במאה ה-9 לספירה, רופא פרסי בשם אבו באקר מוחמד איבן זאקריה אל ראזי, כתב את התיעוד הראשון למחלה שאנחנו מכירים כחצבת. כמה מאות שנים אחרי, ב-1757, הרופא הסקוטי פרנסיס הום גילה שהמקור למחלה הוא "סוכן זר" בדם החולים. חצבת היא מחלה ויראלית מדבקת ביותר שגורמת לחום, שיעול, נזלת, דלקת עיניים ופריחה, ועלולה לגרום לסיבוכים חמורים כמו דלקת ריאות, דלקת מוח, נפיחות במוח ופגיעה נוירולוגית בלתי הפיכה. וגם מוות.
כן, חצבת הורגת.
ב-1954 הרופאים ג'ון אנדרס ותומאס פיבלס, הצליחו לבודד את הווירוס מילד אמריקאי בן 13 בשם דיוויד אדמונסטון. זה היה תהליך שהתחיל מסע לחיסון למחלה הנוראית הזו. החיסון בא לעולם ב-1963.
לפני החיסון כמעט כל הילדים נדבקו בחצבת לפני גיל 15 - בין 3 ל-4 מיליון אנשים נדבקו בזה מדי שנה בארה"ב בלבד. בארה"ב בלבד, בין 400 ל-500 מתו מחצבת בשנה, כ-1,000 נפגעו בצורה בלתי הפיכה וכ-50 אלף אושפזו ואחר סבלו ממגוון מחלות ובעיות נוירולוגיות ובריאותיות משמעותיות. חצבת פגעה בעיקר באנשים הכי חלשים וחסרי אונים, בעיקר בתינוקות.
לפי הערכות שמרניות, תוכניות החיסונים לחצבת ברחבי העולם - בשנות השישים והשבעים - הצילו את חייהם של 94 מיליון ילדים. זה ללא ספק החיסון שהציל הכי הרבה חיים של ילדים. מלבד מניעה של מוות, החיסון גם סייע לחסוך מאות מיליוני דולרים בהוצאות רפואיות על אשפוזים וסיבוכים.
שוב, לפי הערכות השמרניות חיסונים בכלל, הצילו ב-50 השנים האחרונות כ-150 מיליון אנשים ממוות וחסכו מיליארדים בהוצאות רפואיות.
האנושות מכירה את החצבת מהמאה התשיעית, אבל רק במאה ה-20, בזכות הטכנולוגיה המופלאה שנקראת חיסון, הצליחה להתמודד עם המחלה הזו וכמעט להכחידה. ועכשיו, הממשל מתנגד המדע ומכחיש הרפואה המודרנית של דונלד טראמפ עושה נזק עצום, וגורם למיליוני אנשים חסרי השכלה רפואית לחשוב שהם צודקים בקשר לתיאוריות המופרכות שלהם על חיסונים והנזק שעשו לאנושות.
במסיבת עיתונאים מופרעת ומסוכנת הכריז השבוע דונלד טראמפ מלחמה על חיסונים - כשהוא חוזר על טיעונים לא נכונים שמבוססים על תיאוריות קונספירציה הזויות. "זה מבוסס על מה שאני מרגיש", טען בנקודה מסוימת בדבריו. הוא התעקש שהוא רוצה לסיים את המלצת החיסון הפדרלית לתינוקות ופעוטות. מי שעמד לידו הוא שר הבריאות שלו, רוברט אף קנדי, מתנגד חיסונים ידוע שהקמפיינים שלו הובילו כבר למותם של תינוקות בסמואה וגם בשטחי ארצות הברית. "זו היתה מסיבת העיתונאים המסוכנת ביותר בהיסטוריה של בריאות הציבור האמריקאי" אמר פול אופיט, רופא ילדים בבית החולים לילדים בפילדלפיה וחוקר חיסונים מוכר. "נשיא ארצות הברית ושר הבריאות שלו אמרו לאנשים שחיסונים יוצרים בעיות כרוניות".
עכשיו, רוב האוכלוסייה בארה"ב בעד חיסונים ומבינים את החשיבות של הפלא הרפואי הזה. אבל אם חצבת ומחלות אחרות יתחילו להתפשט בחלק גדול של האוכלוסייה, הרבה ילדים של תומכי מדע גם כן ידבקו במחלות הללו וימותו לפני שהם יוכלו לקבל חיסון. ככה זה עובד בתחום בריאות הציבור. אנשים חולים שמתעקשים לא לטפל בעצמם או למנוע את המחלה שלהם, פוגעים - בהכרח - בעיקר בחסרי האונים. והם לא עושים את זה כי הם רשעים, אלא בעיקר בגלל שהם לא חכמים.
אפשר לדבר על מיליון דברים בהקשר של חיסונים, תופעות לוואי וגם מקרים ספציפיים של אנשים שנפגעו מחיסונים - בטוח שזה קורה, אנשים נפגעים מתרופות והליכים רפואיים כל הזמן, בגלל זה יש את כל האזהרות על כל תרופה חוקית בעולם - אבל זה לא אומר שהתרופות וההליכים הרפואיים האלה לא מצילים את חייהם של מאות מיליונים של אחרים. זו עובדה, זה מדע, זה לא רגש או דעה. זה 1 + 1 = 2 לא "אני חושב ש-1 + 1 = 3".
ברחבי העולם, כל מחקר רציני של אנשים רציניים - לא של חברות "הביג פארמה" אלא של אנשים שנשבעו להציל חיים של אנשים אחרים כחלק מהמשימה בחיים שלהם - הראה שחיסונים הם טכנולוגיה רפואית בטוחה. בלעדיהם, תינוקות ופעוטות חשופים לא רק לחצבת, אלא גם לפוליו, שעלת, צהבת ועוד ועוד חולירעות שהרגו מיליוני ילדים לאורך השנים.
והנה, טראמפ - אדם חסר אחריות וביריון מרושע - מחזק אנשים שמאמינים בתיאוריות קונספירציות מופרכות ומטופשות. וזה מה שמסכן את בריאות הציבור (עוד לפני הנאום המסוכן של טראמפ חלה ירידה במספר המתחסנים במערב טקסס וניו מקסיקו, ונחשו מה? כן, יש שם התפרצות של חצבת שכבר גרמה למותם של ילדים).
ונסכם עם דבריו של איש הדת והפילוסוף שהנאצים פחדו ממנו ולכן גם הוציאו אותו להורג, דיטריך בונהופר: "טיפשות היא אויב מסוכן לטוב. היא מסוכנת יותר לטוב מאשר הרוע עצמו. כי אפשר למחות נגד הרוע; ניתן לחשוף אותו ואם צריך, למנוע אותו בכוח... מול הטיפשות אנו חסרי הגנה. מחאה או שימוש בכוח אינם משיגים כאן דבר; טיעונים נופלים על אוזניים אטומות; עובדות שסותרות דעה קדומה פשוט אינן מתקבלות - ברגעים בהם האדם הטיפש מתמודד מול הטיעונים וההיגיון הוא אף הופך לביקורתי כלפיהם - וכאשר עובדות שאינן ניתנות לערעור מוצגות בפניו, הן פשוט נדחות כבלתי רלוונטיות, כמשניות והן אף מרגיזות אותו... מסיבה זו, יש לנקוט משנה זהירות בהתמודדות עם אדם טיפש מאשר עם אדם מרושע. לעולם לא ננסה לשכנע את האדם הטיפש עם היגיון, כי זה חסר טעם ואף מסוכן".