סטארט-אפ צעיר ואנונימי עד לאחרונה, Cambridge Aerospace, הודיע כי גייס למעלה מ-130 מיליון דולר כדי לפתח מערכת יירוט שתהיה "זולה ויעילה במיוחד", בהשראת "כיפת ברזל" הישראלית.
במרכז הפיתוח: טילי יירוט קלים בשם Skyhammer ומנועי רקטות חדשים תחת השם Nightstar. המטרה: להגן על שמי בריטניה (ואירופה) מפני טילים, רחפנים ומל"טים מתאבדים, כמו אלה שנראו באוקראינה ובמזרח התיכון.
לפי הדיווח ב"טלגרף", החברה פועלת כבר שנה כמעט במצב של עבודה חשאית שבה היא לא חופשת עדיין את פיתוחיה, ומבטיחה להציג השבוע את הטכנולוגיה שלה בתערוכת הביטחון DSEI בלונדון. לצד המנכ"ל סטיבן בארט, לשעבר חוקר ב-MIT, מכהן כיו"ר החברה שר ההגנה הבריטי לשעבר, גרנט שאפס.
מפתחים "כיפת ברזל"? שאלה של מיתוג
ההצהרות הגדולות מעוררות עניין לצד ספקנות. ראשית, המונח "כיפת ברזל" הפך בשנים האחרונות למעין מותג כללי בתחום ההגנה האווירית, כזה שכל סטארט-אפ או פוליטיקאי יכול להשתמש בו בלי קשר ישיר לטכנולוגיה הישראלית המקורית. גם נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, כינה את מערכת היירוט האמריקאית שלו בתחילה Iron Dome - עד ששינה את השם ל-Golden Dome.
לפי הנתונים שפורסמו, Cambridge Aerospace עדיין לא חשפה פירוט טכני מלא על היכולות של המערכות החדשות, ולא ידוע אם היא קרובה לפריסה מבצעית של המערכות, או עדיין בשלב הניסויים.
ואולם הבריטים כבר מחזיקים בטכנולוגיה מכיפת ברזל, כאשר המדינה רכשה בשנת 2017 את מערכת השליטה והבקרה של כיפת ברזל שפותחה על ידי חברת אמפרסט הישראלית, בעסקה בשווי כ-350 מיליון דולר. המערכת שולבה בתוך מערכת ההגנה האווירית הבריטית Land Ceptor, שמורכבת ממכ"ם שבדי וטילים בריטיים.
כך שכשהסטארט-אפ הנוכחי טוען שהוא מפתח "כיפת ברזל בריטית", זה אולי נכון על הנייר, אבל בפועל, המערכת הבריטית כבר כוללת לב טכנולוגי ישראלי.
המשקיעים: המיליארדרים של עמק הסיליקון
מאחורי ההשקעה הגדולה במיזם הבריטי עומד גם D3, קרן הון סיכון אוקראינית שמגובה בין היתר על ידי אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל. שמידט הפך לאחד הקולות הבולטים בזירה הביטחונית של עמק הסיליקון, ותומך בהשקעה נרחבת ברחפנים וטכנולוגיות הגנה. לדבריו, "מלחמות העתיד ינוהלו ברחפנים, לא בטנקים".
לאחר שנים שבהן משקיעים התרחקו מהשקעות בתחום הביטחוני בשל שיקולים אתיים, כעת המגמה משתנה. המלחמה באוקראינה, התקפות מל"טים כמו של איראן ורוסיה, והצורך בהגנה זולה ומהירה - גורמים אפילו לקרנות טכנולוגיה מתקדמות, כמו Accel, Spark Capital ו-Lakestar, להשקיע בפיתוחי הגנה אווירית.