הממשלה צפויה לאשר היום (ראשון) הצעת מחליטים שתאפשר תוספת של עד 30.8 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בשנת 2025, תוך שינוי החוק הפיסקלי והעלאת יעד הגירעון ל-5.2% מהתוצר. מדובר בחריגה שלישית במספר מאז אישור תקציב המדינה לשנה זו, וזאת בהמשך להחלטה שהתקבלה בנושא לפני מספר שבועות.
במסמך ההצעה נכתב כי "מוצע לתקן את סעיף (20)5 לחוק כך שתקרת הגירעון המותרת לשנת 2025 תעמוד על 5.2% מהתוצר", זאת, לאחר שכבר בחודש שעבר הועלה יעד הגירעון ל-4.9%. עוד נכתב כי העדכון נדרש "בהתאם לעדכון בתחזית ההוצאות, להכנסות המדינה ולתחזית הצמיחה".
תחזית ההכנסות העדכנית הופחתה ל-538.6 מיליארד שקל בלבד, והצמיחה החזויה לשנת 2025 עומדת על 3.1%. בין הסיבות: ירידה בגביית מסים, המשך לחימה, גיוסי מילואים נרחבים והשפעות כלכליות נלוות של העימות הביטחוני המתמשך.
"התרחיש שעל בסיסו גובש התקציב לשנת 2025 הניח כי הלחימה בעזה תסתיים עד סוף 2024. בפועל, הלחימה נמשכת ואף התרחבה לזירות נוספות", נכתב. המסמך מציין כי התחזית החדשה מתבססת על "תרחיש בסיס ביטחוני המניח המשך לחימה עצימה עד סוף הרבעון השלישי של 2025", הכוללת "גיוס מילואים מוגבר וירידה הדרגתית רק החל מהרבעון הרביעי".
לצד ההוצאות הביטחוניות, התוספת כוללת גם הגדלה של מסגרת ההוצאה לצרכים אזרחיים הנובעים ישירות מהמערכה, לרבות סיוע הומניטרי לתושבי עזה. מתוך תוספת של 6% לגידול המותר בהוצאה - 5.6% יוקצו לביטחון, ו-0.4% לצרכים אזרחיים.
"מוצע להגדיל את שיעור הגידול המותר בהוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2025 מ-14.4% ל-20.4%, ומתוכו 5.6% למימון הוצאות לצרכים ביטחוניים בשל הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לרבות המערכה מול איראן, ו-0.4% למימון הוצאות אזרחיות", נכתב.
במסמך ההצעה מובהר כי הגדלת ההוצאה לא תובא בחשבון בחישוב מגבלת ההוצאה בשנים הבאות, מכיוון שמדובר ב"הוצאה שנגרמה בגין פעולות צבאיות משמעותיות". בהקשר זה נכתב: "הגדלה זו לא תובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית לצורך חישוב התקרה לפי סעיף 6א לחוק לשנים הבאות".
בין הסיבות להוצאות הביטחוניות החריגות שצוינו במסמך: "שימוש מוגבר באמצעי לחימה, גיוס מילואים משמעותי, התמודדות עם נפגעי פעולות איבה בהיקף גבוה מהצפוי, ועידכון תחזית תשלומי הריבית אשר לא נצפו בעת אישור התקציב".
כיבוש עזה עלול להקפיץ את הגירעון עוד יותר
לפי ההערכות במקרה שכיבוש עזה ייצא לפועל הגירעון יעמיק עוד השנה, כאשר העלות מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים. גם הגירעון המקורי ל-2025, שעמד על 4% בלבד, כבר הוגדל שלוש פעמים: ל־4.7% עם אישור התקציב במרץ, ל-4.9% ביולי וכעת ל-5.2%.
בין הגורמים העיקריים להגדלה ניתן למנות מימון שהיית מפונים, תגבור מערך המילואים, העיכוב בשיקום הכלכלה בדרום, והאינפלציה התקציבית שנוצרה סביב מבצע "עם כלביא".
לצד העלויות הביטחוניות הישירות, המסמך מאשר גם את קיומן של הוצאות אזרחיות הנובעות מהמערכה, לרבות מענים הומניטריים לתושבי עזה. "הגידול בהוצאה הממשלתית מיועד למטרות המפורטות בלבד", נכתב, "ובכלל זה מענה אזרחי ישיר הנדרש נוכח המשך הלחימה".