אם גם אתם נוהגים לגזוז ציפורניים ישר אל תוך פח האשפה, אולי כדאי שתעצרו לרגע. ייתכן מאוד שאתם מפספסים הזדמנות... דוחה, אין ספק, אבל משתלמת כלכלית. מסתבר שבסין, מה שנחשב אצלנו לפסולת גוף מעוררת חלחלה, הוא חומר גלם יקר ערך בתעשיית הרפואה המסורתית.
ל"תרופה" הזו יש אפילו שם מקצועי - Jin Tui - והיא נטועה עמוק בהיסטוריה. כבר במאה ה-7, רופא בשם סון סימיאו משושלת טאנג כלל ציפורניים אנושיות במדריך רפואי לטיפול בנפיחות בטנית אצל ילדים. השיטה, אם אתם מוכנים לזה, כללה שריפת ציפורני ההורים לאפר, ערבובן עם חלב אם, והגשתן לתינוק. כן, קראתם נכון.
הפרקטיקה הזו אולי נשמעת כמו אגדה עתיקה, אך היא עדיין חיה ונושמת. לאחר דעיכה מסוימת במאה ה-20 (בעיקר בגלל הפופולריות של הלק ש"זיהם את הסחורה"), הציפורניים עושות קאמבק. בשנת 2018, תרופה סינית בשם Hou Yan Wan, המיועדת לטיפול בדלקות גרון, עוררה סערה כשהתגלה שאחד הרכיבים הפעילים בה הוא אבקת ציפורניים אנושיות.
כמה עולה 100 גרם ציפרניים?
על פי פרופ' לי ג'ימין מאוניברסיטת צ'נגדו לרפואה סינית, חברות תרופות רוכשות את הציפורניים מבתי ספר ומכפרים, מנקות ומעקרות אותן בקפידה, וטוחנות אותן לאבקה. הביקוש נובע מהקושי להשיג את חומר הגלם: אדם בוגר מייצר רק כ-100 גרם ציפורניים בשנה, מה שהופך כל קילוגרם, הנמכר בכ-150 יואן (כ-78 שקלים), לנכס של ממש.
רגע לפני שאתם רצים לאסוף את שאריות הציפורניים שלכם, שימו לב לחוק החשוב ביותר בתעשייה: ציפורני רגליים הן מחוץ לתחום. החברות המעבדות את הציפורניים מדגישות שהן בודקות כל משלוח, וכל מי שינסה לערבב ציפורני רגליים עם ציפורני ידיים יידחה על הסף. מסתבר שגם בשוק כל כך מוזר, יש סטנדרטים.
לא רק ציפורניים
חשבתם שציפורניים זה השיא? תחשבו שוב. מסתבר שברפואה הסינית המסורתית נעשה שימוש בחלקי גוף נוספים. ספר הרפואה מהמאה ה-16, "Bencao Gangmu", מפרט כיצד ניתן להשתמש בקשקשים שנשארו על מסרק, לערבב אותם עם מרק אורז או יין, ולהשתמש במשקה לטיפול בכאבי ראש.
התגובות ברשת בסין, איך לומר, חלוקות. "אני מוצא את זה מגעיל, הציפורניים שלנו מלאות בלכלוך", כתב אחד. אחר הרגיע: "זה בטוח למדי, החברות בטח מנקות אותן היטב". אך התגובה שמסכמת את הסיפור בצורה הטובה ביותר שייכת לגולש שכתב: "אני לא יכול למכור את הציפורניים שלי כי כססתי את כולן. זה יכול לרפא לי את הדלקת?".