ישנן לא מעט דרכים יצירתיות לגבות טיפים במסעדות ובבתי קפה. הפשוטה ביותר, היא להוסיף אוטומטית בין 10% ל-15% מהתשלום בחשבון, מה שלא מותיר ברירה ללקוח אלא לשלם. יש גם את הדרך האמוציונלית שלוחצת על בלוטות החמלה, כוס שמונחת ליד הקופה ועליה כתוב: "עוד שקל ואני בתאילנד". יש גם את המגדרית, שגם מפעילה את הלקוח, שבה מוצבות שתי כוסות עם מדבקה עליהן: "הצביעו והשפיעו מה יותר חזק, בנים או בנות?", אחת לכל מגדר.
לאחרונה נוספה שיטה חדשה לגביית טיפים, נקרא לה "שיטת המבחן האמריקאי", והיא הולכת ככה: בעת התשלום הלקוח יכול לבחור מה גובה הטיפ שהוא ישלם. כמו שהופיע בקופת התשלום העצמי באחד מבתי הקפה (נדגיש, בלי שירות לשולחן בכלל).
"תרצו להוסיף טיפ? 1) 2 ש"ח 2) 5 ש"ח 3) 10 ש"ח 4) 15 ש"ח 5) ללא טיפ". במסעדה בקניון בפתח תקווה העלו אותה מדרגה, ועל החשבון הוסיפו כיתוב באנגלית שמדרג את השירות: הוגן - 10%, טוב - 15%, ומצוין - 20%.
הגישה הזו מתכתבת עם תרבות המסעדנות האמריקאית. מכיוון שישראלים לא נחשבים ליותר מדי נדיבים בהשארת טיפים וולונטרית, השיטה הזאת באה להמריץ אותם לפתוח את הארנק.
בקבוצות פייסבוק קולינריות פופולריות רואים מתנהלים דיוני עומר על נוסחת "10%-15% לפי רמת השירות", לצד ויכוחים על עצם קיומו של "טיפ חובה". חלק מהגולשים מציינים 10% למאמץ חלקי ו-15% לשירות טוב, אחרים מדגישים שבשירות גרוע אין סיבה להשאיר אגורה, כשהשיטה החדשה מותחת את התעריף למחוזות ה-20%, גם אם, כאמור, בלי מילצור בפועל.
בין אם מדובר בגימיק או בלחץ פסיכולוגי, הטיפים, שבעבר היו הולכים לכיסי המלצרים והצוות, קרצו תמיד לרשויות המס בישראל. המאבק סביב שאלת המע"מ על הטיפים במסעדות הפך בשנה האחרונה לאחת הסוגיות הבוערות בענף.
לפי ההגדרה הרשמית, טיפ הוא תשלום וולונטרי הניתן על ידי הלקוח כתגמול על שירות אישי טוב. אין חובה חוקית להשאיר טיפ, והוא נותר תמיד בגדר בחירה של הסועד. על "שירות", לעומת זאת, מסעדות ובתי קפה גובים תשלום.
מה-1 בינואר 2025 היה אמור להיכנס חיוב במע"מ על תשר שניתן למלצרים, זאת בטענה של רשות המיסים, שמדובר בחלק בלתי נפרד מהתמורה על השירות ולכן הוא חייב במס. מבחינתה, ברגע שהכסף עובר דרך בית העסק, הוא מצטרף למחזור ההכנסות וממילא חייב בדיווח ובמע"מ.
אלא שהכוונה הזו הציתה גל התנגדות חריף מצד בעלי מסעדות, יועצי מס והציבור הרחב, שראו בכך פגיעה ישירה בשכרם של עובדים מוחלשים והכנסה נוספת למדינה על חשבון סועדים שכבר מתקשים לעמוד ביוקר המחיה.
האכיפה נדחתה שוב ושוב, ובאביב 2025 הודיעה רשות המסים כי טיפים לעובדים שכירים לא יחויבו במע"מ, כל עוד ניתנו וולונטרית ותועדו כדין. בכך חיזקה הרשות את הטענה שהטיפ נשאר "של העובד" ותלוי בטיב השירות, ולא חיוב קשיח של העסק. המשמעות היא שהמלצר יקבל את התשר כחלק מתלוש המשכורת, על כל המשתמע מכך מבחינת מס הכנסה וביטוח לאומי, אבל העסק עצמו לא יידרש לגבות עליו מע"מ.
ההסדר החדש מנסה לאזן בין צורכי המדינה להרחיב את בסיס המס לבין הצורך לשמור על גמישות ושקיפות בענף המסעדנות. בפועל, הוא משאיר בידי הסועדים את הזכות לבחור אם וכמה להעניק, ומבהיר שהטיפ איננו חובה אלא תגמול על שירות אישי. עם זאת, ההבהרה נשענת על מדיניות אכיפה ולא על שינוי חקיקה מפורש, כך שהשאלה האם בעתיד יוחלט להחמיר שוב את הכללים נותרת פתוחה.
עבור המסעדנים והמלצרים זו אמנם נשימה לרווחה זמנית, אך ספק אם הוויכוח על מע"מ הטיפים נחתם סופית. בכל מקרה, ולמרות הטריקים להוציא מכם טיפים שמנים יותר, אתם תחליטו מה גובה התשר שתתנו, אם בכלל.