תחילת השנה החדשה, והחגים הבאים עלינו לטובה, מביאים עמם תחושת חגיגיות ומשפחתיות, וכמובן היעדרויות (מוצדקות ונעימות) מהעבודה. בתקופת החגים מתעוררות שאלות שונות בנוגע לזכויות העובד, והמעסיק, הן לעניין ההיעדרויות והן לעניין עבודה, ככל שהיא נדרשת. בואו ונעשה סדר בעקרונות המשפטיים של תקופה זו, כדי שכל אחד ידע מה מגיע לו ומה ניתן לדרוש במהלך ימים אלה.
כמה ימי חג ניתן לנצל?
ראשית, לגבי היעדרויות בימים אלה. באופן עקרוני, על פי החוק, ישנם 9 ימי חג בשנה בהם עובד רשאי להיעדר מעבודתו. ימים אלו הם - 2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, חג ראשון של סוכות, שמחת תורה, חג ראשון של פסח, שביעי של פסח, חג השבועות ויום העצמאות. מעבר לכך, ימי ערב חג הם ימי עבודה מקוצרים, וימי חול המועד הם ימי עבודה לכל דבר ועניין. כל היעדרות של עובד מהעבודה, עליה להיות מתואמת עם המעסיק.
כיצד משלמים על ימי ההיעדרות?
בנוגע לחישוב ותשלום בגין ימי ההיעדרות, נקודת המוצא היא שכל היעדרות - למעט יום החג - היא על חשבון העובד, ומנוצלת מתוך ימי החופשה הצבורים של העובד. אם לעובד אין ימי חופשה צבורים, תנוכה לו ההיעדרות משכרו.
ישנם יוצאים מן הכלל?
כדאי לעובד לבדוק האם הוא עובד במקום שבו יש הסכם עם המעסיק - אישי או קיבוצי - בו נקבעה השתתפות המעסיק בימים אלה, וממילא יהיה קיזוז חלקי בלבד של ימי ההיעדרות.
מה קורה אם המעסיק מוציא את העובדים לחופשה מרוכזת?
למעסיק יש זכות לקבוע את ימי החופשה לעובד, כמו גם חופשות מרוכזות במקום העבודה, ובימים אלה העובד נדרש לקחת ימי חופשה, על חשבון ימי החופשה שלו.
ואם החופשה המרוכזת הכפויה תכניס את העובד למינוס בימי חופשה?
במקרה כזה, יש לשים לב שהמעסיק לא יכול לחייב את העובד להיכנס ל"מינוס" ימי חופשה, ואם לעובד תמו ימי החופשה הצבורים, על המעסיק יהיה לשלם לעובד בגין ימי היעדרות אלה. כמו כן, אם תקופת החופשה שהמעסיק קובע לעובד עולה על 7 ימים, עליו להודיע לעובד על כך לפחות שבועיים מראש.
איך מתבצע התשלום בגין היעדרות בימי החג?
יש להבחין בין עובד במשכורת חודשית, שאין לקזז משכרו בגין היעדרות ביום החג, לבין עובד שעתי או יומי, שרק לאחר 3 חודשי עבודה הוא זכאי לתשלום בגין ימי החג בהתאם למספר תנאים, כגון שיום החג נופל על יום עבודה רגיל, ושהוא לא נעדר ללא הסכמה יום לפני החג ויום לאחריו.
ומי שעובד בימי החג?
באופן עקרוני, כאמור, בימי החג העובד זכאי להיעדרות בתשלום. עם זאת, ישנם מקרים בהם העובד נדרש לעבוד בימי החג. יש לציין שעובד רשאי לסרב לעבוד בימי החג, גם שלא מנימוקים דתיים. עם זאת, ישנם מקומות עבודה בהם מותר לדרוש מעובד לעבוד בחג, כגון מקומות עבודה שקשורים לביטחון או בתי מלון וכדו'. במקרה שעובד אכן עבד ביום חג, הוא זכאי לתוספת של 50% משכרו וכן ליום חופש נוסף -"מנוחת פיצוי".
מעסיק חייב להעניק מתנה לחג?
על פי חוק, אין חובה להעניק מתנות לעובדים, גם לא בימי חג. עם זאת, ישנם מקומות עבודה רבים בהם ישנו נוהג, מדיניות או הסכם בעניין זה, והדבר מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול כך. מאחר שמדובר בטובת הנאה לעובד, הרי ששווי המתנה חייב במס, על חשבון העובד. יש מקומות בהם נהוג שהמעסיק נושא בעלות המס ומגלם זאת בשכרו של העובד.
וכשהעובד אינו יהודי? יש לו זכויות בחגים יהודיים?
עובד שאינו יהודי, רשאי לבחור להיעדר מימי החג לפי דתו, או לפי חגי ישראל. במקרה שהוא בוחר את ימי החג לפי דתו, ומקום העבודה סגור בחגי ישראל, ינוכו ימי היעדרות אלה מימי החופשה הצבורים של העובד.
בהזדמנות זו ראוי להדגיש, שעל אף החוקים והכללים שצוינו, יש תמיד לפעול בהגינות ובתום לב, לא לנצל את הזכות החוקית כדי לפגוע בצד השני, דבר שיכול לפגום לא רק באווירה החגיגית של תקופת החגים, אלא גם להעיב על יחסי העבודה שבין הצדדים.
הכותב הוא בעל משרד לעריכת דין בדיני עבודה ומרצה בקריה האקדמית אונו