נאום פסימי היום של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס החשב הכללי באוצר. "נצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים. זו מילה שנואה עליי, אני חסיד של השוק החופשי, אני עבדתי להביא את ישראל למהפכת שוק חופשי, אבל אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שבו תעשיות הנשק שלנו יהיו חסומות. אנחנו נצטרך לפתח פה תעשיות נשק. אנחנו נצטרך להיות אתונה וסופר-ספרטה".
על רקע דיווחים כי ספרד ביטלה עסקת רקטות בשווי של מאות מיליוני יורו עם אלביט, שטרם קיבלה על כך הודעה רשמית, האשים נתניהו כי "היריבים שלנו, סין וקטאר, משקיעים בבינה מלאכותית סכומי עתק. ויש להם הרבה עוצמה. יותר עוצמה מהתקשורת המסורתית. וגם התקשורת המסורתית מצטרפת למיעוטים הבינלאומיים. זה מכניס אותנו לבידוד. אנחנו נצטרך להילחם בזה".
ראש הממשלה הזדרז להאשים את מערכת המשפט בקשיים, וטען: "נצטרך להגן על עצמנו ולדעת לתקוף את אויבנו. לא נוכל לאשר את הפרויקטים העצומים האלה. אנחנו צריכים לגלח את הביורוקרטיה בצורה דרקונית. אני יודע שהדבר הזה ייתקל כרגיל בסירוב. תהיה סרבנות מהצדדים המשפטיים, החיים יותר חשובים מהחוק. אין לנו זמן. צריכים לפעול מהר מאוד כי העולם זז במהירות עצומה. צריך הרבה יותר גמישות".
מנגד אמר בכנס מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם כי "רק בשבוע שעבר חתמנו על עסקאות בהיקף של 2.5 מיליארד דולר. אינני יכול לציין שם המדינות, אבל שם מבינים משמעותה של השקעה ביטחונית ארוכת טווח בעולם לא יציב".
ברעם אמר כי "אנחנו עומדים בפתחו של עשור ביטחוני עצים, גלובאלי ולוקאלי. הביטחון והכלכלה הם כלים שלובים - במיוחד במדינת ישראל. הביטחון היסודי הוא מרכיב עיקרי בביטחון הלאומי - יחד עם כלכלה, חברה וטכנולוגית עילית. אנחנו מזהים עליה דרמטית בתקציבי הביטחון בעולם. ההוצאה העולמית על ביטחון בשנת 2024 הגיעה לכ-2.7 טריליון דולר, זינוק של כ-20% לעומת 2023 - הזינוק הגדול ביותר מאז 1988".
מנכ"ל משרד הביטחון הוסיף כי "אנחנו בשלבי גיבוש והקמה של 'מועצת חימוש עליונה' - שתאפשר להאיץ דרמטית את המוכנות שלנו למעגל שלישי ורביעי - מנהלת שכל הגורמים יישבו בה סביב שולחן אחד: מערכת הביטחון, האוצר, המל"ל, התעשיות הביטחוניות, ועדת פטור ועוד. חייבים להשקיע עכשיו בחשיבה על 'ההפתעות הבאות' ועל מבצעי הביפרים הבאים. זוהי כלכלת ביטחון. לכל הפתעה שכזו יש השלכות רחבות: תקיפה שלנו בתימן עולה בממוצע כ- 50 מיליון שקל, אבל היא משליכה באופן רחב על ההרתעה והמיצוב העולמי שלנו. יירוט באמצעות חץ 3 עולה בין 15-30 מיליון שקל, אבל הנזק מהחטאה יגיע לכמעט 300 מיליון שקל (כפי שקרה בפגיעת הטיל הבליסטי בבת-ים)".
גם ברעם אמר כי תהליכי הרכש הביטחוני חייבים שינוי. "תהליך שהמשטר האיראני משלים בחודש, אורך בישראל חודשים ואף שנים. תהליכי ההצטיידות שלנו הם רב-שנתיים ומחייבים חשבות מאפשרת. לקחי המלחמה, כמו גם דה-גלובליזציה ודה-לגיטימציה מחייבים אותנו להרחיב את בסיס הייצור הישראלי, להגיע לעצמאות ברכיבים קריטיים ולהתקשר בעסקאות ארוכות טווח ועסקאות משוכללות. מבצע עם כלביא הסתיים בניצחון חד משמעי ישראלי אבל יהיו סיבובים נוספים מול איראן. האיראנים לא נעלמו הם בתחושה קשה של השפלה ולכן הם משקיעים הן עתק בביטחון הם בתהליכי בניין כוח מואצים".
בתגובה לביקורת על בזבוז ימי מילואים בצה"ל, כאשר חיילי מילואים מקבלים תשלום מלא על שירות חלקי, כאשר הם ממשיכים לעבוד במקביל, אמר ברעם: "מלחמות עולות כסף והרבה. מילואים עולים כסף, חימושים עולים כסף ושיקום הפצועים הוא חשוב ויקר. האומדנים מוצגים בשקיפות גם לפני וגם תוך-כדי לאוצר לדרג המדיני. אין הפתעות בזה".
"אנו מנסים להתייעל גם בכל מה שקשור לימי המילואים, אבל כל עוד נמשכת המלחמה קשה מאוד לדייק ביחס לכל מילואימניק ומילואימניק. אחרי שנתיים של לחימה המילואיניקים לא יגיעו ללא התוספות. הם לא מגיעים בגללן אבל הן מסייעות. כשתסתיים המלחמה יהיה ניתן להצטמצם חזרה".