78% מהחברות בוגרות החממות הצליחו לגייס מימון

78% מהפרויקטים שבגרו את החממות הטכנולוגיות הישראליות השיגו תמיכה פיננסית לאחר יציאתם מהחממה; זאת, מבין 86.4% פרויקטים שבגרו את החממות בסך הכל - כך עולה ממחקר שהושלם באחרונה במוסד נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה של הטכניון. המחקר, שעסק בהערכת תוכנית החממות הטכנולוגיות בישראל, מומן בידי האיחוד האירופי על פי בקשת מדינות החברות בו, הבוחנות את מודל החממה. המחקר מראה כי תוכנית החממות השיגה את מטרתה העיקרית: הקמת פרויקטים שיבשילו בחממה ויספקו מקומות עבודה לעולים חדשים ולאנשי טכנולוגיה.



על פי המחקר, כל חברות התרופות שיצאו מהחממה הצליחו לגייס מימון. שיעור גבוה של הצלחה בגיוס הון נרשם גם בפרויקטים בתחומי ביוטכנולוגיה (92% מהם השיגו מימון לאחר יציאתם מהחממה), תוכנה (90%) ואנרגיה ואקולוגיה (82%). שיעור נמוך יותר של הצלחה בגיוסי הון נרשם בתחומי הנדסת מכונות (62%) ואופטיקה (68%).



תוכנית החממות הוקמה בתחילת שנות ה-90, עם גל העלייה הגדול של מדענים עולים מברית המועצות לשעבר, בניסיון לסייע להם להיקלט בתעשיית ההיי-טק. מהמחקר עולה כי 51% מבין 176 היזמים שהשתתפו במחקר אינם ילידי ישראל, וכשליש מהם עלו מברית המועצות לשעבר. רמת ההשכלה של היזמים גבוהה בהשוואה לפרויקטים דומים במדינות אחרות; 63% מהיזמים הם בעלי תואר שלישי, 21% מהם בעלי תואר שני, ומרביתם בעלי רקע בהנדסה ובמדעי החיים. רק 3% מהיזמים בחממות הם חסרי רקע אקדמי.



חוקרי מוסד נאמן, פרופ' דני שפר וד"ר אמנון פרנקל, ריאיינו למחקר 21 מנהלים מתוך 24 החממות וכן 109 יזמים שפעלו במסגרת החממות. כ-38% ממימון החממות הגיע מהמדען הראשי במשרד התמ"ס, וכן קיבלו החממות מימון משותפים אסטרטגיים.



בהשוואת תחומי הפעילות של החממות הפועלות במרכז הארץ לעומת תחומי פעילות באזורי הפריפריה מצאו החוקרים חוסר איזון; כך לדוגמה, פעילות הפיתוח בתחומי תרופות, מכשור רפואי, מכשירים אופטיים והנדסת מכונות באזור העירוני תפסה יותר מ-44% מסך הפעילות בתחומים אלה בחממות בכל הארץ. לעומת זאת, בתחום האנרגיה והאקולוגיה בולט אזור הפריפריה, שבו הוקמו 57% מכלל הפרויקטים בתחום. באזורי הביניים שבין הערים והפריפריה נרשמה פעילות בולטת בעיקר בתחומי ביוטכנולוגיה ורכיבי מחשבים.



עורכי המחקר רואים בשיעור התמיכה הפרטית בחממות ראיה נוספת להצלחת התוכנית. יותר מ-60% בממוצע מתקציב החממות (המסתכם בכ-565 אלף דולר) מקורו בגופים פרטיים או בתמלוגים. עם זאת על פי המחקר, גדלה מידת התמיכה הממשלתית בחממות ככל שהן מתרחקות מהמרכז. כך, באזור המרכז מסתכם שיעור תמיכת המדינה בכ-30%, בעוד בפריפריה הוא מסתכם בכ-49%.







מנתונים אלה מסיקים עורכי המחקר כי ישנו מאגר גדול יותר של רעיונות באזורי המרכז והביניים, וכי הסיכוי להקמת חממות מוצלחות באזורים אלה גבוה יותר מאשר בפריפריה; שם, להערכתם, תהליך הסינון מחמיר פחות מאשר במרכז.



עוד טוענים החוקרים כי שיעורי ההצלחה של החממות מלמדים שהחממות בפריפריה מצליחות פחות מחממות הפועלות במרכז. עם זאת, המחקר מצביע על זיקה בין המיקום המועדף של פרויקט שיצא מהחממה לבין האזור שבו ממוקמת החממה. לכן, טוענים עורכי המחקר, עידוד של המדינה להקמת חממות בפריפריה, אף ששיעורי הצלחתן נמוכים מבמרכז, עשוי להבטיח כי יזמים יישארו באזור וירחיבו את אפשרויות ההעסקה במקום.