יקר לכם? עלייה דרמטית באוברדרפט בחסות המלחמה ומחירי הנדל"ן

בנק ישראל מפרסם היום (חמישי) נתונים על התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע השני של 2025, ומראה המשך עלייה משמעותית בחוב של משקי הבית ושל המגזר העסקי. יתרת החוב הכוללת של המגזר הפרטי, הכולל עסקים ומשקי בית, גדלה ברבעון האחרון בכ-2.1% והגיעה לכ-2.3 טריליון שקל. קצב הגידול השנתי של החוב הגיע לכ-8.2%.

חוב משקי הבית המשיך לעלות ברבעון השני בכ-1.3% - כ-11 מיליארד שקל - והגיע ל-866 מיליארד שקל. עלייה זו מיוחסת בעיקר לחוב לדיור, שגדל בכ-2% והגיע ל-630 מיליארד שקל, רובו לבנקים, בעוד שהחוב לא-לדיור ירד בכ-0.6% והסתכם בכ-236 מיליארד שקל, לראשונה מאז סוף 2023.

קצב הגידול השנתי של החוב לדיור הגיע לכ-8%, המשך מגמה שהחלה מהרבעון השני של 2024, בעוד החוב הלא-לדיורי ממשיך לעלות בקצב מתון של 3.2% לשנה. העלייה בחוב לדיור נובעת מהמשך נטילת משכנתאות חדשות, שהסתכמו ברבעון השני בכ-26 מיליארד שקל, גבוה לעומת כ-21 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בחודשים יולי-אוגוסט 2025 הסתכמה נטילת המשכנתאות החדשות בכ-9 מיליארד שקל בממוצע לחודש.

בתוך כך, הבנקאות הישראלית שוב מוכיחה שלהיות בכיס שלה עלול להיות יקר במיוחד סביב חגי ישראל: ערב יום הכיפורים, שיצוין השנה ב-1 באוקטובר, נחשב על ידי הבנקים ליום שאינו יום עסקים. המשמעות היא ששכירים שמקבלים את משכורת ספטמבר עלולים לראות את הכסף מגיע לחשבונם רק ב-3 או אפילו 5 באוקטובר. עבור מי שנמצא במינוס, זה אומר תשלום ריבית נוסף של כמה ימים - תוספת שנכפית על הציבור ללא אפשרות לשלוט בה.

הבעיה נובעת מהיעדר סנכרון בין לוח החגים היהודי ללוח הלועזי ומערכת התשלומים של בנק ישראל (זה"ב) שאינה פעילה בערב החג.

לפי נתוני בנק ישראל, נכון למרץ 2025הריבית על המינוס עמדה על כ-12.1% לשנה. ההכנסות התיאורטיות של הבנקים מימי המינוס הקצרים האלה מגיעות למיליונים, ובמידה וחלק מהמעסיקים ימסרו את המשכורות רק ביום ראשון, הסכום שייגבה מהלקוחות יוכל להיות גבוה אף יותר.

לפי נתוני בנק ישראל, יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה בכ-2.6% - כ-36 מיליארד שקל - והגיעה לכ-1.5 טריליון שקל, בעיקר בעקבות גיוסי חוב נטו בהלוואות בנקאיות. בנוסף, עלו גם גיוסי אג"ח סחירות במדד תל בונד, ושווי החוב הצמוד למדד הצרכן עלה בכ-1.3%. עליות אלו קוזזו חלקית מייסוף השקל מול הדולר ופרעונות חוב בחו"ל ובאג"ח לא-סחירות.

השנה נרשמה הנפקת אג"ח חריגה של כ-28 מיליארד שקל, גבוה מהממוצע הרבעוני של 16 מיליארד שקל ברבעונים הקודמים. כ-43% מההנפקות בוצעו על ידי חברות נדל"ן ובינוי, שממשיכות להוביל בגיוסים. המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות לתשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם לכ-0.83 נקודות אחוז, ונשאר נמוך יחסית לשלוש השנים האחרונות.