בידוד מדיני? ההייטק הישראלי שובר שיאים חדשים בייצוא וסכום האקזיטים. כך על פי דו"ח מצב ההייטק השנתי שפורסם היום (רביעי) על ידי רשות החדשנות הישראלית.
ייצוא שירותי ומוצרי הטכנולוגיה והחדשנות הישראליים עמד על כ-26.5 מיליארד דולר בשליש הראשון של שנת 2025, המעמידים את שיעורו על כ-57.2% מכלל הייצוא הישראלי, ומבטאים צפי ייצוא שנתי של כ-80 מיליארד דולר.
השיא הקודם נרשם עם סיכום שנת 2024 - השנה בה ישראל ניהלה את המלחמה בעזה ובלבנון בעצימות גבוהה, אז סיכמה תעשיית הטכנולוגיה והחדשנות המקומית עלייה של 5.6% עם ייצוא בגובה 78 מיליארד דולר, שהיווה כ-56% מכלל הייצוא הישראלי.
חוזקת תעשיית החדשנות המקומית ממוקדת בייצור ומכירת שירותים דוגמת תוכנה, אשר היוו כ-72% מכלל ייצוא החדשנות הישראלית בשנת 2024.
מדובר בנתון מעודד על רקע המתאם הגבוה שנמצא במחקרים שונים בין משקל השירותים בתוצר המקומי הגולמי לבין הצמיחה בתוצר לנפש, ולאור תיאור הספרות הכלכלית כיצד עלייה בייצוא שירותים תורמת לעלייה בשיעור התעסוקה.
בהיבט זה מגמת העלייה העקבית בייצוא השירותים מישראל לצד שיעור ייצוא השירותים הגבוה בתעשיית ההייטק המקומית בפרט הינה בגדר חדשות טובות לכלכלה הישראלית. הנתון אף מקבל משמעות נוספת בצל קריאות החרם על ישראל, שכן החרמת שירות קשה יותר מאשר החרמת מוצר.
שאר ייצוא ההייטק (28%) מורכב ממוצרי התעשייה דוגמת חומרה, כאשר ניתוח רשות החדשנות מעלה כי כרבע ממנו (כ-6.6% מכלל ייצוא ההייטק) מושפע ממכסי טראמפ והסתכם בכ-5 מיליארד דולר בשנת 2024.
הדו"ח גם מעלה כי שנת 2025 מסתמנת כשנת שיא במיזוגים ורכישות בתעשיית החדשנות המקומית, בין היתר הודות לעסקאות רכישת חברות הסייבר WIZ על ידי גוגל וסייברארק על ידי פאלו אלטו.
בהיבט זה מראים נתוני הדו"ח כי בשנת 2024 סכום עסקאות המיזוג והרכישה עמדו על כ-12 מיליארד דולר, המייצגים עלייה לעומת כ-5.6 מיליארד דולר עסקאות מיזוג ורכישה ב-2023, ואל מול עסקת WIZ לבדה, שנמכרה במחצית הראשונה של השנה הנוכחית תמורת כ-32 מיליארד דולר לגוגל.
עם זאת ברשות מדגישים כי מספר עסקאות ה-M&A (מיזוג ורכישה) נמוך מהממוצע הרב שנתי שנרשם בשנים 2015-2022 שעמד אז על כ-142 עסקאות בממוצע לשנה, וזאת לעומת ממוצע של כ-95 עסקאות בשנים 2023-2024.
נתון חיובי נוסף המשתקף בדו"ח מראה כי סך גיוסי ההון של חברות ההזנק המקומיות עמד על 7.2 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, המהווים כ-70% מהיקף ההון כולו שגויס על ידן בשנת 2024, שעמד אז על 10.6 מיליארד דולר.
הנתון מלמד על המשך התאוששות גיוסי הסטארט-אפים הישראליים הדומה לרמת ההשקעות טרום הקורונה בשנים 2019-2020.
ישראל גם שומרת על פי נתוני הדו"ח על הובלה עולמית במדד גיוסי ההון לחברות ההזנק המקומיות בשנת 2024 כ-האב החמישי בגודלו בעולם אחרי סן-פרנסיסקו, ניו-יורק, לונדון ובוסטון.
עיקר ההשקעות ממשיכות להתרכז בתחומי הסייבר והתוכנה הארגונית, כאשר ניתוח הרשות מעלה כי 3 מכל 5 שקלים הושקעו בסטארטאפים ישראליים בתחומים אלה.
רשות החדשנות פרסמה היום גם דו"ח מקיף ראשון מסוגו הנוגע לתחום הדיפ-טק הישראלי, המכיל חברות בשלבים שונים שמתאפיינות בפעילות מאומצת של מחקר ופיתוח במטרה לפתור בעיות מורכבות שטכנולוגיות מסורתיות אינן מסוגלות להתמודד עימן.
עיקר פעילות הדיפ-טק הישראלי נובעת מחברות בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, הנדסת חומרים, רובוטיקה, פארמה, ביוקונברג'נס (שילוב של ביולוגיה והנדסה), ועוד.
הדו"ח, הנקרא Israeli Deep Tech 2025 והוכן יחד עם חברת dealroom הבינלאומית, מצא כי בישראל פועלות כ-1,500 חברות דיפ-טק, שגייסו כ-28.6 מיליארד דולר מאז 2019.
מדובר בכ-35% מכלל ההון שגויס לחברות ההייטק הישראליות, המציב את ישראל במקום הראשון בעולם המערבי מחוץ לארה"ב במונחי גיוס הון לחברות דיפטק. ההשקעות, על פי הדו"ח, הגיעו מכ-300 עד 400 קרנות הון סיכון שונות בכל שנה, שכרבע מהן ישראליות.
עוד עולה כי בעשור האחרון נרשמו בממוצע 28 אקזיטים של חברות דיפטק בכל שנה, בשווי ממוצע של כ-220 מיליון דולר לאקזיט.
היות והזנת התחום נעשית באמצעות הון אנושי הנדרש למחקר ופיתוח, הרשות מדגישה כי כ-6,000 בוגרים סיימו בשנת 2024 תארים מתקדמים בתחומי הדיפטק, כאשר כ-5,000 מהם סיימו כבוגרי תואר שני ו-1,000 כבוגרי תואר שלישי (דוקטורט). כשליש הם בוגרי מקצועות הרפואה והביולוגיה, וכ-20% בוגרי מדעי המחשב, הנדסת חשמל ומתמטיקה.
לצד כל הדבש הניגר על תעשיית ההייטק המקומית (טפו-טפו-טפו, חמסה-חמסה-חמסה) הרשות גם מכוונת לצורך הסרת כמה מהעוקצים המגיעים בתקופה מורכבת זו יחד עימו, ואשר עלולים למנוע את המשך הגרתו והתפתחות החדשנות המקומית.
תוצר ההייטק הישראלי נותר ללא שינוי מזה שנתיים ועמד על כ-17% מסך התוצר הישראלי בשת 2024, שהם כ-317 מיליארד שקל.
הרשות גם מפנה אל ירידת קצב צמיחת התעסוקה השנתי בהייטק המקומי, שירד מכ-5% בשנה לכ-2% בשנה מאז 2023. נציין כי רוב הכנסות המדינה מההייטק נובעות ממיסי העובדים בתעשייה, אשר משלמים כשליש מכל המיסים המשולמים על ידי כלל האוכלוסייה העובדת.
נתון נוסף שהרשות מציגה כתמרור אזהרה נוגע לירידה במשרות המו"פ בשיעור של כ-6.5%, המהווה את היתרון התחרותי של המשק הישראלי אל מול שאר השווקים העולים בתחום החדשנות.
בהקשר זה, הרשות צירפה תרשים מנתוני ה-OECD לשנת 2022 המראה כי ישראל מובילה בעולם בהשקעות מו"פ, שהיוו כ-6.2% מהתוצר הלאומי הגולמי שלה. לשם השוואה, קוריאה וארה"ב הנמצאים אחריה השקיעו במחקר ופיתוח 4.9% ו-3.5% מהתמ"ג שלהן, בהתאמה.
לצד זאת, התרשים גם מראה כי דווקא הממשלה מהווה את החלק הקטן ביותר עם בהשקעה במו"פ, עם 0.4% תרומה, לעומת כ-0.7% בממוצע לכלל 14 המדינות שהוצגו בתרשים, כאשר בולטות מתוכן השקעת ממשלת קוריאה עם 1.1% מהתמ"ג, ממשלת אוסטריה עם 1% מהתמ"ג וארה"ב עם 0.7%.
הרשות גם מפנה לירידה בגיוסי קרנות ההון סיכון הישראליות לעומת עמיתותיהן בחו"ל. על פי הדו"ח 12 קרנות גייסו כ-0.3 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 34 קרנות שגייסו 2.2 מיליארד דולר בשנת 2023 ו-65 קרנות שגייסו 6.1 מיליארד דולר בשנת 2022.
עם זאת, יש לציין כי חלק מהקרנות נשארו עם כספים שגוייסו על ידן בעבר והן ממתינות לעיתוי השקעה. סך הכספים נאמד בכ-11 מיליארד דולר.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר לוואלה כסף, כי "ההייטק הישראלי מציג תמונה מורכבת הכוללת נתונים חיוביים המציגים את עוצמת חברות החדשנות המקומיות למרות המצב הנחווה כיום בארץ ובעולם, ולצידם יש גם כמה דברים המחייבים טיפול והיערכות. שנת 2025 הולכת להיות השנה הכי טובה בהייטק הישראלי בהיבטי מיזוגים ורכישות - בפער. ייצוא ההייטק הישראלי ממשיך לגדול, וגיוס הכספים לסטארט-אפים מתאושש.
"לצד זה, אנו רואים מספר תמרורי אזהרה בדמות מספר דומה של מועסקים בתחום, קיפאון בקצב צמיחת תוצר ההייטק, ירידה בכמות חברות ההזנק המוקמות, ועוד. דברים אלו מצריכים בחינה ומענה, בדגש על תחום התעסוקה שקיפאון בו מעורר מספר סימני שאלה ועלול לפגוע גם בהכנסות המדינה. האטת האצת החדשנות בדמות הקמת חברות חדשות גם היא מהדהדת שכן הקמת סטארט-אפ כיום מצריכה טכנולוגיה עמוקה יותר, ובכך גם גיוסי כסף עמוקים יותר".
בין לא יודע עדיין לשים את האצבע על הסיבות, אך משער כי "ייתכן שהחברות זהירות יותר בהוצאת כספים בתקופה זו ולכן מגייסות פחות - דבר שייפתר עם הקלה בשווקים הגלובאליים. וייתכן ואנו רואים ניצנים של השפעת הבינה המלאכותית על השוק.
"שיחות שלי עם יזמים ומנהלים בהייטק המקומי מעלה תמונה מעורבת במסגרת יש שטוענים כי השפעת ה-AI על שוק התעסוקה המקומי כבר ניכרת, ויש אחרים שטוענים שזה רק מגביר את הפריון של העובדים הקיימים ולא מחליף אותם. זה דבר שנמצא כיום בבחינה מעמיקה שלנו.
"הנתון עצמו, עם זאת, אינו בשורה טובה לכלכלת ישראל, כי הפריון בענף, התבטא גם בשכר מאוד גבוה, משפיע מאוד על כלל המעגלים במשק, שהרי אוכלוסיית העובדים מזינה את קופת המדינה עם שליש מכספי מיסי העבודה בישראל, ואת השווקים בדמות רכישות נדל"ן ושלל תחומי הצרכנות השונים".
מיעוט השקעות הממשלה במחקר ופיתוח תופס גם הוא את אזהרת הרשות לעתיד הענף, ובין מסביר כי "העולם כיום נחלק לשלושה בלוקים מרכזיים הנאבקים על עצמאות טכנולוגית: ממשלת ארה"ב, ממשלת סין והאיחוד האירופי.
"ישראל היא לא חלק אינהרנטי באף בלוק, וזאת כאשר כל אחד מהבלוקים הללו משקיע כסף רב במגוון טכנולוגית עמוקות. ההייטק הישראלי באופן טבעי קשור יותר לארה"ב כשוק מרכזי וכמוקד הנפקות, מסחר והשקעות, אבל ישראל היא נכס לכל אחד מהבלוקים הללו.
"שפיכת הכסף האדירה הזו על ידי הממשלות משנה את התנהגות עולם ההייטק הבינלאומי אל מול התנהלותו קודם לכן, שכן ההשקעה הממשלתית אינה מול אתגר ספציפי אלא למחקר ופיתוח כללי. לעומת זאת ממשלת ישראל לא הגדילה את ההשקעות שלה, ולא שינתה את הפרדיגמה שלנו".
השינוי בשוק המקומי מגיע גם לזירת ההשקעות עם ירידת גיוסי קרנות ההון סיכון המקומיות, אותה בין אומד כ"ירידה של כ-80% לעומת הקרנות הבינלאומיות שם ניכרת ירידה ממוצעת של כ-60%.
"אנו מזהים קרנות מקומיות שלא מצליחות לגייס כספים וזה נובע מכמה דברים, ביניהם הריבית הגבוהה הממשיכה לנתב את כספי המשקיעים להשקעות אחרות המניבות להם ערך גבוה יחסי עם סיכון נמוך יותר, לצד שאיבת רוב הכסף על ידי הקרנות הגדולות המנהלות מיליארדי דולרים, ולכל אלה יש לקרנות המקומיות אתגר נוסף בדמות כניסת קרנות אמריקאיות להשקעה בחברות ישראליות בשלבים מוקדמים.
"גוף אמריקאי שמחפש להיות חשוף לטכנולוגיה ישראלית פנה בעבר לקרן ישראלית המכירה את האקוסיסטם המקומי. אך אם כעת יש לו אלטרנטיבה אמריקאית שפועלת בישראל ומכירה את האקוסיסטם המקומי, אין לו צורך יותר בקרן הישראלית. וזה מייצר לאחרונות אתגר".
לדיפטק הפתרונים?
"מהסיבות שתיארתי השקנו את קרן 'יוזמה' עם מסלול שמעודד מוסדיים ישראליים להשקעה לצד השקעה ישירה שלנו לקרנות המתמחות בדיפטק".
נזכיר כי קרן יוזמה של רשות החדשנות עתידה להשקיע כ-154 מיליון דולר כסף, לצד כספי המוסדיים שצפויים להשלים את סך כספי ההשקעה לכ-670 מיליון דולר.
"זה התחום בו יהיו גלי הצמיחה הבאים של ההייטק", מסביר בין. "הכלכלה הדיגיטלית הולכת וממצה את החדשנות בה. סייבר, לדוגמה, היא תוצאה של אותה כלכלה דיגיטלית שהתפתחה לפני עשורים כי צריך להגן על הנכסים הדיגיטליים. גם הפינטק. אבל כמה חידושים כלכלה זו עוד תחווה?
"העולם מפנה משאבים לפתרונות לצרכים דוגמת אנרגיה מתחדשת, פתרונות בריאות ואיכות חיים ועוד. כיום, לדוגמה, לוקח שנים לפתח תרופה ובעלות של מיליארדים. הבינה המלאכותית, עם זאת, מקצרת את הזמנים והעלויות באופן משמעותי, ועתידה לשנות לחלוטין את עולם הפארמה. לשם הולך העולם ולכן חשוב שישראל תתעמק ותתחזק בעומק ה-AI ושאר ה'טכנולוגיות העמוקות'".
יש לציין כי רשות החדשנות השיקה את קרן 'הזנק' עם חצי מיליארד שקל בשנה להשקעה בחברות הנמצאות בשלב המקדמי (משלב הרעיון ועד צמיחה) בתחומי הדיפטק.
"אנחנו משקיעים 60% מסבב הסיד של חברות שעברו בדיקת נאותות על ידנו ו-50% מסבב ה-A", מפרט בין, "אך רק בחברות שאנו מוצאים כ'פורצות דרך' ואשר פועלים במקומות בהם הכסף הפרטי כמעט לא נמצא מכל סיבה שהיא. השקענו כבר ב-150 חברות, אבל תמיד נכנסים כחלק מסבב, ודורשים שיהיו מולנו משקיעים פרטיים. על ידי כך אנו מושכים את השוק הפרטי פנימה".