כמעט כל מי ששמע על ביטקוין או אתריום, חושב מיד על השקעות ספקולטיביות - קנייה בזול, מכירה ביוקר. אך בשנים האחרונות, עולם הקריפטו מתרחב הרבה מעבר ל"הימור פיננסי".
טכנולוגיית הבלוקצ'יין שעליה מבוססים המטבעות מאפשרת שורה של שימושים אמיתיים ומעשיים: מתשלומים מהירים ועד תרומות בינלאומיות, מאמנות דיגיטלית ועד זהות מאובטחת ברשת. המדריך הזה סוקר את השימושים המרכזיים בשפה פשוטה, עם דוגמאות מהעולם, וגם את המציאות הישראלית.
תשלומים והעברות כספים
השימוש הפשוט ביותר בקריפטו הוא תשלום ישיר בין אנשים. בדיוק כמו לשלם במזומן, אבל דיגיטלי.
בעולם קיימות חנויות ואתרי אינטרנט שמקבלים תשלום בביטקוין, אתריום או במטבעות יציבים (stablecoins) שמוצמדים לדולר או ליורו.
היתרונות המובהקים הם המהירות, המחיר הזול, וההתחשבנות הסופית של העברות כסף. למשל, עובד פיליפיני שגר בארה"ב יכול לשלוח כסף למשפחתו בתוך דקות, במקום לשלם עמלות יקרות לחברת העברות כספים. וכל זה, מבלתי לעבור או להשתמש בגורם מתווך.
חברות גדולות כמו PayPal, Shopify ו-Microsoft כבר מאפשרות שימוש במטבעות דיגיטליים כתשלום, לפחות בחלק מהמוצרים והשירותים.
שמירת ערך ובריחה מאינפלציה
במדינות שבהן יש אינפלציה גבוהה (כמו ונצואלה, טורקיה, איראן או ארגנטינה), אנשים מאבדים אמון במטבע המקומי. כאן הקריפטו נכנס לתמונה: ביטקוין נתפס כמעין "זהב דיגיטלי" - משאב מוגבל שלא ניתן להדפיס ממנו עוד ועוד, ולכן יש לו פוטנציאל לשמור על ערך לאורך זמן. שעד כה, הוכיח את עצמו.
בארגנטינה, למשל, משפחות רבות מחזיקות מטבעות קריפטו צמודי דולר כדי לשמור את חסכונותיהן מערך הפסו הנופל. עבור חלק מהמשקיעים בעולם המערבי, ביטקוין הוא סוג של גיוון תיק ההשקעות או גידור כנגד הדפסת כסף מואצת על ידי ממשלות.
פיננסים מבוזרים (DeFi)
אחד התחומים החמים ביותר Decentralized Finance (פיננסים מבוזרים) מדובר במערכת שלמה של שירותים פיננסיים שפועלים בלי בנקים ומתווכים. ניתן לקחת הלוואה ישירות מאדם אחר, להפקיד מטבעות ולקבל ריבית, או להמיר נכסים בנכסים אחרים מבלי לעבור דרך מוסד בנקאי.
החוזים החכמים (Smart Contracts) דואגים שהכול יתבצע בצורה אוטומטית ומאובטחת: אם החזרת הלוואה בזמן, הכסף חוזר, אם לא - הפיקדון שנתת נלקח. דוגמה לכך היא הפלטפורמות Aave או Compound, שמנהלות מיליארדי דולרים בהלוואות מבוזרות.
טוקניזציה (Tokenization)
מה אם אפשר היה "לפרק" נדל"ן יקר או יצירת אמנות יוקרתית לחלקים קטנים, שכל אחד יכול לקנות? זה בדיוק מה שעושה הטוקניזציה. נכסים מוחשיים (דירות, ציורים, מתכות יקרות) מומרים ומחולקים ל"טוקנים דיגיטליים" שנרשמים בבלוקצ'יין. כך אדם פרטי יכול להחזיק 1% מיצירת אמנות או חלק קטן ממגרש נדל"ן, במקום להזדקק להון עתק. חברות נדל"ן בינלאומיות כבר משתמשות במודל הזה כדי להנגיש השקעות לקהל רחב יותר.
תרומות ופעילות חברתית
קריפטו מאפשר גם לתרום בקלות וללא גבולות. ארגוני צדקה בינלאומיים כמו Red Cross או UNICEF קיבלו תרומות במטבעות דיגיטליים. בתקופת מגפת הקורונה וגם במלחמות שונות, מטבעות קריפטו שימשו כדרך מהירה להעברת תרומות לאזורים מוכי משבר. היתרון המרכזי כאן הוא שקיפות, אפשר לעקוב אחרי כל תרומה על גבי הבלוקצ'יין ולראות לאן היא נשלחת.
זהות דיגיטלית ושרשרת אספקה
מעבר לכסף ואמנות, קריפטו מאפשר גם פתרונות בעולם האמיתי, כמו זהות דיגיטלית. פרויקטים שונים מנסים לאפשר לנו "דרכון דיגיטלי" מאובטח שאי אפשר לזייף, המבוסס על טגנולוגיית הבלוקצ'יין. זה יכול להחליף בעתיד סיסמאות מרובות ולשפר את ההגנה מפני גניבת זהות.
גם שרשראות אספקה נכנסות לתמונה כשימוש מעניין. חברות מזון ותרופות משתמשות בטכנולוגיית הבלוקצ'יין כדי לעקוב אחרי כל שלב בדרשרת הערך שלהן, מהמפעל ועד המדף. כך אפשר לוודא שמדובר במוצר אמיתי, בטוח ולא מזויף.
מטבעות דיגיטליים של מדינות (CBDC)
בנקים מרכזיים רבים בעולם מפתחים מטבעות דיגיטליים רשמיים - Central Bank Digital Currencies.
סין כבר השיקה גרסה ניסיונית של ה־"יואן דיגיטלי", האיחוד האירופי מתקדם עם "אירו דיגיטלי", בניגריה הושקה ה-eNaria, ועוד.
המטרה המרכזית של הבנקים המרכזיים היא לאפשר תשלומים מהירים, זולים ובטוחים, תוך שמירה על פיקוח מלא של המדינה, כלומר, להמשיך לשמור על כוחם ושליטתם במערכת הפיננסית.
יש גם ביקורות רבות על CBDC - האם זה ייתן למדינה יותר מדי כוח לדעת על כל עסקה שנעשית? מה לגבי פרטיות? החרמת כספים? ויכולת הציבור להחזיק במזומן.
השימושים של קריפטו בישראל
למרות שבישראל "זזים לאט" כשזה נוגע לתעשיית הקריפטו, ישנם תחומים בהם נעשה שימוש בתחום, אך חוזקתה של ישראל, בולטת בעיקר בבניית תשתיות, סייבר ואבטחה, כשזה מגיע לשוק הקריפטו.
תרומות ויוזמות חברתיות - במהלך המלחמה ב-2023, קמה יוזמת Crypto Aid Israel, שאספה תרומות במטבעות קריפטו למען נפגעים. היוזמה גייסה מאות אלפי שקלים, בשיתוף פעולה עם גורמים שונים, ועמותות. אותם כספים, שימשו לרכישת כמות גדולה שת אפודי מגן.
השקעות וסטארט־אפים - עשרות חברות עוסקות בפיתוח פתרונות בלוקצ'יין, החל מניהול תשלומים ועד מערכות הגנת סייבר. גם משקיעים פרטיים רבים מחזיקים מטבעות קריפטו, כחלק מתיק השקעות מגוון.
קבלת תשלומים בביטקוין - מקרה זה אמנם אינו נפוץ, אך במבט חטוף באתר של איגוד הביטקוין הישראלי, ניתן למצוא מאות אינדיבידואלים, ועסקים קימעונאיים, המעניקים שירותים ומוצרים תמורת תשלום בביטקוין.
מה פחות נפוץ?
עדיין קשה לשלם בביטקוין במכולת השכונתית, עסקים מקומיים מעטים מקבלים קריפטו בישראל, בין השאר בגלל רגולציה, עמלות המרה לשקלים, וחוסר ידע, אמונה או הבנה בתחום. כריית מטבעות בישראל כמעט ולא קיימת, בשל עלויות חשמל גבוהות.
כבר לא "צעצוע"
בעשור האחרון, מטבעות הקריפטו עברו מ"צעצוע למשקיעים אמיצים" לכלי טכנולוגי עם שימושים אמיתיים: תשלומים, שמירת ערך, הלוואות מבוזרות, אמנות דיגיטלית, זהות דיגיטלית ואפילו מטבעות שקבילים כתשלום.
בישראל, התחום עדיין מתפתח בקצב איטי, למרות שישנן תרומות, יוזמות חדשניות, השקעות וסטארט־אפים, יש גם רגולציה איטית ומסורבלת.
השימושים היומיומיים עדיין מוגבלים, אבל העתיד ברור, הקריפטו לא הולך לשום מקום, והשאלה היא רק כמה מהר נלמד להשתמש בו באופן נרחב, פשוט ובטוח, גם בתור אינדיבידואלים, וגם בתור מדינה.