וזה בלתי אפשרי", היא אומרת. "הבעיה היא שאי אפשר לצבור ניסיון כשאף אחד לא מוכן לתת לך את הצ'אנס הראשון".
העדויות של איתי ונועה אינם אנקדוטה אלא תזכורת מוחשית למגמה רחבה שמטלטלת את ההייטק הישראלי. דלתות שוק העבודה נסגרות בפני אלפי בוגרים צעירים, על אף ההשקעה בלימודים ובתארים.
על פי דו"ח שירות התעסוקה, רק 360 מתוך יותר מ-6,500 בוגרי מדעי המחשב הצליחו להשתלב בהייטק בשנה האחרונה. במקביל הוכפל מספר מחפשי העבודה בענף ל-15 אלף, מבלי לכלול את הצעירים בראשית דרכם שנותרו מחוץ לסטטיסטיקה.
המגמה אינה ייחודית לישראל אלא חלק מתהליך עולמי: הבינה המלאכותית חודרת לשוק ומשנה אותו מהיסוד. משימות בסיסיות שבעבר היו כרטיס הכניסה של בוגרי קורסים ותארים מתבצעות כיום על ידי כלים אוטומטיים, והחברות מצמצמות את ההכשרה הפנימית. התוצאה היא היעלמות מסלולי הג'וניור ועלייה ברף הדרישות: אם בעבר שנתיים ניסיון נחשבו מספיקים, כיום, במקרים רבים, מדובר על שלוש שנים.
הנתונים שמצטברים ממחישים עד כמה העומס בשוק הולך ומחריף. דוח עדכני של מכון RISE Israel וחברת IVC מצביע על הכפלה במספר בוגרי מדעי המחשב בתוך ארבע שנים בלבד, ובאותה נשימה על ירידה חדה בשיעור השתלבותם בהייטק. במקביל, שיעור הבוגרים שמחפשים עבודה דרך פלטפורמת לינקדאין זינק מ-46 אחוז ל-70 אחוז בתוך שנתיים, עדות חדה לקרב ההישרדות על כל משרה פנויה.
כאמור, הבעיה רחוקה מלהיות מקומית. כתבה מקיפה שפורסמה בניו יורק טיימס מייחסת את עיקר האשמה לבינה המלאכותית, שהובילה לביטול משרות זוטרות ולגלי קיצוצים בחברות ענק דוגמת אמזון, מטא ומיקרוסופט.
בוגרים מתארים כיצד תוכנות AI משמשות לסינון אוטומטי של מועמדויות, לעיתים בתוך דקות. העיתון מצטט צעירים שבחרו במסלול מדעי המחשב לאחר קריאות חוזרות מצד מנהלי טכנולוגיה ונשיאי ארצות הברית ללמוד תכנות, מתוך אמונה שמיומנויות אלו יבטיחו תעסוקה יציבה, משכורות גבוהות והטבות, אך בפועל מצאו עצמם דוחים מאות קורות חיים ומוזמנים לעשרות ראיונות ללא הצעת עבודה אחת.
העתיד של ההייטקיסטים הוא לא רק עניין אישי אלא גם סוגיה מקרו כלכלית מהותית. כ-11% מכוח העבודה במשק מספקים כמעט שליש מהכנסות המדינה ממס הכנסה. השכר הממוצע בענף, כ-31 אלף שקל בינואר 2025, גבוה פי שניים ויותר מהשכר הכללי שעומד על כ-14 אלף שקל. הכנסתם מממנת לא רק את תקציב המדינה אלא גם מניעה ביקושים לשירותים, צריכה ונדל"ן. לכן השאלה אם מתכנתים צריכים לחשוש למקום עבודתם הופכת קריטית לכלכלה כולה.
"יותר ויותר חברות מאמצות כלי פיתוח מבוססי בינה מלאכותית, מגיטהאב קופיילוט (GitHub Copilot) של מיקרוסופט ועד קלוד (Claude) של אנתרופיק, שמבצעים משימות שבעבר היו נחלתם של מפתחים צעירים", מסביר ד"ר דיויד מוזס, מומחה בתחום ההשמה.
מנכ"ל מטא מארק צוקרברג ציין לאחרונה במסגרת ראיון בפודקאסט של ג'ו רוגן כי "עד 2025 בינה מלאכותית תוכל לתפקד כמו מהנדס ברמת ביניים, לכתוב קוד בעצמה ואולי להחליף מפתחי תוכנה".
סמוך למועד שבו נודע שענקית תוכנת השיווק סיילספורס מפטרת כ-10,000 עובדים, הודיע המנכ"ל והמייסד מארק בניוף כי החברה עוצרת את גיוסי מהנדסי התוכנה החדשים השנה בשל "הגדלת פריון הבינה המלאכותית" בחברה בכ-30%, עד כדי שיעילות מחלקת הפיתוח שלה היא "מופלאה". "לא הייתי מאמין שזה המקום שהגענו אליו", אמר.
"אין ספק כי בשוק מתבססת היום תפיסה חדשה שלפיה החלקים היותר שגרתיים של פיתוח תוכנה, תיקוני באגים, השלמות לפיצ'רים קיימים ותחזוקה, יעברו להתבצע על ידי מערכות בינה מלאכותית. המשמעות היא שכדאי להשקיע בגיוס מפתחים מנוסים בלבד, כאלה שמסוגלים להפעיל את ה-AI ולוודא בעזרת הניסיון שצברו שהקוד שמיוצר אכן נכון", מציין ד"ר מוזס. "רוב הג'וניורים חסרי הניסיון פשוט לא יכולים למלא את הפונקציה הזו".
מנגד, יש גם קולות אחרים בתעשייה שמספקים נקודת מבט הפוכה על האפשרות כי שימוש ב-AI לטובת כתיבת קוד, וההחלפה האפשרית של מפתחים אנושיים בכלים או מודלים כדי לבצע מטלות פיתוח.
בשיחה עם המשקיע מת'יו ברמן, המתמחה בהשקעה בחברות AI, אמר מאט גרמן, המנכ"ל של חטיבת הענן של אמזון AWS: "זה הדבר הכי מטומטם ששמעתי בחיי. הם ככל הנראה העובדים הכי זולים שלך, הם אלו שעובדים הכי הרבה עם כלי ה-AI של החברה, ומה יקרה בעתיד כשלא יהיו לך עובדים שגדלו בתוך המערכת או למדו לאורך כל הזמן הזה".
אולם זה כאמור קול חריג. רוב המומחים בתחום סבורים כי המתכנתים בעלי היכולות הגבוהות, או אלו המתמחים בתחומים הטכנולוגיים המתקדמים והמורכבים ביותר, ימשיכו ליהנות מביקוש, במיוחד אם ישכילו לשלב בעבודתם כלים מבוססי בינה מלאכותית. לעומתם, מתכנתים בראשית דרכם עלולים להיתקל בקשיים, שכן חלק מהמשימות שלהם ניתנות למיכון. עם זאת, ג'וניור שידע לנצל את יכולות ה-AI יוכל לצמצם את הפער מול מתכנתים מנוסים, ולעיתים אף להפתיע את אלה שנשענים על ניסיון עבר בלבד.
אלא שמעבר למגבלות הקיימות מתבררת בעיה נוספת. התחרות מול התעשייה הופכת את האקדמיה למפסידה כמעט קבועה. חברות הטכנולוגיה מציעות לחוקרי בינה מלאכותית שכר ותנאי מחקר שאין לאוניברסיטאות יכולת להתקרב אליהם, ובכך מונעות הצטרפות של מועמדים פוטנציאליים לסגל. התוצאה היא מחסור כרוני באנשי סגל אקדמי בתחום, שמקשה הן על קידום המחקר והן על הכשרת דור חדש של מומחים.
מבקר המדינה קבע בדו"ח עדכני כי נדרשת התאמה של מודל העסקת הסגל למציאות המשתנה. גם היקף התופעה עצמו אינו מתועד במדויק. לפי רשות החדשנות, בישראל פועלים כיום כ-70 עד 120 חוקרי AI בכירים בלבד, לעומת צורך מוערך בכ-250. פער המעכב באופן ממשי את התפתחות התחום.
אז מה הפתרון לאלו שכרגע מתלבטים מה ללמוד? נשיא מנכ"ל אנבידיה (NVIDIA), ג'נסן הואנג אמר לאחרונה כי אם היה סטודנט בן 20 בשנת 2025, הוא היה בוחר ללמוד מדעי הטבע - פיזיקה וכימיה, ולא מדעי המחשב או מדעי התוכנה. לדבריו, "עולם ה-AI יתרחב בעתיד מהקוד לעולם הפיזי ("Physical AI"), ולכן מי שמבין את המשמעויות הפיזיקליות, הרובוטיקה והמכניקה - יוכל להוביל את התעשייה".
ואכן, ההכרה בשינוי מחלחלת "בשנה האחרונה אנו רואים עלייה חדה בביקוש ללימודים גבוהים בתחומים שאינם מדעי המחשב, אך נחשבים רלוונטיים מאוד לעולם ההייטק. מתמטיקה, פיזיקה, סטטיסטיקה ואף מדעי החיים הופכים למסלולי לימוד שמושכים יותר ויותר מועמדים", מציינים באתר לימודים בישראל (STUDY).
"הסיבה לכך נעוצה בצורך ההולך וגובר באנשי מקצוע שמגיעים עם רקע מדעי מבוסס, שמסוגלים להשתלב בצוותי מחקר ופיתוח מגוונים, ולהביא ערך בתחומים מתפתחים כמו דאטה, ביו-אינפורמטיקה וטכנולוגיות בריאות. חברות רבות מציינות כי הן פתוחות לגיוס בוגרי תחומים אלה, במיוחד כאשר הם שילבו במהלך לימודיהם קורסים יישומיים בתכנות ואלגוריתמים. המגמה הזו משקפת מעבר מתפיסה מצומצמת של 'רק מדעי המחשב מובילים להייטק', אל מודל רחב יותר - שבו מגוון תחומים מדעיים מהווים שער כניסה משמעותי לתעשייה".