ההכרזה בשבוע שעבר על סיום הפיתוח של מערכת היירוט בלייזר אור איתן (לשעבר מגן אור), בעקבות סדרת ניסויים מסכמת ולקראת מסירתה לחיל האוויר בסוף השנה, מכה גלים בעולם.
למרות שיש פיתוח מתקדם של מיירטי לייזר גם בארה"ב ובבריטניה, הן טרם הציבו מערכת מבצעית בעוצמה ועם היכולות של המערכת הישראלית שפיתחה רפאל כקבלן ראשי, ובהשתתפות אלביט: עוצמה של קצת מעל 100 קילוואט ויכולת ליירט רקטות, כטב"מים, פגזים ופצצות מרגמה.
סין הכריזה על הכנסה לשירות של מערכות לייזר ואף מייצאת אותם, אולם לא ברור עד כמה הן באמת יעילות בפועל. לקוחת ייצוא ראשונה, סעודיה, התלוננה לאחרונה כי הלייזר הסיני שרכשה לא עומד בהבטחה לגבי עוצמה וקצב היירוטים, ומושפע מאוד מסופות חול ושאר הפרעות מזג אוויר.
האיומים שמולם פותחה אור איתן במשך יותר מ-20 שנה לא ייחודים לישראל, ומטרידים את המערב כולו שרואה את התקפות הטילים והכטב"מים הרוסיות על אוקראינה, בין השאר תוך שימוש בטכנולוגיה איראנית.
השבועון והאתר הכלכלי המשפיע וול סטריט ג'ורנל, קבע במאמר המערכת שלו בעקבות ההכרזה הישראלית כי "אל תקראו לזה 'מלחמת הכוכבים'. מערכת ההגנה האווירית בלייזר של ישראל הוכרזה כמבצעית לאחר ניסויים סופיים של יירוט רקטות, פצצות מרגמה ומל"טים. זוהי התקדמות חשובה כאשר המערב מתמודד עם איומים חדשים בעלות נמוכה ותזכורת למה שיכולות להיות מערכות יחסים ביטחוניות חזקות".
ה-WSJ מתלהב מהמפכה הכלכלית שמייצרת המערכת: "גורמים רשמיים מעריכים את העלות השולית של יירוט לייזר בכמה דולרים. לעומת זאת, מיירט כיפת ברזל עולה כ-50,000 דולר ליחידה. בהתחשב בכך שחיזבאללה ירה יותר מ-10,000 רקטות לעבר ישראל במהלך המלחמה האחרונה, ונמנע ממנו לירות אולי 100,000 נוספות, שינוי עקומת העלויות הוא הכרחי".
השבועון מזכיר כי הלייזר לא פועל לבדו, אלא משלים מערך הגנה אווירית של מיירטים מסוגים שונים, וכי גרסה בעלת עוצמה נמוכה יותר שלו יירטה כטב"מים של חיזבאללה במלחמת חרבות ברזל בצפון. החשבון הכלכלי בולט גם בחישובי התקציב האמריקני, שגם הוא אינו מוגבל. כל טיל יירוט PAC-3 פטריוט עולה כ-3 מיליון דולר או יותר.טיל האוויר אוויר סייד ווינדר, שהאמריקנים משתמשים גם בגרסה קרקעית שלו כמיירט, עולה כמיליון דולר ליחידה. "אלה יכולים להיגמר כנגד נחילי כטב"מים במלחמה ממושכת", מזכיר הכותב האלמוני את היתרון הנוסף של הלייזר: כל עוד יש מערכת תקינה וחשמל עבורה, כי יכולה ליירט עוד ועוד רקטות, בלי כלכלת מיירטים.
"צבא ארה"ב תכנן זה מכבר לפרוס כוח עצום כדי לקצר את הקרבות האפשריים עם סין. אך סין עשויה לסרב להילחם בלוח הזמנים האמריקאי. החות'ים מיצו את סבלנותה של ארה"ב עם כטב"מים בשווי 2,000 דולר, שהצי האמריקני נאלץ ליירט אותם בטילים שעולים מיליון דולר ליחידה".
בשורה התחתונה קובע הוול סטריט ג'ורנל, כי "אם הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל יצליח לפתור את הבעיה הזו - בנוסף לירידה בכוחה של היריבה ההדדית איראן - מה טוב. הברית בין ארה"ב לישראל יכולה להתגבר על ידי העברת כספים רבים יותר מסיוע רשמי לשותפויות בטכנולוגיות ביטחוניות שיעזרו לשתי המדינות לשמור על יתרון הלחימה שלהן".
יצויין כי ארה"ב ממעטת לרכוש מערכות נשק זרות, ועושה זאת רק במקרים של צורך דחוף, או יכולת טכנולוגית שחסרה לה. האמריקנים רכשו מרפאל את מערכת מעיל רוח להגנת טנקים ומאלביט את חץ דורבן להגנת נגמ"שים, אחרי שפיתוח מערכות אמריקניות מקבילות נכשל. הם גם שילבו את מיירט כיפת ברזל במערכת הגנה אווירית חדשה של המארינס.
לייזר עשוי להיות המוצר הבא. מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם אמר בשבוע שעבר כי אור איתן תאושר לייצוא למדינות קרובות לישראל. ארה"ב אף השקיעה בתקופת ממשל ביידן 1.2 מיליארד דולר בהשלמת הפיתוח וההצטיידות הראשונית של ישראל במערכת. עם השלמת הדור הראשון של המערכת, עוברים ברפאל לעבוד בשני כיוונים: שיפור מתמשך של המערכת הקיימת ובמקביל פיתוח לייזר בעוצמה כפולה עד פי 10 שיוכל ליירט גם טילים באליסטיים ולהשלים את מערכת החץ. ארה"ב יכולה להיות שותפה לפרויקט החשוב הזה, אחרי שגם במבצע עם כלביא אפשר היה לראות התנהלות זהירה של חיל האוויר ביירוטים כדי לשמר את מלאי החיצים שלו. אם הייתה לו מערכת לייזר מקבילה הבעיה הייתה פחות משמעותית.