השותף לשעבר של גזונטהייט בחברת ספנדקס תובע ממנו 1.3 מיליון דולר

לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה בשבוע שעבר תביעה על סך 1.3 מיליון דולר נגד איש העסקים אברהם י' גזונטהייט, אזרח שווייץ המתגורר בישראל ובשווייץ, שלו עסקים בעולם ובישראל. התובע, מיכאל א' טרכטנברג מניו ג'רזי, טוען, באמצעות משרד עורכי הדין כספי ושות', כי גזונטהייט גרם לו נזקים בעסק משותף שהיה לשניהם בהיקף של כ-25 מיליון דולר - אך לצורכי אגרה התביעה המוגשת קטנה יותר.



טרכטנברג עוסק בהפצה וביבוא של סיבים טבעיים וסינתטיים לתעשיית הטקסטיל בארה"ב. בסוף שנות ה-80 הוא הקים את חברת ספנדקס ישראל, שייעודה היה בנייה והפעלה של מפעל לייצור סיבים סינתטיים בנצרת עילית. המפעל הוקם באמצע שנות ה-90, וההשקעה המתוכננת בו נאמדה ב-50 מיליון דולר. גזונטהייט רכש מניות בספנדקס ישראל, במישרין או באמצעות תאגידים שבשליטתו - כך שבסופו של דבר החזיק 49% מהמניות, כשיעור השליטה של טרכטנברג.



לטענת טרכטנברג, גזונטהייט הונה אותו פעמים רבות, הציג בפניו מצגי שווא, הפר את מרבית ההסכמים שנחתמו ביניהם או אף את כולם, וכן הביא לדילול חלקו של טרכטנברג בחברה במתכוון, תוך שהוא נוטל את השליטה בה לעצמו בסכום נמוך באופן משמעותי משוויה האמיתי.



טרכטנברג הוסיף כי גזונטהייט ניצל לרעה את שליטתו בספנדקס ודאג רק לאינטרסים שלו, עד שהביא לקריסת החברה ולפירוקה.



בסוף 2001 החליטה ועדת מנכ"לים למפעלים במצוקה, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ס אמיר חייק, שלא להמשיך לתמוך במפעל ספנדקס ישראל, אשר בו הועסקו בתקופת השיא יותר מ-100 עובדים. במפעל הושקעו עד לסגירתו 65 מיליון דולר, מהם 15 מיליון דולר מענק ממשלתי. החברה ביקשה סיוע בגובה מיליון דולר, אך ועדת המנכ"לים הגיעה למסקנה כי סיכויי המפעל להגיע לרווחיות ולספק תעסוקה לתקופה ארוכה קלושים.



גזונטהייט תבע את טרכטנברג בגין הלוואה אשר הוענקה לחברה שבבעלותו לשם השקעה בספנדקס ישראל, בטענה שהוא ערב להחזרתה. לטענת טרכטנברג, גזונטהייט גם שיתף פעולה עם טנסאי, חברה שווייצית, שהגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה לפירוק ספנדקס בראשית 2002. לטענת עו"ד גד טיכו, ממשרד כספי ושות', בשל מחדלים מכוונים של גזונטהייט, מונה מפרק קבוע לחברה במאי 2002 ובסוף יולי 2002 נמכרו כל נכסיה לגזונטהייט, לאחר שבית המשפט קבע כי לצורכי המכירה המחלוקת בין השותפים אינה רלוונטית. עד כה לא הוגשה תגובת גזונטהייט (ת.א. 5157/03).