מאיראן לדרום קוריאה: עסקת ענק במיליארד דולר למטוס ההתרעה הישראלי

20 שנה אחרי שהפסידה לבואינג במכרז מטוסי הבקרה האווירית לחיל האוויר הדרום קוריאני, זכתה קבוצה שבה שותפה התעשייה האווירית במכרז ההמשך שלו.

משרד ההגנה בסיאול בחר במערכת הפניקס של חברת L3Harris מארה"ב כמטוס הבקרה האווירית החדש שלו. מדובר במטוס המנהלים הקנדי בומברדייה 6500, בו מותקן מכ"ם ישראלי, שפיתחה ומייצרת חברת אלתא של התע"א במפעלה באשדוד.

ההודעה על הזכייה ניתנה בערב יום הכיפורים, והעסקה אמורה להיחתם בנובמבר. שווי העסקה שכוללת ארבעה מטוסים, הוא 2.2 מיליארד דולר, כאשר לפי ההערכות חלקה של התעשייה האווירית צפוי להגיע לכמיליארד דולר. אספקת המטוסים אמורה להתבצע עד 2032.

מדובר למעשה בגרסת ייצוא של מטוס הנחשון של חיל האוויר, מטוס בקרה אווירית המבוסס על הגאלפסטרים 550 האמריקני. תע"א מסרה לחיל האוויר עד היום מספר מטוסים כאלה, כולל בגרסאות לביון אותות ולבקרה קרקעית, והם הופעלו במערכה נגד איראן.

מטוסי בקרה אווירית מאפשרים לזהות מרחוק איומים אוויריים, ממטוסי קרב עוינים ועד כטב"מים וטילי שיוט, קולטים מטרות שמכ"מים קרקעיים מתקשים לזהות בגלל מגבלות גיאוגרפיות כמו הרים. הם מספקים מטרות עבור מטוסי קרב, שטווח המכ"ם שלהם קצר יותר.

המכ"ם הישראלי היווה מהפכה בתחום. עד לפיתוח מטוסי הנחשון נבנו מטוסי בקרה אווירית בעיקר על בסיס מטוסי נוסעים כבואינג 707, כמו האיוואקס האמריקני, בגלל המכ"מים הגדולים שלהם מה שייקר מאוד את עלות שעת הטיסה, עניין קריטי במטוס שנועד לבלות שעות ארוכות באוויר. אלתא הייתה הראשונה שהצליחה לדחוס מכ"ם כזה במבנה של מטוס מנהלים, קטן וזול בהרבה לרכישה ולפעלה, באמצעות פיצולו ליחידות נפרדות המותקנות בחרטום, בצידי ובזנב המטוס, שמציעים סריקה של 360 מעלות.

לפי פרסומים זרים מסוגל המכ"ם הישראלי לעקוב אחרי 1,000 מטרות ולפעול בטווח של 450 קילומטרים. צורת הפעולה שלו מקשה על האפשרות לשבש אותו באמצעות לוחמה אלקטרונית.
מלבד חיל האוויר רכשו את המטוס ישירות מהתעשייה האווירית גם איטליה ולפי פרסומים זרים, גם סינגפור.

הדרום קוריאנים שנכנעו לפני 20 שנה ללחץ אמריקני לבחור בבואינג E-7 ויידג'טייל במקום במטוס הישראלי, לא מרוצים ממנו, בשל ביצועיו ובשל זמינות טכנית נמוכה. כאשר יצאו לרכש נוסף של מטוסי בקרה אווירית, בואינג לא הייתה כלל מועמדת.

הקבוצה האמריקנית ישראלית התמודדה מול מטוס שהציע סאאב השבדית. ההצעה השבדית הייתה זולה יותר, אבל המטוס עם המכ"ם הישראלי הציע התאמה גדולה יותר לדרישות חיל האוויר הקוריאני, ושילוב משמעותי יותר של חברות מקומיות בייצורו.

לבחירה תרם גם הניסיון המוצלח של הקוריאנים עם המכ"מים של אלתא. בין השאר הם רכשו את מכ"ם מערכת החץ, ציידו את מטוס התקיפה שהם מייצרים, KA-50, במכ"ם ישראלי, ורכשו טכנולוגיה מאלתא עבור מטוס הקרב החמקן החדש שלהם, KF-21.