בספרו זוכה הפרסים, "לחשוב מהר, לחשוב לאט" דניאל כהנמן, הפסיכולוג הישראלי ששינה את פני ענף הפסיכולוגיה, כתב על אופטימיות מהזווית המדעית - לאחר שחקר וקרא מספיק על התכונה הזו בקרב בני אדם.
"אם זכית גנטית בהטיה אופטימית, כמעט ואין צורך לומר לך שאתה אדם בר מזל - אתה כבר מרגיש כך", כתב כהנמן. "גישה אופטימית היא ברובה תורשתית, והיא חלק מנטייה כללית לרווחה נפשית, שיכולה לכלול גם נטייה לראות את הצד החיובי בכל דבר. אם הייתה לך משאלה אחת עבור ילדך, שקול ברצינות לאחל לו אופטימיות. אנשים אופטימיים הם בדרך כלל עליזים ושמחים, ולכן גם פופולריים; הם מסתגלים בכוח ובמהירות לכישלונות ולקשיים, סיכוייהם לדיכאון קליני נמוכים יותר, מערכת החיסון שלהם חזקה יותר, הם דואגים לבריאותם יותר, מרגישים בריאים יותר מאחרים ובפועל אף נוטים לחיות זמן רב יותר".
כהנמן ממשיך: "כמובן, ברכת האופטימיות שמורה רק לאנשים בעלי הטיה מתונה, המסוגלים 'להדגיש את החיובי' מבלי לאבד אחיזה במציאות. אופטימיסטים ממלאים תפקיד בלתי-מידתי בעיצוב חיינו. החלטותיהם משפיעות; הם הממציאים, היזמים, המנהיגים הפוליטיים והצבאיים - לא אנשים ממוצעים. הם הגיעו למקומם על-ידי חיפוש אחר אתגרים ולקיחת סיכונים. הם מוכשרים והם היו בני מזל, כמעט בוודאות בני מזל יותר ממה שהם נוטים להודות. קרוב לוודאי שהם אופטימיים מטבעם; סקר בעלי עסקים קטנים העלה כי יזמים הם אופטימיים יותר ממנהלים בדרג הביניים לגבי החיים בכלל. הצלחותיהם אישרו את אמונתם בשיקול דעתם וביכולתם לשלוט באירועים. ביטחונם העצמי מתחזק על-ידי הערצת אחרים".
למרות שאופטימיות היא גם גנטית, מחקרים מלמדים אותנו שאפשר "לעבוד" על זה.
באוניברסיטת בריסטול שבבריטניה השתמשו בנתונים מ"קורסים" פסיכולוגיים שנועדו ללמד את "הפסיכולוגיה של החיים הטובים". זה לא קורסים של חוקרי יוטיוב מפרדס חנה, למדו את זה באוניברסיטאות כמו אוניברסיטת ייל. כלומר בסיוע המדע למדו איך אפשר להיות יותר מאושר ואופטימי.
במחקר גילו שיש הוכחות מדעיות, מבוססות ידע ש"אפשר להתאמן באושר". אפשר לעבוד על "התנהגויות" כגון "הכרת תודה", מדיטציה, שמירת יומן ואימון פיזי - ואלו, אם עושים אותם על בסיס קבוע, משפרים בצורה ברורה את הרווחה האישית, את תחושת האושר והאופטימיות, שכמובן - כמו שכהנמן אומר - חשובה מאוד לקיום המוצלח שלנו.
החזון הקודר של בנימין נתניהו על בידוד והפיכת ישראל ל"ספרטה" פגע באופן משמעותי באופטימיות הבסיסית שיש לרוב האנשים כאן בישראל.
מדינת ישראל, חרף הבעיות הביטחוניות והכלכליות, הצליחה לשמר את עצמה בפסגת טבלת "המדינות המאושרות" וזה מאחר שכל יהודי כאן יודע מה המשמעות המעשית וההיסטורית של קיום מדינה ליהודים. המשמעות של הקיום שלנו, אזרחי המדינה היהודית, מעניקה לכולנו את האופטימיות הבסיסית שמאפשרת לנו לקום בבוקר ולקיים מדינה דמוקרטית ברת-קיימא באמצע המדבר, באמצע אזור שעוין אותנו.
ואת האופטימיות הזו צריך לשמר גם אם המנהיג הגרוע בהיסטוריה שלנו ככל הנראה האסטרטג הגרוע בכל הזמנים חוזה לנו התפוררות מבפנים והשתלטות השכנות עלינו (כמו שקרה לחברה הספרטנית).
קבוצה קטנה של אנשים נחושים וציונים הצליחו לייסד כאן מדינה. קבוצה גדולה יותר של אנשים נחושים וציונים הצליחה להפוך את ישראל לאחת מ-40 המדינות העשירות בעולם בלי שום משאב טבעי משמעותי. אף יהודי מרושע בן 75 לא יצליח לבדו להרוס את כל זה. אפילו אם הוא מקבל סיוע ועזרה מחבורה של עבריינים, משיחיים וחרדים לא ציונים.
הוא מנסה בלי סוף אבל חייבים לשאוב אופטימיות מאנשים כמו כהנמן, ששרד את השואה, עלה לארץ ב-1946, למד בארץ והפך לאחד מהאנשים המובילים במקצוע שלו בעולם, איש שהצליח לשנות את פני הפסיכולוגיה ואפילו את פני הכלכלה בעולם.
ונסכם בדבריו של היהודי החכם כהנמן. "הדמוקרטיה הישראלית רחוקה מלהיות מושלמת, אבל שווה את הגנתה" אמר זוכה פרס הנובל בנאום בניו יורק ב-2023. "יש הרבה מה לשנות, אבל לא מעט במה להיות גאים: ביצירתיות, באומנות ובסטארט-אפ ניישן. כל הדברים האלו יכולים לפרוח רק בדמוקרטיה. זו הישראל שהמחאה מנסה להגן עליה, אותה מחאה שנתניהו העז לקרוא למשתתפים בה בוגדים. צריכים לקרוא למורסה שהוא מקדם בשמה האמיתי - זו הפיכה - והיא תיכשל".
נתניהו המורסה יכשל במה שהוא מנסה לעשות כי האופטימיות הישראלית, היהודית והציונית חזקה ממנו בהרבה. היא שרדה 2,000 שנה בגולה והיא תשרוד גם את ביבי.