משפטנים: בעת הקפאת הליכים, מצב העובדים נחות

המיתון במשק בשנתיים האחרונות גרם לכך שחברות רבות נקלעו לקשיי נזילות ומתקשות לעמוד בתשלומים שהתחייבו להם. אין מדובר רק בחברות היי-טק, אלא גם בחברות מסורתיות ובמגזר השירותים. במצב זה, מנהלים רבים בחרו בדרך שנהפכה בחודשים האחרונים ללהיט: הם מבקשים את הגנת בית המשפט מפני תביעות של נושים, ונכנסים למצב של הקפאת ההליכים נגדם.



ביום עיון על יחסי עבודה בחברות הנתונות בקשיים שהתקיים בשבוע שעבר במכללה האקדמית נתניה, אמרה סגנית דקאן בית הספר למשפטים שבמכללה, ד"ר הדרה בר-מור, כי הקושי הגדול במצב של הקפאת הליכים נעוץ בתחרות הקשה הנוצרת בין הנושים השונים על הכספים הקיימים והכספים העתידים להיכנס לקופת החברה. "מצב העובדים נחות לעומת נושים אחרים בעת הקפאת הליכים", אמרה בר-מור. "לעומת ספקים היכולים למצוא לעצמם שווקים אחרים לתוצרתם, לעובדי החברה שבהקפאת הליכים אין אפשרות 'לפזר' את סיכוניהם על פני מעסיקים שונים. הם מוצאים את עצמם ניצבים מול נאמן שבדרך כלל אינו אוהד אותם. בית המשפט המחוזי, בפניו הם ניצבים, אינו המגרש הביתי של העובדים".



לדבריה, הקשיים בהם נתקלים העובדים בעת הקפאת הליכים הם עצומים: לא רק ששכר העבודה שעוכב להם בתקופה שקדמה להקפאה אינו משולם להם על ידי הנאמן בטענה של חוב עבר, אלא גם זכויות מכוח חוקי המגן מופרות. לדוגמה, נאמן שמונה במסגרת הקפאת הליכים מסרב לשלם לעובדים שכר בעבור חודש הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, בטענה שמדובר בחוב עבר. זו הפרה גסה של חוקי המגן".



ראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד דורית טנא-פרצ'יק, אמרה שבחודשים האחרונים נרשמה עלייה בבקשות של חברות להיכנס להקפאת הליכים גם אם אין צורך אמיתי בכך. "בית המשפט בודק באומץ לב אם בקשת החברה מוצדקת ומסרב לא פעם לאשר הליך כזה, כמו במקרה של מרכז הירידים, שבקשתו להחיל עליו הקפאת הליכים נדחתה".



לדבריה, ההסתדרות אינה נרתעת מלחתום על הסכמים קיבוציים הכוללים צמצומים במצבת כוח האדם או בשכר, כאשר היא משתכנעת שמצב החברה רע, על פי הדו"חות הכספיים המוצגים בפניה.



עוד אמרה טנא-פרצ'יק שלאחרונה קיים קושי רב להוכיח אם חברה הטוענת שהיא במצב של חדלות פירעון אכן נקלעה למצב זה. זאת, לטענתה, מכיוון שלעתים החברות מנצלות את המצב הכלכלי הקשה במדינה כדי להיפטר מעובדים מאורגנים, המועסקים במסגרת ההסכם הקיבוצי ולשם כך הן יוצרות רושם שהן חדלות פירעון.



ד"ר מיכל הורוביץ, מומחית לדיני עבודה, אמרה כי שכר עבודה ופיצויי פיטורים בדין קדימה מוסדרים רק במצב של צו פירוק. לעומת זאת, אמרה, במצב של הקפאת הליכים, מעמדם של העובדים תלוי בנאמן. אמנם, תפקידו לפעול לשמירת מקור פרנסתם של העובדים, אך לא תמיד נשאר לנאמן מקור כספי שיבטיח את תשלום השכר לעובדים. "מכאן עולה כי העובדים נתונים לשיקול הדעת של בית המשפט המחוזי אם יתיר מתן אשראי מיוחד לנאמן לצורך תשלום שכרם".