ישראל אמנם זוכה למקלחת בינלאומית קרה על שאינה מוכנה לוותר על עקרונות פעילותה הביטחונית, אך הפיכת הכלכלה המקומית ל'אוטרקית', כלומר למשק סגור המספק את צרכיו ונטול סחר חוץ, דוגמת צפון קוריאה, אינה באמת ישימה.
אז מדוע ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, צוטט בכנס החשב הכללי אמש (שני) עם האמירה כי ישראל תצטרך להסתגל ל"כלכלה עם סימנים אוטרקיים"?
נבהיר כי ראש הממשלה התמקד בדבריו לתחום מכירת החימושים לישראל, בו הקהילה הבינלאומית, ובכללן מדינות הנחשבות ידידות לישראל, החלו להגביל מכירת רכיבי מערכות הגנה או חימושים המשמשים את ישראל בעזה.
שיחה עם גורמים כלכליים מקומיים שונים מגלה, כי תרחיש הכלכלה הסגורה מתקבל בקרבם בדעות חלוקות, וכנראה רחוק מלהתממש.
מבין רואי השחורות יש המוצאים בהגבלות המוטלות על התחום הביטחוני כניצנים של תהליך אפשרי רחב יותר במסגרתו ישראל תבודד כלכלית גם בשאר תחומי פעילותה הכלכלית, ומעלים את הדוגמה הטורקית שצמצמה את הסחר עם ישראל.
מבט אל המציאות מלמד כי הסחר עם טורקיה אמנם הצטמצם, אך לא נפסק, וכי יבואנים מצאו דרכים לעקוף את ההגבלות לצד חלופות ייבוא ממדינות אחרות.
גם משיכת קרן העושר הנורבגית את השקעותיה מחברות ישראליות לא הובילו לכדור שלג מתגלגל כלשהו, ואת מקומה בהחזקות המניות הישראליות כבר מיהרו מזמן לתפוס אחרים.
בנוסף, שיתופי הפעולה הרבים שיש לישראל עם מדינות שונות, ששוזרים כחוט השני בצרכי פעילותן המדינית והכלכלית של האחרונות, ואלה לא ייפסקו כתוצאה מניסיונות השחרת ישראל, חזקים ככל שיהיו, וכל עוד המשק הישראלי יישאר אטרקטיבי - גם המשקיעים לא ידירו ממנו כיסיהם.
לפי נתוני מינהל סחר חוץ והלמ"ס, הסתכם הייצוא מישראל בכ-153 מיליארד דולר בשנת 2024, ואף עלה בכ-2 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2025 לעומת התקופה המקבילה לו אשתקד.
לצד זאת, המחאות הציבוריות הכוללות קריאות לחרם על ישראל הובילו גם לדיווח חלק מהיצואנים על פגיעה בפעילותם, ובעיקר על חשש לפגיעה עתידית בלתי ניתנת לתיקון.
נזכיר כי גם עתידנו הכלכלי בדמות כספי החסכונות שלנו מושתת כיום בקשרים הכלכליים שיש לישראל עם שאר העולם, בין היתר בהשקעת כ-300 מיליארד דולר בשווקים הבינלאומיים - עיקרם בבורסות האמריקאיות.
עיקר הדאגה, עם זאת, נתונה אל עבר הקטר הכלכלי המוביל את המשק הישראלי - מגזר ההייטק וההשקעות בו. זהו המגזר האחראי על למעלה ממחצית הייצוא מישראל, ואשר עובדיו נושאים בנטל תשלום כשליש מהכנסות המיסים של כלל האוכלוסייה העובדת בישראל.
ניתוח של בנק ישראל מראה כי במהלך העשור האחרון גדלה יתרת ההשקעות של תושבי חוץ בישראל מ-90 מיליארד דולר בשנת 2014 ל-242 מיליארד דולר בשנת 2023. נתון המציג את אטרקטיביות המשק הישראלי למשקיעים חיצוניים המוצאים בישראל הזדמנות לייצר לכספם ערך.
החל מ-2023 זרם ההשקעות אמנם החל לרדת, אך זאת כחלק ממגמה עולמית ולאו דווקא בגלל מציאת חוסר אטרקטיביות במשק המקומי.
ניתן לראות זאת בכלל דיווחי גיוסי ההון והאקזיטים המרשימים מהשנה האחרונה, לצד דיווחי החברות המקומיות, הן אלו הנסחרות בבורסה המקומית והן אלו בבורסות מעבר לים, שהציגו תוצאות עסקיות חיוביות לצד עלייה מרשימה בערכם בבורסות. כל אלה מלמדים על המשך אטרקטיביות המשק הישראלי.
כתף קרה אמנם עדיין מופנית אל ישראל מממשלי מדינות ידידותיות דוגמת צרפת, גרמניה ובריטניה, שחלק מנבחריהם מעלים מדי פעם קריאות אמברגו והפסקת סחר כדי ללחוץ על ישראל לקבל תכתיבים בינלאומיים הנוגעים להתנהלותה באזור, אך לעת זו, כאמור, הצעדים היחידים שיצאו לפועל נוגעים לסחר בתחום החימוש.
יש לזכור גם כי העוגן הכלכלי של סחר החוץ הישראלי טמון בארה"ב, שרכשה מישראל שירותים ומוצרים בכ-38 מיליארד דולר בשנת 2024, אשר היוו כ-26% מכלל הייצוא. כך על פי נתוני משרד הכלכלה.
בנוסף, למרות שנשמעים קולות חרם מצד מדינות שונות באירופה, דוגמת ספרד, ישראל מתחזקת שיתופי פעולה וסחר עם מספר מדינות ביבשת, שחלקן אף תומכות במדיניותה. יש לציין עוד כי שום צעדי חרם כלכלי לא יצאו אל הפועל.
ואם ייצאו? הייצוא לספרד עמד על כ-1.3 מיליארד דולר בשנת 2024, המהווה שיעור של כ-0.8% מכלל הייצוא הישראלי אותה שנה, ועומד בסדר גודל זהה לייצוא הישראלי לרומניה ויוון יחדיו. עם זאת, אין לזלזל בכך שכן כל ירידה בפעילות הכלכלית המקומית צמצום הצמיחה ובהיעדר תחליפים ייתכן שאף פיטורי מאות עובדים.
"המטרה כעת היא הורדת גובה הגלים"
גם בתחום ההשקעות צריך לשים הדברים בפרופורציה, כאשר ניתוח בנק ישראל מראה כי מקור שליש מכספי ההשקעות הזרות בישראל מגיע מארה"ב, שעומדת איתנה לצד ישראל ואף מסייעת, כך לדברי ראש הממשלה נתניהו בכנס החשב הכללי, לנטרול הצלחת הגורמים המנסים להוביל לבידוד בינלאומי של ישראל.
אמירת נתניהו, עם זאת, ניתנת להבנה גם ככזו המכינה את הקרקע לאובדן נתח סחר בינלאומי של ישראל בשאר התחומים בנוסף לאיבוד אפשרות רכישת הנשק מעבר לים.
מספר גורמים כלכליים עימם שוחח וואלה כסף יצאו נגד אמירתו והגדירו אותה "מסוכנת" ואף "הזויה".
לראייתם "המטרה כעת היא הורדת גובה הגלים והחזרת הצגת הפעילות המדהימה של המשק הישראלי לקדמת הבמה ככזו שמעלה את ערך ההשקעות הנעשות בה, ולא יצירת גלים נוספים שיגבירו את חששות המשקיעים".
עוד הוסיפו כי "מטרת הביטחון היא לאפשר כלכלה, ומטרת הכלכלה היא לאפשר ביטחון. משק סגור לא מאפשר כלכלה ולפיכך גם לא מאפשר ביטחון".
ניכר כי חברה שהתרגלה ל'חיים הטובים' לא תאפשר להפוך אותה בן לילה לספרטנית, כהגדרת נתניהו, אך גם לא נראה שישראל נסגרת מעבר לפינה.