בשבוע שבו קטאר הפכה לחזית השביעית שישראל נלחמת, הלאונג' רום בנתב"ג לא ידע מזמן ימים יפים יותר. שרי ממשלה הטסים מוחלפים במשמרת על ידי השבים לביקור מולדת. ההוצאה על סעיף הטיסות מתנפחת בימים של קיצוצים ברווחה בחינוך ובבריאות.
מבחינת נתניהו, שורד ה-VIP האולטימטיבי זה כסף קטן. שר אחד בחו"ל, שר אחד בחופשה - מה זה כבר משנה לו. ההחלטות ממילא מתקבלות פה אחד, שלו. כל ההילולה מתרחשת בעיצומו של שבוע רווי דמים הכולל אסון עם ארבעה הרוגים בעזה, שישה פיגועים בבירה וסוף שאינו נראה באופק.
כוכב המסעות התורן הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שטס בתחילת השבוע להודו עם משלחת מרובת משתתפים הכוללת את בכירי משרדו.
לביקור בעלות מיליוני שקלים נלוו כ-20 מנהלים באוצר ועוזריהם כמו מנכ"ל המשרד אילן רום, הכלכלן הראשי שמואל אברמסון, החשב הכללי יהלי רוטנברג ויו"ר רשות ני"ע ספי זינגר. רק אלוהים יודע בשביל מה השאנטי הזה.
בהודעה מטעם האוצר ערב הנסיעה נכתב "שבביקור יתקיימו שורה של שיתופי פעולה כלכליים בין המדינות לפתיחת הדלת להעמקת היחסים הכלכליים והרחבת ההשקעות ההדדיות". רק שכחו לכלול את הביקור של סמוטריץ' בבית חב"ד בפתח הביקור.
מעט פרטים טכניים על הנסיעה. המשלחת נאלצה לטוס דרך האמירויות כי אין טיסות ישירות להודו (לידיעת שרת התחבורה). יו"ר רשות ני"ע טס יום לאחר מכן בשל אילוצים אישיים ונפגש בנפרד. זהו ביקור ראשון של שר אוצר בהודו מאז שבייגה שוחט ביקר שם לפני כינון יחסים דיפלומטיים.
את הביקור יזם הכלכלן אברמסון שהשתתף שם לפני כמה חודשים בכנס כלכלי כלשהוא בהודו. שר האוצר הישראלי הפך לאורח לא רצוי בחלק מבירות אירופה ואוסטרליה. השבוע הוחלט בספרד לאסור על כניסתו. הודו, המדינה הגדולה בעולם, הפכה לבית הניחומים שלו.
להודים יש אינטרס כלכלי בביקור בשל העניין בתעשיות הביטחוניות של ישראל ובשל היותה אחת מספקיות כוח האדם הגדולות של ישראל וגם בזכות ההשקעות בישראל (קבוצת אדאני היא בעלת נמל חיפה). מבחינת ישראל הודו היא שותפת הסחר מספר אחת באסיה אחרי סין.
בסיומו של שבוע דמים שבה שלשום המשלחת לישראל ביום שבו אושרו בוועדת הכספים עשרות מיליוני שקלים נוספים לש"ס ולמשרד ההתיישבות של אורית סטרוק כדי לוודא את תמיכתם בפריצת מסגרת התקציב.
הביקור בהודו נראה מאולץ כמו שאר ביקורי שרי ממשלת המחדל. סמוטריץ' אינו מרבה לטוס לחו"ל הן בשל אנגלית הגרנדמייזר הרצוצה, וגם בשל היותו פרסונה נון גרטה באירופה. כדי להלבין את הביקור ולהשוות לו נופך עסקי ממלכתי, ניסו בלשכתו לצרף משלחת תעשיינים.
למרבה הבושה התעשיינים השיבו בשלילה. היחסים בין יו"ר התעשיינים רון תומר לשר האוצר צוננים כמו המגעים לשחרור החטופים. המשלחת נאלצה להסתפק בנציגים המקומיים של חברות ישראליות.
הנסיעות לחו"ל למטרות כלום ושום דבר הפכו למפלטם האחרון של השרים. הלאונץ' בנתב"ג משמש כמדורת השבט החדשה שם מתנתקים מצרות היום יום. כשריח הדיוטי פרי באוויר הם מנסים לשכוח את הצרות מבית הכוללות פריימריס בליכוד, הפיגועים התקציב וחוק ההשתמטות.
הם מתייחסים לעצמם כאילו הם ולא החיילים הם אלה זקוקים לשיקום בעקבות הפוסט טראומה שחטפו ב-7 לאוקטובר. הכיף במסעות הוא לא רק בעצם טיסות הביזנס אלא ההחלמה במלונות הפאר והליווי החנפני והצמוד במכוניות השרד באמצעות הדיפלומטים המקומיים.
יעדי הטיסות, לבד מארה"ב, הן דיקטטורות שאנחנו בדרך להדמות להן: מדינות טוטליטריות כמו הונגריה, גיאורגיה ואזרבייג'ן המחפשות אצלנו עסקי ביטחון ואנרגיה. אפילו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התקבל בגיאורגיה בכבוד השמור רק לבעלי עבר פלילי. בספרד אסור לו לבקר.
שרת התחבורה מירי רגב שבה מארה"ב מביקור בקברו של הרבי מלובביץ' מרוב חנפנות מתהפך בקברו. לדבריה היא מחדשת את הטיסות החברות האמריקאיות לישראל שממילא התכוונו לחזור. בפרפרזה על דבריה נגיד "מה שווה להיות שרת תחבורה אם אנחנו לא שולטים בלאונג' רום".
נראה אותה מעיזה לטוס בימים אלה לספרד, צרפת, לבריטניה או אפילו לאמירויות.
שר הכלכלה ניר ברקת המחזיק במדליית זהב אולימפית של טיסות לחו"ל, המריא לפני שבוע לביקור ביפן. זה הביקור ה-22 שלו בחו"ל מהקמת הממשלה.
התואר שגריר של רצון טוב הולם את מידותיו. האם לא הגיע הזמן גם לביקור מולדת? "הביקור נועד לקדם פרויקטים בתחומי חדשנות, טכנולוגיה והשקעות" תירצו יועציו. מילא יפן אבל למה לעזאזל לא חזר לישראל מיד אחרי יפן אלא טס ישירות לארה"ב?
לראש הממשלה נתניהו הגורם לנזק שיטתי ועקבי למערכת היחסים הבינלאומיים שייקח שנים לתקנם, ממש לא אכפת. זה המנהיג מ"ליגה אחרת" שהפך אותנו למוקצים בעולם. השרים אינם רצויים בפרלמנט של לונדון, במגדל אייפל בפריס או אפילו בשדרות ארמבלה בברצלונה.
שר החוץ גדעון סער יישאר בסוף קירח מרוב כמות השעות שהוא תולש מראשו לנוכח הקריסה הדיפלומטית. את ליקוי הירח הזמני שחווינו השבוע דואגת ממשלת המחדל להנציח לשנים קדימה. הנחמה היחידה היא שטיסות "אכול ושתו כי מחר ניפול" בדרך להסתיים.
גם שרי ממשלת נתניהו מבינים שימיה של הממשלה הנוכחית הולכים ומתקצרים ועד אז הם ממשיכים לחגוג כל הדרך אל הלאונג'.