במציאות שבה כמעט לכל רכב יש מצלמה, ואם לא אז לרכב שלצידו יש, עדיין יש מי שחושב שזה רעיון טוב לעשות תאונה, לברוח ולהימלט מאחריות. זה ככל הנראה מה שחשב לעצמו מ', תושב שכונת סילוואן שבמזרח ירושלים, כשפגע ברכבו של רון שטיינברכר, אביה של דורון שנחטפה לעזה ושוחררה רק לאחר 471 ימים.
באפריל 2024 נסע שטיינברכר בכביש 38 ליד כביש 1. בנקודה מסוימת נהג אחר הגיע במהירות מופרזת, בלי לשמור מרחק, נכנס בו מאחור וברח. בחלקו האחורי של הרכב היו מותקנים אופניים שגם הם נמחצו. שמאי העריך את הנזק בכ-30 אלף שקל, לא כולל האופניים. מאחר שהפוגע נעלם, חברת הביטוח של שטיינברכר שילמה את הנזק, אבל מיד לאחר מכן הגישה תביעה נזיקית נגד הנהג ואביו, בעל הרכב, אליה צורפה גם תביעתו בגין נזקיו.
כאמור, הנהג לא לקח בחשבון כי ברכבו של רון הותקנה מצלמה אחורית וגם התעלם במופגן מהחוק. סעיף 64א לפקודת התעבורה קובע כי כל נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים שבה נגרם נזק לרכוש, לגוף או לחי, חייב לעצור מיד במקום התאונה, למסור פרטים מלאים, שם, כתובת, מספר רכב ופרטי ביטוח, ולהגיש עזרה לנפגעים אם יש כאלה.
בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בבית שמש על ידי עוה"ד אסף ורשה, נכתב בין היתר כי מדובר על נהיגה בקלות ראש, תוך אי מתן זכות קדימה לרכב, תוך התעלמות מן הרכבים שבכביש ולמעשה שלא נהג כפי שנהג סביר ונבון היה נוהג בנסיבות.
אומנם האירוע תועד במלואו במצלמת וידאו, אולם הדבר לא הפריע לבא כוחו של הנהג לטעון במסגרת כתב ההגנה כי התאונה אירעה בנסיבות שונות לגמרי, וכי "התובעת מנסה בכל דרך לזרות חול בעיני בית המשפט על מנת להתעשר על חשבונם של הנתבע שלא כדין".
עוד נכתב בכתב ההגנה כי התאונה התרחשה במהלך נסיעת הנתבע בנתיב הימני, לפניו נסע רכב התובע, ובעת החל להשתלב בנתיב יציאה לימין, סטה הרכב התובע בפתאומיות וללא איתות אל עבר נתיב היציאה, חסם את דרכו של הרכב הנתבע, קיצר לו את מרחק הבלימה וגרם לתאונה.
בסופו של יום, לאחר דין ודברים, במסגרת הסכם פשרה הוסכם כי הנהג הפוגע ישלם סכום של 45 אלף שקלים.
לדברי עו"ד שחף היימן, שותף במשרד עוה"ד אסף ורשה שעוסק בנזקי רכוש וביטוח, שניהל את התביעה בבית המשפט, תאונות פגע וברח הן מכת מדינה. במקרים רבים, גם כאשר לנפגע יש את פרטיו של הנהג הפוגע, הוא בוחר לפנות תחילה לחברת הביטוח במסגרת פוליסת המקיף.
במצב כזה, עומדת לו הזכות לתבוע מהפוגע את מלוא הנזקים שנגרמו לו עקב הבחירה הזו - תשלום ההשתתפות העצמית והתייקרות פרמיית הביטוח בעקבות התביעה.