הבנק המרכזי בארה"ב (הפדרל ריזרב) הוריד היום (רביעי) לראשונה את הריבית בקדנציה השנייה של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב, לאחר תשעה חודשי המתנה. הפד קבע הערב את הריבית בטווח חדש של 4%-4.25%, ירידה של רבע אחוז, במטרה לתמוך בשוק העבודה האמריקאי המתרופף.
זו הפעם הראשונה מאז דצמבר שהפד נוקט בצעד כזה, לאחר תקופה ארוכה שבה ביקשו בכירי הבנק לבחון את השפעת מדיניותו של טראמפ - ובהן המכסים שהטיל - לפני שיפעלו. אסטרטגיה זו עוררה חוסר שביעות רצון אצל הנשיא, שניהל קמפיין לחצים כבד נגד הבנק. למרות זאת, דווקא ההיחלשות בשוק העבודה היא שהובילה להחלטה.
ההכרעה לא הייתה פה אחד: סטיבן מיראן, שמונה על ידי טראמפ והושבע יום לפני הישיבה, התנגד ותמך בהפחתה גדולה יותר של חצי אחוז.
בתחזיות הכלכליות המעודכנות של הפד נרשמה ציפייה לשתי הפחתות נוספות השנה - באוקטובר ובדצמבר - לעומת שתי הפחתות שתוכננו ל־2025 ביוני האחרון. לעומת זאת, התחזיות לאבטלה ולאינפלציה לשנה זו נותרו ללא שינוי.
הפד נמצא כעת בעמדה מורכבת: נתוני הכלכלה מצביעים על עליות מחירים במוצרים שחלים עליהם מכסים, כגון רהיטים ומכשירי חשמל, ובמקביל האטה בגיוס עובדים, במיוחד בקרב בוגרי אוניברסיטאות. בהצהרתו ציין הפד כי "הסיכונים לתעסוקה גברו".
חברי מועצה נוספים, מישל בואמן וכריסטופר וולר, טענו כי היה צורך להפחית את הריבית כבר ביולי, מה שמעורר את השאלה האם הפד מפגר אחרי ההתפתחויות. זאת, לצד הצורך להביא בחשבון השפעות מאוחרות של הריבית והרמה הניטרלית של עלויות ההלוואה.
בתוך כך, מועצת הפד עוברת תקופה סוערת: עתידה של מושלת הפד ליסה קוק אינו ברור, לאחר שטראמפ ניסה לפטרה בטענה להונאת משכנתאות, טענות שעדיין נחקרות.