בעקבות הסנקציות המערביות, רוסיה מחזירה למסחר החוץ את שיטת הברטר (סחר חליפין) המסורתית לראשונה מאז שנות ה-90. חברות רוסיות מחליפות חיטה ברכבים סיניים, זרעי פשתן בחומרי בניין ואף מתכות במכונות, במטרה לעקוף את הגבלות הסנקציות ולשמור על פעילות הכלכלה.
למרות קשרים כלכליים חזקים עם סין והודו, חזרתו של הברטר ממחישה עד כמה המלחמה באוקראינה שיבשה את יחסי המסחר של יצרנית המשאבים הטבעיים הגדולה בעולם, כשלושה עשורים אחרי קריסת ברית המועצות והאינטגרציה הכלכלית עם המערב.
המערב הטיל על רוסיה יותר מ-25,000 סנקציות בעקבות המלחמה באוקראינה ב-2022 וסיפוח קרים ב-2014, במטרה לפגוע בכלכלה בשווי 2.2 טריליון הדולר ולערער את התמיכה בנשיא ולדימיר פוטין. גם הודו ספגה מכסים בעקבות מסחר הנפט שלה עם רוסיה.
למרות זאת, פוטין טוען שהכלכלה הרוסית הציגה ביצועים טובים מהצפוי, וצמחה בשנים האחרונות מהר יותר ממדינות ה-G7. הוא אף הורה לעסקים ולעובדים במגזר הציבורי לעקוף את הסנקציות בכל דרך אפשרית. עם זאת, קיימים סימנים למתח, כאשר הבנק המרכזי מציג את הכלכלה כטכנית במיתון והאינפלציה גבוהה.
חלק מהסנקציות, כמו ניתוק הבנקים הרוסים מרשת התקשורת העולמית SWIFT והאזהרות של וושינגטון לבנקים סיניים בשנה האחרונה, עוררו חשש מסנקציות משניות. כתוצאה מכך, עסקאות ברטר הופכות אטרקטיביות יותר, שכן קשה לעקוב אחריהן. משרד הכלכלה הרוסי אף פרסם ב-2024 מדריך בן 14 עמודים לשימוש בברטר בעסקאות חוץ והציע הקמת פלטפורמת מסחר ייעודית.
תחקיר של סוכנות הידיעות רויטרס זיהה שמונה עסקאות ברטר חדשות, הכוללות החלפות של סחורות ושירותים. בין השאר, חיטה רוסית הוחלפה ברכבים סיניים, זרעי פשתן הוחלפו במוצרי חשמל ביתיים וחומרי בניין, ואף מתכות נמסרו לסין בתמורה למכונות. במקביל, חלק מהעסקאות אפשרו יבוא סחורות מערביות לרוסיה למרות הסנקציות.
לדברי גורמים בשוק, עסקאות הברטר מסייעות לעקוף סנקציות שמנתקות את הבנקים הרוסים מעסקאות בדולר וביורו, בעוד עסקים קטנים משתמשים גם בקריפטו, סוכני תשלום ושיטות נוספות כדי לנהל תשלומים תחת הגבלות.
כבר בשנות ה-90, הברטר יצר כאוס בכלכלה הרוסית אחרי קריסת ברית המועצות, אך כיום הוא חוזר - לא מחוסר במזומנים, אלא כתגובה ללחץ מתמיד מהמערב ולסנקציות המשתנות כל הזמן.