בארנק משקיעי ההייטק הישראליים נאגרו כ-11 מיליארד דולר, שממתינים לעיתוי ההשקעה הנכון עבורן - כך להערכת דו"ח המשקיעים של KPMG, IVC, ומשרד עורכי הדין גרוניצקי למחצית הראשונה של 2025 שפורסם הבוקר (שני).
מנתוני הדו"ח, שנערך בשיתוף רשות החדשנות הישראלית, עולה כי 12 קרנות הון סיכון ישראליות חדשות גייסו הון במחצית הראשונה של 2025, כאשר 9 מהן הוקמו תחת חברות ניהול שהוקמו בין 2024 למחצית הראשונה של 2025. שתי קרנות נוספות השלימו גיוס הון בתחילת הרבעון השלישי של 2025 ולא נכללו בדו"ח.
עוד עולה, כי קרנות ההון סיכון הישראליות הצהירו שגייסו 260 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025, אך ב-IVC מעריכים כי בפועל גוייסו טווח של 300-350 מיליון דולר.
הדו"ח גם מצביע על ירידה בהשקעות ראשונות ובגיוסי הון חדשים, כאשר מספר קרנות ההון סיכון החדשות שהוקמו במחצית הראשונה של 2025 עומד על 12, ומעידה על ירידה בקצב הקמתן לעומת 2023 כולה - אז הוקמו 34 קרנות. עם זאת, קצב ההקמה עולה מעט על קצב הקמתן ב-2024, שבמהלכה הוקמו 22.
יש לציין כי המשקיעים החלו להפחית את השקעותיהם בהייטק הישראלי, עם מגמת עליית הריבית בישראל וברחבי העולם, וכי קצב ההשקעות האט אף יותר עם התגברות המחאה הציבורית סביב הרפורמה המשפטית, מחדל 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שנכפתה על ישראל בעקבותיו.
דווקא המלחמה, עם זאת, לצד התקדמות פיתוח הבינה המלאכותית בעולם, הובילה לזרקור על הטכנולוגיה הישראלית בתחומי הסייבר וה-AI, שעל פי הדו"ח משכו את רוב ההשקעות מהקרנות הישראליות.
בין העסקאות הבולטות שצוינו בדו"ח היו השקעה בת כ-239 מיליון דולר בסטארט-אפ סייבר הבינה המלאכותית Cato Networks, שהרחיבה מאז את סבב ההשקעות האחרון שלה (G) לכ-410 מיליון דולר, לצד השקעה בת 50 מיליון דולר בסייבר הענן Sentra.
עצירת ההשקעות הובילה להצטברות הון זמין להשקעות בקרב כלל הקרנות המוערך, כאמור, בכ-11 מיליארד דולר, כאשר כ-3 מיליארד מהם ייעודי להשקעות ראשוניות וכ-8 מיליארד להשקעות המשך. בהנחה ו-31 קרנות הון סיכון יעמדו ביעדי הגיוס שלהם, יתווספו לשוק עוד כ-1.2 מיליארד דולר - כך על פי הדו"ח.
הדו"ח גם סיווג את המשקיעים נכון למחצית הראשונה של 2025, ומצא כי בישראל פועלות 242 חברות ניהול הון סיכון ישראליות, המנהלות 468 קרנות פעילות או מושקעות במלואן, בהן 29 חברות ניהול שהוקמו ב-3 השנים האחרונות.
המובילה מביניהן היא חברת ניהול ההון סיכון וינטג' שמנהלת 16 קרנות, אחריה פיטנגו עם 13, ויולה עם 11, JVP עם 10, פונטיפקס, Team8, TLV פרטנרס ו-North83 עם 7 קרנות כל אחת.
קרנות ההון סיכון שהוגדרו בדו"ח כ"פעילות ביותר" מבין הקרנות הגדולות הן: F2 Capital עם 5 השקעות חדשות, פרגרין ו-Team8 עם 3 השקעות חדשות כל אחת, ומבין הקרנות הבינוניות היו אלה Jibe עם 4 השקעות ו-Vgames עם 3. בקרב הקרנות הקטנות Venture Israel ו-Earth & Beyond Ventures הובילו את הפעילות עם 4 השקעות כל אחת.
לצד קרנות ההון סיכון המתחמות בתחומי ההייטק השונים, גם כספי הפנסיה והביטוח שלנו שכשכו בבריכת השקעות התחום, כאשר חברות הביטוח והגמל הראל והפניקס, יחד עם בית ההשקעות מור, תפסו 69% מההון המוסדי שהושקע בהיי־טק הישראלי במחצית הראשונה של 2025.
הדו"ח מראה כי סך הכספים שהושקעו על ידי הגופים המוסדיים במחצית הראשונה של 2025 עמד על 19 מיליון דולר לעומת 43 מיליון דולר בשנת 2023 כולה, 85 מיליון דולר בשנת 2022 כולה ו-156 מיליון דולר בשנת 2021 כולה. סכום ההשקעה לתקופה זו, עם זאת, דומה למחצית סכום ההשקעה בשנת 2024 כולה, שעמד על 37 מיליון דולר.