אחרי החגים יציג שר האוצר את הרפורמה המתוכננת בשוק החלב, שאמורה להוזיל את מחיר המטרה ואת מוצרי החלב לצרכן. עיקרי התוכנית שהגיעו לידי וואלה כוללים ביטול מכסות החלב, סגירת רפתות קטנות ולא יעילות ופתיחת השוק ליבוא תחרותי. מועצת החלב מתנגדת למהלך ומתכוונת להילחם בהכנסתו לחוק ההסדרים.
שוק החלב הישראלי הוא מהיקרים בעולם. לפי נתוני ה-OECD, מחירי מוצרי החלב בישראל גבוהים בכ־48% מהממוצע במדינות המפותחות. הפערים הבולטים ביותר הם בגבינות קשות, שיקרות בכ־108% מהממוצע, ובחלב ניגר, שיקר בכ-62%. הציבור הישראלי משלם יותר לא בשל מחסור אמיתי או עלויות ייצור הכרחיות, אלא בשל חוסר יעילות מבני ועיוותים רגולטוריים שמונעים תחרות אמיתית ומעמיסים על הצרכנים.
בכיר מעורה אמר כי "יש משא ומתן בין האוצר למועצות החלב והרפתנים לגבי הסכם חלב חדש שפוקע בסוף 2025. ואולם אם לא יגיעו להסכמה, השר מתכוון להוריד מכסים באופן קבוע על כל מוצרי החלב ולפתוח משמעותית את שוק הייבוא - בלי הגבלה של כמות ומכסות".
שיטת הפיקוח הקיימת נועדה לשמור על רפתות קטנות והפסדיות, אך בפועל היא מונעת התייעלות ומכבידה על הציבור. המחיר המפוקח גבוה מהנדרש וניתן להוזילו באופן משמעותי באמצעות שינוי שיטת הקביעה והגברת היעילות. במשרד האוצר טוענים כי יש לעבור למודל מודרני ושקוף, כפי שמקובל במדינות המפותחות, ולהחליף את מנגנון התכנון המרכזי הקיים עוד משנות השבעים.
לפי סקר החלב האחרון, כ־45% מהרפתות פועלות בהפסד, מה שמעלה את מחיר המטרה. המחיר שבו קונות המחלבות את החלב מהרפתות הוא מחיר מוכתב מראש, והוא נקרא מחיר המטרה. המחיר מחושב לפי ממוצע עלות ייצור החלב ברפתות בישראל, אך כיום הממוצע הזה כולל את הרפתות הקטנות והפחות יעילות, מה שמעלה משמעותית את מחיר המטרה.
כל זה ישתנה במסגרת הרפורמה. מחיר המטרה ישנה את שמו ל"מחיר ההגנה", והחישוב שלו ייעשה על בסיס ההוצאות של הרפתות הגדולות והיעילות שיישארו בענף. המחיר החדש צפוי להיות נמוך ממחיר המטרה הנוכחי ביותר מ־10%.
קיימים פערים גדולים בעלות הייצור בין רפתות. חלקן מצליחות לייצר חלב בעלות נמוכה ויעילה, בעוד אחרות סובלות מחוסר כדאיות כלכלית. המשמעות היא שקיים פוטנציאל ממשי להתייעלות כוללת אם הרפתות הפחות יעילות ייסגרו או יתמזגו. כיום פועלות בישראל כ־550 רפתות, רבות מהן קטנות ומשפחתיות. במשרד האוצר סבורים כי משק מודרני יכול להסתפק בכ-250 רפתות חזקות ויעילות, שיבטיחו אספקה רציפה במחיר נמוך יותר לצרכן.
מנגנון קביעת המחיר המפוקח מתבסס על סקר וולונטרי הכולל רפתות קטנות והפסדיות, מה שיוצר עיוות מובנה כלפי מעלה. הרפתות היעילות אינן משתתפות בסקר, ולכן המחיר הסופי שמתקבל גבוה מהנדרש. בנוסף, אין חובת שקיפות מלאה על הנתונים שבבסיס קביעת המחיר, והציבור אינו יודע כיצד נקבע המחיר שהוא משלם על מוצרי החלב. יחד עם פתיחה מלאה של יבוא החלב והגבינות, אומרים באוצר כי הרפורמה צפויה להביא להוזלה משמעותית של מוצרי החלב והגבינות, ולראשונה זה שנים תיצור תחרות אמיתית בשוק.
הגורמים המקצועיים באוצר קיימו פגישה שלא צלחה עם ראשי מועצת החלב והמגדלים, בניסיון להגיע להסכמות, כך שצפוי מאבק נחוש מצידם נגד יישומה של הרפורמה.
יו"ר מועצת החלב, איציק שניידר, מסר בתגובה: "בעוד ראש הממשלה מסביר מעל כל במה כי צריך לפעול לטובת חיזוק התעשייה המקומית וכוח הייצור הישראלי, באוצר פועלים בחוסר אחריות לחיסול ענף החלב המקומי ותולים את ביטחון המזון של ישראל בייבוא. במקום לחזק את ענף החלב, פעולה עליה גם המליץ מבקר המדינה, ענף ששומר על ביטחון המזון של אזרחי ישראל, מספק תעסוקה בפריפריה ושאנשיו פרוסים על גבולות המדינה ושומרים על אדמותיה, באוצר מעדיפים את הרפתנים בטורקיה, פולין ובלגיה.
"כפי שהוכח בעבר, ייבוא רק מעשיר את הכיסים של יבואנים על חשבון הציבור, בדיוק כפי שאין עוד להשיג חמאה בזול, גם חלב יהפוך למותרות. הרפורמה היא השלב השני בתוכנית רבת השנים של האוצר למיטוט החקלאות הישראלית, לאחר שבמשך שנים פעל בכוונת מכוון לצמצום השקעות בייצור מקומי ועודד יצרנים לצאת מהשוק. כעת המטרה היא להעביר את הייצור מכחול לבן לידי ארדואן.
"עצוב שזאת התמורה לענף מפואר שאנשיו הגנו בגופם על הגבול באירועי השביעי באוקטובר, אלו שנחטפו, שנשרפו ושנרצחו. האוצר צריך לשנות כיוון ולהפסיק למכור את הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל בשביל שזה ייראה טוב בדוח באקסל. צריך לחזק את הייצור המקומי, אחרת לא רחוק היום שגם חלב יהפוך למוצר שמדינות ישתמשו בו כדי לסחוט את ישראל".
דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בתגובה לשינויים ששר האוצר מתכנן לבצע בענף החלב: "ערב ה-7 באוקטובר לציון שנתיים לטבח הנורא ובשעה שראש הממשלה קורא לחזק את כוחות הייצור המקומי מתוך הכרה באתגרים המדיניים והמסחריים של ישראל, מוביל משרד האוצר מדיניות הפוכה, מנוכרת ואכזרית, שתוביל לפגיעה ברפתני העוטף, הצפון ובכל נקודה בישראל, לצד פגיעה בייצור המקומי ובביטחון המזון לאזרחי ישראל. אם אחרי שנתיים של מלחמה, שבהן לא נרשם משבר חלב בזכות הרפתנים וענף החלב הישראלי, דווקא כעת - עתיד אספקת החלב השוטפת בישראל עומד בפני סכנה, בשל תוכנית האוצר מזה שנים רבות לפרק את עיקרון התכנון בענף החלב, ולהעביר לידיים זרות - ואף אנטי-ציוניות - את האחריות על ביטחון המזון והחלב של אזרחי ישראל.
"יש סיפורים ויש מספרים: יצרני החלב שלנו וגורמי ענף החלב יכולים לספק את מלוא הביקוש לחלב ומוצריו בחגים, ובלבד שמשרד האוצר יבין ויפנים: בלי חלב וייצור מקומי - לא יהיה ביטחון מזון בישראל. לא נאפשר לממשלה לפגוע באופן אנוש בייצור החלב המקומי, פגיעה שתביא לפגיעה במאות רפתות בפריפריה ובהן בעוטף, בבקעה, ברמת הגולן ובגליל - באזורים האסטרטגים החשובים ביותר למדינת ישראל".