רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות מרכז, פתחה בחקירה נגד אורי ליכטר ומוטי לסטיגזון - בעלי חברות במרכז הארץ - ונגד יועץ המס שלהם, אלי פלח, בחשד לעבירות על פי פקודת מס הכנסה. על פי החשד, השלושה לא דיווחו על הכנסות מחברות ארנק בדוחות האישיים שהגישו, וקיזזו משכורות פיקטיביות בהיקף של מיליוני שקלים בין השנים 2020 ל-2023.
מהבקשה למעצר עולה כי ליכטר מכהן כמנכ"ל חברת הייטק ולסטיגזון כסמנכ"ל הכספים שלה. השכר שלהם כלל שלושה רכיבים עיקריים: משכורת, תשלום כנגד חשבוניות שהונפקו על ידי חברות בבעלותם ותגמולי אופציות למניות. לפי סעיף 62א' לפקודת מס הכנסה, "חברות ארנק" נועדו למנוע פרצת מס שבה נושאי משרה בכירים מושכים את שכרם באמצעות חברה ייעודית, ובכך מתחמקים ממדרגות מס של עד 50% ומשלמים במקום זאת מס חברות בלבד (23%). החוק מחייב לראות בהכנסות כאלה כהכנסות של בעל המניות עצמו.
לפי החשד, פלח, ששימש כיועץ המס והכין את הדוחות של ליכטר ולסטיגזון ושל החברות שבבעלותם, לא כלל כל ביאור לעסקאות שביצעה חברת ההייטק עם אותן חברות. הדבר, נטען, נועד להסתיר מקוראי הדוחות את קיומן של חברות הארנק.
עוד עולה מהחקירה כי ליכטר ולסטיגזון הוציאו משכורות פיקטיביות לקרובי משפחתם, במטרה להסתיר את מסלול הכספים שהיו למעשה שכר עבודתם בחברת ההייטק. בנוסף, לפי החשד, הופעלה חברה על שם קרוב משפחה כדי למשוך כספים מהחברה, תוך הסתרת הייעוד הסופי של הכספים.
פלח עצמו חשוד גם בכך שסייע להעלמות המס, כאשר קיבל לחברה בבעלותו כספים שהגיעו ללסטיגזון מחברת ההייטק, ובמקביל הוציא נגדם תלושי שכר על שמה של אשתו של לסטיגזון. נוסף לכך, ליכטר חשוד שלא דיווח על הכנסותיו בישראל בשנת 2020, בזמן שעבד בארצות הברית.
ממצאי החקירה מצביעים על כך שפיצול ההכנסות לחברות ארנק ולחברות ויחידים אחרים נועד להתחמק ממדרגות מס גבוהות וממס יסף, וכי החשודים פעלו במודע ובמשותף כדי לחסוך במס באופן אסור. במסגרת החקירה נערכו חיפושים במספר מקומות, ונתפסו מסמכים וחומרי מחשב.
בית משפט השלום בראשון לציון שחרר את שלושת החשודים בתנאים מגבילים והחקירה נמשכת.